הַשוּעָל וְהַשְׁוָרִים (משל אתיופי)

Post date: Jan 22, 2018 10:37:29 PM

הַשוּעָל וְהַשְׁוָרִים (סיפור עם אתיופי)

בְּגַן חַיוֹת אֶחָד חָיוּ שְלֹושָה שְוָרִים: שוֹר לָבָן, שוֹר אָדֹם וְשוֹר שָחֹר.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטוּ הַשְוָרִים לַעֲזֹב אֶת גַן הַחַיוֹת וְלִמְצֹא מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לִחְיוֹת בּוֹ בְּיַחַד. יָצְאוּ שְלָשְתָם אֶל הַיַעַר לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָקוֹם. הָלְכוּ וְהָלְכוּ, חִפְּשׂוּ וְחִפְּשׂוּ, עַד שֶהִגִיעוּ לְחֶלְקַת יַעַר שֶצוֹמֵחַ בָּה עֵשֶׂב טָעִים. נִשְאֲרוּ שְלֹשֶת הַחֲבֵרִים בְּחֶלְקַת הַיַעַר שֶמָצְאוּ וְהָיוּ מְרֻצִים מְאוֹד. לַיְלָה אֶחָד הִגִיעַ אַרְיֵה וְנִסָה לִטְרֹף אֶת הַשְוָרִים. שְלֹשֶת הַחֲבֵרִים נִלְחֲמוּ בָּאַרְיֵה: הִתְנַפְּלוּ עָלָיו מִכָּל צַד, נֶאֶבְקוּ בּוֹ וְהִצְלִיחוּ לְגָרֵש אוֹתוֹ.

לְמָחֳרָת, כַּאֲשֶר שְלֹשֶת הַשְוָרִים עָמְדוּ וְאָכְלוּ מִן הָעֵשֶׂב הַטָעִים, נִגַש אֲלֵיהֶם הַשוּעָל וְשָאַל אוֹתָם בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם: "שָלוֹם לָכֶם שְוָרִים חֲבִיבִים, מָה אַתֶם עוֹשִׂים כָּאן בְּאֶמְצַע הַיַעַר?"

הֵשִיבוּ הַשְוָרִים: "אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מִן הָעֵשֶׂב הַטָעִים שֶצוֹמֵחַ בַּמָקוֹם הֶחָדָש שֶלָנוּ." שָתַק הַשוּעָל רֶגַעקָט וְאַחַר כָּךְ הִמְשִיךְ וְאָמַר: "אַתֶם צְרִיכִים לְהִזָהֵר מְאוֹד מִפְּנֵי הָאַרְיֵה הַטוֹרֵף, הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶתְכֶם בְּקַלוּת, כִּי הַצְבָעִים שֶלָכֶם נִרְאִים מֵרָחוֹק. בִּמְיֻחָד בּוֹלֵט הַצֶבַע שֶל הַשוֹר הַלָבָן." סִיֵּם הַשוּעָל אֶת דְבָרָיו, הִסְתוֹבֵב וְהָלַךְ.

פָּנוּ הַשוֹר הַשָחֹר וְהַשוֹר הָאָדֹם אֶל הַשוֹר הַלָבָן וְאָמְרוּ לוֹ: "הַשוּעָל צוֹדֵק, הַצֶבַע שֶלְךָ בּוֹלֵט מְאוֹד, הָאַרְיֵה יִרְאֶה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וְיָבוֹא לִטְרֹף אוֹתָנוּ. אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אֶלָא לְבַקֵשׁ מִמְךָ לָלֶכֶת." הִצְטַעֵר הַשוֹר הַלָבָן לִשְמֹעַ אֶת דִבְרֵי חֲבֵרָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ נֶעֱלָב וְעָצוּב. בַּלַיְלָה רָאָה אוֹתוֹ הָאַרְיֵה וְטָרַף אוֹתוֹ. הַשוּעָל, שֶהָיָה בַּסְבִיבָה, אָכַל בְּתֵאָבוֹן אֶת שְאֵרִיוֹת הַטֶרֶף שֶהִשְאִיר הָאַרְיֵה.

כַּעֲבֹר שְנֵי לֵילוֹת הִגִיעַ הַשוּעָל שוּב אֶל שְנֵי הַשְוָרִים שֶעָמְדוּ וְאָכְלוּ עֵשֶׂב. הוּא הִתְקָרֵב אֶל הַשוֹר הַשָחֹר וְלָחַש בְּאָזְנוֹ: "הַסַכָּנָה מִפְּנֵי הָאַרְיֵה הַטוֹרֵף עֲדַיִן לֹא חָלְפָה. גַם הַצֶבַע שֶל הַשוֹר הָאָדֹם בּוֹלֵט, וְגַם אוֹתוֹ הָאַרְיֵה יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק."

הֵנִיף הַשוּעָל אֶת זְנָבוֹ, הִסְתוֹבֵב וְהָלַךְ.

פָּנָה הַשוֹר הַשָחֹר אֶל הַשוֹר הָאָדֹם וְאָמַר: "הַצֶבַע שֶלְךָ בּוֹלֵט מְאוֹד, הָאַרְיֵה יִרְאֶה אוֹתוֹ וְיָבוֹא לִטְרֹף אוֹתָנוּ. לָכֵן אֵין לִי בְּרֵרָה אֶלָא לְבַקֵש מִמְךָ לָלֶכֶת." הִצְטַעֵר הַשוֹר הָאָדֹם לִשְמֹעַ אֶת דִבְרֵי חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ מְאֻכְזָב וְעָצוּב. בַּלַיְלָה מָצָא אוֹתוֹ הָאַרְיֵה וְטָרַף גַם אוֹתוֹ.

הַשוּעָל הָיָה שָם גַם הַפַּעַם וְאָכַל בַּהֲנָאָה אֶת שְאֵרִיוֹת הַטֶרֶף שֶהִשְאִיר הָאַרְיֵה.

בַּמָקוֹם הַיָפֶה עִם הָעֵשֶׂב הַטָעִים נִשְאַר הַשוֹר הַשָחֹר לְבַדוֹ.

כַּעֲבֹר כַּמָה יָמִים הִגִיעַ הָאַרְיֵה אֶל חֶלְקַת הַיַעַר. הַשוֹר הַשָחֹר נִסָה לְהִמָלֵט אֶל תוֹךְ הַיַעַר, אֲבָל הָאַרְיֵה רָדַף אַחֲרָיו, תָפַס אוֹתוֹ, וְטָרַף גַם אוֹתוֹ.

הַשוּעָל הָעַרְמוּמִי הִתְקָרֵב אֶל שְאֵרִיוֹת הַטֶרֶף שֶהִשְאִיר הָאַרְיֵה וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "גַם הַפַּעַם זָכִיתִי בִּסְעוּדָה שֶל מְלָכִים."