שבוע הלשון העברית

לקראת יום השפה העברית ביום שני הקרוב, כ"א בטבת, ולכבוד שנת ה-70 למדינה, הנה משהו שכתבתי, בעזרת התנסות משעשעת במשחקי חידות בחרוזים - על אליעזר בן יהודה ועל הדרך שבה יצר מילים בשפה העברית:

לוּ הָיִיתָ בֶּן-יְהוּדָה / מירי צללזון

קודם כול עלינו ללמוד איך נוצרו המילים הראשונות בעולם – על פי אגדת חז"ל, ולהבין מה גדולה מעלתו של האדם על פני כל שאר הברואים, בגלל יכולתו ליצור מילים ולפתח את הלשון...

חָכְמַת הַלָּשׁוֹן שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן / מירי צללזון (עיבוד של אגדת חז"ל לילדים).

יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם,

עוֹד מְעַט שַׁבָּת,

יֵשׁ כְּבָר אֶרֶץ וְשָׁמַיִם –

הָעוֹלָם מוּכָן... כִּמְעַט.

אַך אוֹמֵר הָאֵל הָרָם:

"רֶגַע, לֹא הַכֹּל מֻשְׁלָם!

בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה אָדָם

בַּעַל שֵׂכֶל וְחָכָם!"

– "מִי צָרִיך בִּכְלָל אָדָם?"

שוֹאֲלִים הַמַּלְאָכִים,

"אֵיך נֵדַע שֶׁהוּא חָכָם

מִכֻּלָּם שֶׁבָּעוֹלָם?"

– "נוּ, אִם כָּך, אוּלַי כְּדַאי

לַעֲרֹך כָּאן נִיסָּיוֹן,

וְנִרְאֶה נָא מִי חָכָם,

מִי יוֹדֵעַ כָּאן לָשׁוֹן!

לִפְנֵיכֶם כָּל הַחַיוֹת

תְּנוּ לָהֶן מִיָּד שֵׁמוֹת!"

מַבִּיטִים הַמַּלְאָכִים

וְאוֹמְרִים מְבֻלְבָּלִים:

"הַצִּיפּוֹר הַזֹּאת מִלְּמַעְלָה...

אֵיך נִקְרָא לָהּ..? טְרָלָלָלָה?"

"הַחַיָּה הַזֹּאת... נִקְרָא לָהּ...

קִשְׁקוּשָׁלָה..? בִּלְבּוּלָלָה..?

אָז אָמַר הָאֵל הָרָם:

"נוּ, אִם כָּך, נִבְרָא אָדָם

וְנִרְאֶה אִם הוּא חָכָם,

אִם יוּכַל לִמְצוֹא שֵׁמוֹת

לַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם!"

רַק נִבְרָא אָדָם, וּכְבָר –

שֵׁם לְכָל חַיָּה בָּחַר:

זֶה "גָּמָל", וְזֶה "גּוֹזָל",

זֶה "אַרְיֵה", וְזֶה "שׁוּעָל",

זֶהוּ "נֶשֶׁר, זֶה "חֲמוֹר",

וְשֵׁמוֹת רַבִּים מִסְּפֹר..!

– "וְאַתָּה?" שׁוֹאֵל הָאֵל,

אֵיזֶה שֵׁם לְךָ תִּבְחַר?"

– "שְׁמִי "אָדָם", כִּי הָאָדָם

מִן הָאֲדָמָה נוֹצָר!"

– "וַאֲנִי?" מוֹסִיף הָאֵל,

"אֵיזֶה שֵׁם רַק לִי יַתְאִים?

– "אֲדוֹנָי" שִׁמְךָ, "אָדוֹן",

אֲדוֹנֵי כָּל הַבְּרוּאִים..."

כָּך יָצַר אָדָם רִאשׁוֹן

בְּחָכְמָה אֶת הַלָּשוֹן.

... וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם,

כְּבָר שָׁנִים עֲלֵי שָׁנִים,

בְּנֵי אָדָם יוֹצְרִים מִלִּים!

- - - - - - - - - -

לאחר מכן, עלינו להבין כמה אנו זקוקים למילים וכמה קשה לנו להסתדר בלעדיהן.. לכן - נשחק משחק שבו ייאסר עלינו להשתמש בכלל במילים.. (זה מצחיק מאוד!)

אִילוּ לֹא הָיוּ מִלִּים... / מירי צללזון

יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה מִלִּים..

וְזֶה מַמָּשׁ מַזָּל!

כִּי מֶה הָיָה קוֹרֶה - אִם לֹא

הָיוּ מִלִּים בִּכְלָל?

אֵיך נֹאמַר בְּלִי שׁוּם מִלָּה, –

"גַּנֶּנֶת"? אוֹ "בֻּבָּה"?

אֵיך בְּלִי מִלִּים נַגִּיד לְאִמָּא:

"תְּנִי לִי עוֹד רִיבָּה"?

וְאֵיך תֹּאמְרוּ אִם יֵש "נַזֶּלֶת"

ואִם פִּתְאֹם תִּתְלַכְלְכוּ

וְתִצְטָרְכוּ – "מַגֶּבֶת"?

תַּגִּידוּ: אֶה... נוּ...נוּ... אֶת זֶה..?

תַּסְבִּירוּ: לֹא... לֹא זֶה... הַ..זֶה...?

תֹּאמְרוּ שֶׁ... נוּ... הַ..זֶהוּ... עַל...

– וּמִי יָבִין אֶתְכֶם בִּכְלָל?

נַסּוּ עַכְשָׁו, (רַק בְּמִשְׂחָק!)

לִהְיוֹת לְלֹא מִלִּים

וְאָז תִּרְאוּ כַּמָּה קָשֶׁה

לוֹמַר מָה שֶׁרוֹצִים...

- - - - - - - - - -

ועכשיו - קצת היסטוריה: סיפורו של אליעזר בן-יהודה כמחדש השפה העברית העברית

בֶּן-יְהוּדָה מַמְצִיא מִלִּים / מירי צללזון

אוּלַי עַכְשָׁו זֶה כְּבָר נִשְׁמַע

סִפּוּר מְעַט מַפְתִּיעַ,

אֲבָל כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁל סָבִי

לָאָרֶץ רַק הִגִּיעַ –

אָז פֹּה, בָּאָרֶץ, לֹא דִבְּרוּ

עִבְרִית כִּמְעַט בִּכְלָל!

וְזֶה הָיָה מִין "בַּלָּגָן"

וְעֵסֶק-בִּיש לֹא קַל..!

אֶחָד דִבֵּר רַק סְפָרַדִית,

שֵׁנִי עָנָה רוּסִית,

בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַמּוֹרָה

לִמְּדָה בְּצָרְפָתִית,

בַּשּׁוּק וּבָרְחוֹב דִבְּרוּ

בְּיִידִיש, בְּעַרְבִית –

פָּשׁוּט כִּי לֹא הָיוּ מִלִּים

לוֹמַר זֹאת בְּעִבְרִית!

רַק אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה,

אִישׁ מוּזָר, אוּלַי,

הוּא הִתְעַקֵּשׁ רַק לְדַבֵּר

עִבְרִית... עִבְרִית וְדַי!

"אִם אֵין מִלִּים, זֶה לֹא נוֹרָא!

וְאֵין זֶה כְּלָל אָסוֹן!

נַמְצִיא מִלִּים – כָּך הוּא אָמַר –

וּבוֹ בָּרֶגַע הוּא הִמְצִיא

אֶת הַמִּלָּה: "מִלּוֹן"!

כֵּן, אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה,

בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים,

כָּל הַזְּמַן יָשַׁב, חָשַׁב

וְאָז הִמְצִיא מִלִּים:

"בֻּבָּה", "גַּנֶּנֶת"

וְ"רִבָּה",

וְגַם "נַזֶּלֶת",

"מִדְרָכָה", "נַקְנִיק"

וַ"חֲבִיתָה"...

וְכָך, לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה

יָשַׁב לִכְתֹּב מִלּוֹן,

וְגַם יִסֵּד עִם חֲבֵרָיו

אֶת וַעַד הַלָּשׁוֹן...

אֲבָל אֲנִי תָּמִיד חוֹשֵׁב:

אֵיך אֶת זֹאת עוֹשִים?

אֵיך זֶה כָּך פָּשׁוּט יוֹשְׁבִים

... וּמַמְצִיאִים מִלִּים..???

כִּי... לוּ הָיִיתִי בֶּן-יְהוּדָה,

לוּ כָּתַבְתִּי אָז מִלּוֹן,

אֵיך מִלִּים מַמְצִיא הָיִיתִי

לְהַרְחִיב אֶת הַלָּשׁוֹן..?

- - - - - - - - - -

ועכשיו בואו נראה איך אפשר להמציא מילים, כמו שעשה זאת אליעזר בן-יהודה.. בעזרת החידות בחרוזים כאן - יגלו הילדים איך ממציאים מילים, וגם ינסו להיות יצירתיים וליצור בעצמם מילים דמיוניות...

1. אֵיך יוֹצְרִים מִלִּים מִצְּלִילִים? (מילים שנוצרות מחיקוי של צלילים בטבע)

יֵשׁ שֶׁמַּמְצִיאִים מִלִּים

לְקוֹלוֹת וְלִצְלִילִים,

בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמְעִים!

פַּעֲמוֹן מַשְׁמִיעַ צְלִיל:

"צִיל- צִיל- צִיל..."

אָז זֶה: "צִלְצוּל",

וְאֶפְרוֹחַ:

"צִיף- צִיף- צִיף..."

אֵיך קוֹרְאִים לָזֶה? - "צִפְצוּף"..!

וְהַבֶּרֶז:

"טִיף - טַף- טִיף..."

אֵיך קוֹרְאִים לָזֶה?

.............................!

וְשָׁעוֹן שֶׁמְּתַקְתֵּק:

"תִּיק- תִּיק- תָּק..."

אָז זֶה -

........................ !

וּדְבוֹרָה שֶׁמְּזַמֶּרֶת:

"זוּם- זוּם- זִים...,

וְ "זִים- זִים- זוּם..."

אֵיך קוֹרְאִים לָזֶה?

............................ !

כְּשֶׁצְרָצַר מַשְׁמִיעַ: "צְרְרר...

צְרְר...צְרְר...צְרר...

אָז זֶה ........................!

כְּשֶׁהָאוֹטוֹבּוּס מַשְׁמִיעַ:

"טְרר... טְרר... טְרר..."

אָז זֶה ......................!

כָּכָה זֶה, אַתֶּם רוֹאִים?

כָּכָה זֶה יוֹצְרִים מִלִּים

שֶׁל קוֹלֹות וְשֶׁל צְלִילִים!

אַך... לוּ הָיִיתָ בֶּן-יְהוּדָה,

בְּוַדַּאי מַמְצִיא הָיִיתָ

עוֹד מִלִּים... מִלִּים שֶׁאֵין!

בּוֹא נַמְצִיא וּנְדַמְיֵן:

אִם הַזְּבוּב מַשְׁמִיעַ: "זְזבב...

זְזבב... זְבב... זְבב..."

אוּלַי נַמְצִיא שֶׁזֶּה: "זִבְזוּב",

וְ... נַגִיד שֶׁיֵּש מִין תֹּף

שֶׁצְּלִילוֹ הוּא:

"בִּים- בִּים- בּוּם..."

אֵיזֶה שֵׁם נַמְצִיא?

– בִּמְבּוּם!

וְאוּלַי גַּם נְדַמְיֵן

שֶׁיֵּשׁ צוֹפַר מַמָּשׁ עָצוּם,

שֶׁמַּשְמִיעַ:

"פִּים- פַּם- פּוּם..."

אֵיזֶה שֵׁם נַמְצִיא?

............................ !

וְ.. נַגִּיד שֶׁיֵּשׁ חַרְגוֹל,

מִין כָּזֶה שֶיֵש לוֹ קוֹל,

שֶמַשְמִיעַ:

"קִיץ- קִיץ –קוּץ..."

אֵיזֶה שֵם נַמְצִיא?

.............................. !

כָּכָה מַמְצִיאִים מִלִּים!

זֶה נֶחְמָד וְגַם נָעִים!

אִם טִיפֹּונֶת תַּחְשְׁבוּ

בְּוַדַּאי שֶׁתִּמְצְאוּ

עוֹד הַרְבֵּה-הַרְבֵּה מִלִּים

שֶׁ"נּוֹלְדוּ" מִתּוֹך צְלִילִים!

- - - - - - - - - -

2. אֵיך יוֹצְרִים מִלִּים "בְּנוֹת זוּג".. ( מילים שנוצרות מתצורת זכר ונקבה).

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם דּוֹמִים,

זֶה לָזֶה הֵם מַתְאִימִים,

וּמֵהֶם יוֹצְרִים מִלִּים

שֶׁל "בָּנוֹת" וְשֶׁל "בָּנִים"

(וְהַ"בַּת" הַמַּתְאִימָה,

הִיא לָרֹב – יוֹתֵר קְטַנָּה..!)

לַ"שָּׁקֵד" - יֵשׁ "שְׁקֵדִיָּה",

לַ"נַּקְנִיק" - " ........................"

וְלַ"לֶּחֶם" - בַּת-הַזּוּג

הִיא קְטַנָּה: "........................."

הִנֵה כָּך יוֹצְרִים מִלִּים!

אִם יֵשׁ "כָּר" - יוֹצְרִים: "כָּרִית",

מִן הַ"צְּנוֹן" - יוֹצְרִים ".................. "

מִן הַ"כְּרוּב" - יוֹצְרִים: "......................... "

אִם יֵשׁ "שַׂק" -

אָז גַּם "......................... "

אִם טִפּוֹנֶת תַּחְשְׁבוּ

בְּוַדַּאי שֶׁתִּמְצְאוּ

עוֹד הַרְבֵּה זוּגוֹת מִלִּים

שֶׁל "בָּנוֹת" וְשֶׁל "בָּנִים"!

אֲבָל אִם יֶשְׁנָם זוּגוֹת,

בּוֹא נַמְצִיא כָּאֵלֶה עוֹד!

עוֹד מִלִּים,

מִלִּים שֶׁאֵין!

בּוֹא נַמְצִיא וּנְדַמְיֵן:

לַ"קּוּמְקוּם" נַמְצִיא בַּת-זוּג

קְטַנְטַנָּה וְחִנָּנִית –

אֵיך נִקְרָא לָהּ?

"קוּמְקוּמִית..."

בַּת-זוּגוֹ שֶל הַ"מַּדָף"

תִּהְיֶה אָז "...............ית "

בַּת-זוּגוֹ שֶל הַ"כִּיוֹר"

אֵיך נִקְרָא לָהּ?

"................ית "

בַּת-זוּגוֹ שֶל הַ"קּוֹלָב"

חֲמוּדֹונֶת –

"...............ית "

אֲבָל אִם נַמְצִיא חָתָן,

לְעַגְבָנִיָּה קְטַנָּה,

– אֵיך נִקְרָא לוֹ?

– כַּמוּבָן,

כְּמוֹ לָ"עַגְבָנִיָּה":

"עַגְבָן"!

וְלַגְּבֶרֶת "חִפּוּשִׁית"

אֵיזֶה מִין בֶּן-זוּג דָּרוּש?

בּוֹא נַמְצִיא:

אוּלַי ".................."?

לְמָרַת הַ"קַּרְפָּדָה"

בֶּן-הַזּוּג יִהְיֶה: "..................." !

מִי בֶּן-זוּג לַ"מִּזְוָדָה"?

הוּא גָּדוֹל, וַדַאי: "..................." !

זֶה נָעִים וְגַם נֶחְמָד

לְשַׂחֵק בְּ"בֵן וּ"בַת",

אֲבָל לֹא רַק שַׁעֲשׁוּעַ...

לֹא כָּך סְתָם יוֹצְרִים מִלָּה!

כָּל מִלָּה גַּם מוֹעִילָה!!!

כִּי לְפִי הַ"בַּת" אוֹ "בֵּן"

אֶת הַגֹּדֶל נְכַוֵּן!

אָז... אִמְרוּ נָא לִי מַדּוּעַ

אִם כְּבָר יֵשׁ מִלָּה כְּמוֹ "שַׂק"

– לָמָּה לִי מִלָּה "שַׂקִּית"?

וְאִם יֵשׁ מִלָּה כְּמוֹ "כַּר"

לָמָּה לִי מִלָּה: "כָּרִית"?

אִם כְּבָר יֵשׁ לִי פֹּה "אָרוֹן"

– לָמָּה לִי גַּם "אֲרוֹנִית"?

וְעַכְשָׁו אַתֶּם הַמְצִיאוּ,

דַמְיְנוּ בַּדִּמְיוֹנוֹת

עוֹד מִלִּים שֶׁהֵן זוּגוֹת –

גַם "בָּנִים" וְגַם "בָּנוֹת".

- - - - - - - - - -

3. אֵיך יוֹצְרִים מִלּוֹת "זוּגַיִים".. (מילים שנוצרות בתצורה של מספר שתיים) .

אִם אֶחָד וְעוֹד אֶחָד

אֲחַבֵּר – יִהְיוּ לִי שְׁנַיִים!

יֵשׁ לִי "עַיִן" וְעוֹד "עַיִן"

וּבְיַחַד זֶה - "עֵינַיִים"

יֵשׁ לִי "רֶגֶל" וְעוֹד "רֶגֶל"

זֹאת אוֹמֶרֶת: שְׁתֵּי "..........ַ יִם"

לוּ הָיוּ לִי שְׁנֵי רָאשִׁים

אָז שְׁנֵיהֶם הָיוּ: "........ַ יִם"

לוּ הָיוּ שְׁנֵי צַוָארִים

אָז הָיוּ לִי - "........ַ יִם"

לוּ הָיוּ לִי שְׁנֵי אַפִּים

אֵיך נִקְרָא לָהֶם? - "........ַ יִם"

וְ"יַשְׁבָן" וְעוֹד "יַשְׁבָן"

הֵם בְּיַחַד - "..........ַ יִם"

וּכְדַאי לָכֶם לָדַעַת:

הַיַּשְׁבָן הוּא מֵאָחוֹר

וְאָמְנָם שְׁמוֹ: "אֲחוֹרַיִים"..!

זֶה נָכוֹן! לָכֵן מוּתָר

כָּכָה בְּדִיּוּק לוֹמַר

לַמּוֹכֵר שֶׁבַּחֲנוּת:

"תֵּן בְּבַקָּשָׁה, בֵּינְתַיִים

מִיץ מָתוֹק בְּכוֹסוֹתַיִים,

לִי וְלֶחָבֵר שֶׁלִי,

גַּם עֻגָּה וְעֻגָּתַיִים,

וְאוּלַי גַּם שַׁלְגּוֹנַיִים

וּגְלִידָה בְּזוּג גְּבִיעַיִים!

לִפְעָמִים יֵשׁ זוּג נֶחְמָד

שֶׁהוֹפֵך דָּבָר אֶחָד:

לְמָשָׁל אִם יֵשׁ "אוֹפַן"

מְחַבְּרִים לוֹ עוֹד "אוֹפַן"...

וְיוֹצֵא לִי - "אוֹפַנַּיִים"

וּבָמֶה גוֹזְרִים נְיָר?

זֶה פָּשוּט: בְּ "..........ַ יִם"

וּכְשֶלֹא רוֹאִים הֵיטֵב

מַרְכִּיבִים זוּג "........ַיִם"

וּמָחָר אַחֲרֵי מָחָר

יִהְיֶה - "........ַ יִם"

וְאוּלַי אֵינְכֶם יוֹדְעִים,

אֵיך לְ"קוֹרְקִינֶט" קוֹרְאִים?

גַלְגַלִים הֵן יֵשׁ לוֹ שְׁנַיִם

וְלָכֵן שְׁמוֹ: "גַּלְגִּילַיִים"

אִם טִיפּוֹנֶת תִּתְאַמְּצוּ

בְּוַדַּאי שֶׁתִּמְצְאוּ

הַמְצָאָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִים

שֶׁקּוֹרְאִים לָה בְּ"זוּגַיִים"...

- - - - - - - - - -

4. אֵיך מַמְצִיאִים שֵׁמוֹת לְמַחֲלוֹת ... (תצורה על פי משקל מסוים).

מַחֲלוֹת יֶשְׁנָן – רַבּוֹת,

וְשׁוֹנֹות וּמְשֻׁנּוֹת..!

בּוֹא נִרְאֶה כֵּיצָד אֶפְשָׁר

לְהַמְצִיא לָהֶן שֵׁמוֹת:

אִם הָאַף נוֹזֵל-נוֹזֵל...

אָז קוֹרְאִים לָזֶה: "נַזֶּלֶת"

אִם מִשְׁתָּעֲלִים הַרְבֵּה,

שֵׁם הַמַּחֲלָה: "שָׁעֶלֶת"

אִם הָעוֹר מְאֹד צָהֹב

זוֹהִי מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

אִם הָעוֹר כֻּלּוֹ אָדֹם

שֵׁם הַמַּחֲלָה: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

אִם זֶה מְגָרֵד נוֹרָא,

שֵׁם הַמַּחֲלָה: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

אִם אַתָּה צָרוּד-צָרוּד

יֵשׁ גַּם מַחֲלָה: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

לוּ הָיִיתָ בֶּן-יְהוּדָה,

אֵיזֶה שֵׁם מַמְצִיא הָיִיתָ

לְמִינִים שֶׁל "מַחֲלוֹת",

שֶׁעוֹד אֵין לָהֶן שֵׁמוֹת?

לְמָשָׁל - יֵשׁ זַלְלָן,

שֶׁזּוֹלֵל לוֹ כָּל הַזְּמַן,

זוֹהִי מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

וְעַצְלָן שֶׁמִּתְעַצֵּל,

יֵשׁ לוֹ מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

מִי שֶׁמְּיַלֵּל הַרְבֵּה

יֵשׁ לוֹ מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

מִי שֶׁמְּקַלֵּל הַרְבֵּה

יֵשׁ לוֹ מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

וְאֶחָד שֶׁמְדַבֵּר,

מְדַבֵּר וְלֹא גּוֹמֵר,

יֵשׁ לוֹ מַחֲלַת: "..ַ..ֶ..ֶ..ת"

אִם טִיפּוֹנֶת תַּחְשְׁבוּ,

בְּוַדַּאי שֶׁתִּמְצְאוּ

עוֹד מִלִּים וְעוֹד שֵׁמוֹת

לְסוּגִים שֶׁל מַחֲלוֹת!

- - - - - - - - - -

5. אֵיך יוֹצְרִים מִלָּה אַחַת מִשְּׁתֵּי מִלִּים.. (מילים שמורכבות מ- 2 מילים מחוברות יחד.)

לִפְעָמִים לוֹקְחִים מִלִּים

מְחַבְּרִים אוֹתָן מַמָּשׁ

וּפִתְאֹם... יֵשׁ עוֹד מִלָּה,

שֵׁם שֶׁל מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ!

לְמָשָׁל מִלָּה: "רַמְזוֹר"

הִיא גַּם "רֶמֶז" וְגַם "אוֹר",

וּמִלָּה כְּמוֹ "מִגְדָלוֹר"

הִיא .............. שֶיֵש בּוֹ .............

"מִדְרָכָה" שֶׁהִיא "רְחוֹב"

בְּקִצּוּר הִיא: "מִדְרְחוֹב"

לוּ הָיְתָה גַּם מִדְרָכָה,

שֶׁדּוֹמָה הִיא לְ"רַכֶּבֶת"

אֵיך נִקְרָא לָה?

- "...................."

כָּך אֶפְשָר גַּם לְקַצֵּר!

שֵׁם קָצָר יָפֶה יוֹתֵר!

"פַּח אַשְׁפָּה" – "אַשְׁפָּה" וּ"פַח",

שְׁתֵּי מִלִּים – אָרוֹך כָּל-כָּך!

לוּ הָיִיתָ בֶּן-יְהוּדָה

אָז אוּלַי בּוֹחֵר הָיִיתָ

לְחַבֵּר "אַשְׁפָּה" עִם "פַּח",

שֵׁם קָצָר... אוּלַי: .............. ?

גַם חַיּוֹת וְצִפֳּרִים

יֵשׁ לָהֶם שֵׁמוֹת קְצָרִים

מִמִּלִּים שֶׁמְּחַבְּרִים:

יֵשׁ צִפּוֹר יְפַת-כְּנָפַיִם,

עָפָה לָהּ מֵעַל לַמַּיִם,

בַּמַּקּוֹר "שוֹלָה" הִיא "דָּג",

אֵיך הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ? – "שַׁלְדָּג"!

יֵשׁ גַּם מִין חַיָּה כָּזֹאת

עִם הַ"קֶּרֶן" עַל הָ"אַף",

מַה הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ ?

"....................."

... לוּ הָיְתָה חַיָּה כָּזֹאת

עִם הָ"רֶגֶל" עַל הָ"אַף"

אֵיזֶה שֵׁם נַמְצִיא? -

"......................"

הִנֵה כָּך, אַתֶּם רוֹאִים,

כָּכָה מַמְצִיאִים מִלִּים!

יֵשׁ גַּם מִין פֵּרוֹת כָּאֵלֶּה,

עִם שֵׁמוֹת - הַפְלֵא וָפֶלֶא!

חֲדָשִׁים וּמְשֻׁנִּים

- שֵׁם אֶחָד לִשְׁנֵי מִינִים!

לְמָשָל, לָקְחוּ "תַּפּוּז"

וְחִבְּרוּ עִם "קְלֶמֶנְטִינָה"

וְלַפְּרִי שֶׁהֵם יָצְרוּ

שֵׁם הִמְצִיאוּ: "תַּפּוּזִינָה"...

יֵשׁ בַּשּׁוּק עוֹד פְּרִי כָּזֶה,

שֶקּוֹרְאִים לוֹ: "אֶשְׁכּוֹלִינָה"

כִּי אֶת מִי חִבְּרוּ עִם מִי?

................. עִם ..................

וְ... נַגִּיד שֶׁיּוֹם אֶחָד

יְיַצְּרוּ עוֹד פְּרִי נֶחְמָד

מִ"לִּימוֹן" וּ"קְלֶמֶנְטִינָה"

אֵיך נִקְרָא לוֹ?

"..........................."

יֵשׁ גַּם פְּרִי מְאֹד טָעִים

עִם הַשֵּׁם "אֲפַרְשְׁזִיף"

כִּי אֶת מִי חִיבְּרוּ עִם מִי?

אֲפַרְסֵק וְגַם ....................

לוּ הָיִיתָ בֶּן-יְהוּדָה

אֵיזֶה שֵׁם מַמְצִיא הָיִיתָ

לַפֵּרוֹת שֶׁנְּדַמְיֵן

(כִּי פֵּרוֹת כָּאֵלֶּה אֵין!)

לְמָשָׁל –

לוּ הָיָה מִין פְּרִי פָּשׁוּט

"אֲפַרְסֵק" שֶׁהוּא גַּם "תּוּת"

אֵיך נִקְרָא לוֹ?

– "אֲפַרְתּוּת"

"תְּאֵנָה" שֶׁהִיא "בַּנָּנָה"

אֵיך נִקְרָא לָהּ?

".........................."

וְ"רִמּוֹן" שֶׁהוּא "בַּנָּנָה"

אֵיך נִקְרָא לוֹ?

"............................"

כָּך נַמְצִיא הַרְבֵּה מִלִּים

וְשֵׁמוֹת קְצָת מְשֻׁנִּים,

כִּי אוּלַי יִהְיוּ עוֹד פַּעַם

מִין פֵּרוֹת בְּזֶה הַטַּעַם?

- - - - - - - - - -

ולסיכום: (הבנה חשובה מאוד, שאת השפה יוצרים - לא וועדות לשון ולא אקדמיות, אלא, בעיקר - אלה שמדברים בה! )

עַכְשָׁו אוּלַי הֵבַנְתֶּם אֵיך

יוֹצְרִים אֶת הַמִּלִּים,

בְּתַבְנִיוֹת וּבְצוּרוֹת,

בְּכָל מִינֵי צְלִילִים!

מִבֶּן-יְהוּדָה עַד הַיּוֹם

חָלְפוּ מֵאָה שָׁנִים,

וְלַמִּלּוֹן שֶׁהוּא כָּתַב

נוֹסְפוּ הַרְבֵּה מִלִּים...

הַיוֹם כְּבָר מְדַבְּרִים עִבְרִית

בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב,

מִיּוֹם לְיוֹם בְּכָל מָקוֹם

יוֹצְרִים מִלִּים לָרֹב!

כִּי לֹא רַק וַעַד הַלָּשׁוֹן

וְלֹא רַק הַמּוּמְחִים

אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת

יוֹצְרִים וּמַחְלִיטִים,

אֶלָא כֻּלָּנוּ - כָּל הָעַם!

יוֹצְרִים אֶת הַשָּׂפָה

וְהִיא שֶׁלָּנוּ, שֶׁל כֻּלָּם!!!

לָכֵן הִיא כֹּה יָפָה!

שבוע הלשון העברית

מילים וגלגוליהן- האקדמיה ללשון עברית