1.28 פרק כ"ח שמואל ובעלת האוב

הסיפור שבפרק כ"ח בא לספר לקורא שה' מאס בשאול. אין בסיפור מידע היסטורי והוא מביע בצורה ברורה את העובדה שה' דחה את שאול ומאס בו. שמואל שהועלה באוב הודיע לשאול שה' עזב אותו. לפני הקרב המכריע נודע לשאול שייפול בקרב. לפני שהמספר עובר לתיאור מעשה שאול ובעלת האוב, הוא מקדים לקורא שלוש עובדות :

1. תזכורת לכך ששמואל מת.

2. שאול אסר את הפעילות של המכשפים (ידעונים ובעלי האוב).

3. צבא הפלשתים נערך מול צבא ישראל למלחמה.

· החולשה והפחד של שאול במלחמותיו נגד הפלשתים מובלטים בסיפורים שונים. קיימת כאן ביקורת של המספר המקראי נגד שאול. המסר המרכזי הוא כי שאול לא עמד באחת המטרות המרכזיות שהעלו זקני ישראל לפני שמואל שביקשו מלך שילחם את מלחמותיהם. התנהגותו מעוררת ספק האם הוא יכול למלא את התפקיד שלמענו הומלך?

· התורה אסרה על כשפים לסוגיהם השונים, בספר ויקרא פרק כ' פס' 27 נאמר: "ואיש או אישה יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומת באבן ירגמו אותם דמיהם בם".

· הידיעה ששאול אסר את פעילות הכשפים מובאת כרקע וכהקדמה לסיפור בו שאול עצמו ביקש את עזרתה של בעלת האוב, הדבר מלמד על מצבו הנפשי הקשה של המלך, הפועל בניגוד לערכים ולעקרונות שנלחם למענם בעבר.

· נשאלת השאלה האם באמת העלתה בעלת האוב את שמואל? הפרשנים נחלקו בדעות באשר לשאלה, רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) טוען שהעלתו של שמואל באוב הייתה פרי דמיונו של שאול ואילו ר' סעדיה גאון טוען שה' הוא שהחיה את שמואל כדי לספר לשאול על העתיד הצפוי לו.

· דברי שמואל אל שאול הם דברי נזיפה, שמואל כועס על שאול שהעלה את רוחו. דברי שמואל אל שאול מזכירים דברים שנאמרו קודם על ידו ומוסיפים עליהם גם פורענויות מוספות. שמואל חוזר על כך שה' ייקח את מלוכה משאול ומוסיף שהיא תינתן לדוד. כמו כן הוא מוסיף שבנ"י יפסידו במלחמה ושאול בעצמו ימות. שאול בסוף הפרק מתגלה בשיא גדולתו. מצד אחד הוא חלש הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית אך למרות כל זאת הוא יוצא בראש צבאו לקרב ולא נוטש אותם (דמות טרגית הרואית).