יחידה 3 - רבי עקיבא וביקור חולים

מַעֲשֶׂה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. שאל רבי עקיבא את תלמידיו בבית המדרש "איה חברכם?". ענו לו תלמידיו "חולה הוא". שאלם רבי עקיבא "האם מישהו מכם הלך לבקרו ולדרוש בשלומו?" אולם איש מן התלמידים לא ענה .

רבי עקיבא ידע שכמו תלמידים רבים בבית מדרשו גם תלמיד זה אינו גר עם משפחתו השוכנת במקום מרוחק מאוד. הרבי גם ידע כי אין איש אשר יסייע ויסעד אותו בעת חוליו.

בסיום יום הלימודים, בדרכו הביתה מבית המדרש נזכר בתלמיד וחשב בליבו כי טוב יעשה אם ייגש ויבקר את תלמידו. כאשר הקיש רבי עקיבא בדלת ביתו של התלמיד לא הייתה כל תגובה. החליט רבי עקיבא להיכנס בכל זאת והנה מצא את התלמיד חיוור ותשוש עד מאוד. כיבדו רבי עקיבא וריבצו, האכילו והשקהו. התלמיד התאושש מעט, הודה לרבו ואמר לו תודה לך רבי שהחייתני. עוד סיפר התלמיד כי הוא מתגעגע לשמוע את שיעוריו בבית המדרש.

ביום שלמחרת סיפר רבי עקיבא לתלמידיו על המצב בו מצא את התלמיד ועד כמה השפיע ביקורו של הרב על מצב רוחו של התלמיד החולה ועל מצבו הגופני. התביישו התלמידים מאוד על שלא הלכו לבקרו והחליטו כי מעתה יבואו בכל יום לבקר את חברם עד אשר יחלים. לאחר מספר ימים, החלים התלמיד וחזר לחבוש את ספסל בית המדרש. יצא ר' עקיבא ודרש "כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים".