רבי עקיבא ורחל

איך הפך הרועה עקיבא לרבי עקיבא

רַ' עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֶה את שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ .

רָאֲתָה רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ שֶׁהוּא צָנוּעַ וּמְעֻלֶּה,

אָמְרָה לוֹ: אִם אֶתְקַדֵּשׁ לְךָ תֵּלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ?

אָמַר לָהּ: הֵן.

נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בְּצִנְעָא.

שָׁמַע כַּלְבָּא שָׂבוּעַ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וְהִדִּירָהּ הֲנָאָה מִכָּל נְכָסָיו.

הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְרַ' עֲקִיבָא.

בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן, הָיָה מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

אָמַר לָהּ: אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב.

בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לָהֶם כְּבֶן אָדָם וְקָרָא עַל הַפֶּתַח

וְאָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי קְצָת תֶּבֶן, שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בְּמָה לְהַשְׁכִּיבָהּ.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי אָדָם זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ תֶּבֶן אֵין לוֹ.

אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וּלְמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ.

לְסוֹף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָמַד וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים.

יָצְאוּ הַכֹּל לִקְרָאתוֹ.

שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְיָצְאָה אַף הִיא לִקְרָאתוֹ.

אָמְרוּ לָהּ הַשְּׁכֵנוֹת: שַׁאֲלִי לָךְ בְּגָדִים וְלִבְשִׁי וְהִתְכַּסִּי.

אָמְרָה לָהֶן: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (משלי יב, י).

כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת רַגְלָיו.

דְּחָפוּהָ תַּלְמִידָיו.

אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּהּ הוּא.

שָׁמַע אָבִיהָ שֶׁאָדָם גָּדוֹל בָּא לָעִיר.

אָמַר: אֵלֵךְ אֶצְלוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּתִּיר נִדְרִי.

בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אִלְמָלֵי יָדַעְתָּ שֶׁיְּהֵא אָדָם גָּדוֹל הָיִיתָ מַדִּירָהּ?

אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ פֶּרֶק אֶחָד, אֲפִלּוּ הֲלָכָה אַחַת.

אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא.

נָפַל עַל פָּנָיו וּנְשָׁקוֹ לְרַ' עֲקִיבָא עַל רַגְלָיו וְנָתַן לוֹ חֲצִי מָמוֹנוֹ.

רבי עקיבא /דליה רביקוביץ'

רבי עקיבא איש צנוע

היה רועה בין הרועים

את עדרי כלבא שבוע

עד שנתו הארבעים

ראתה אותו רחל

בתו של כלבא שבוע

ראתה אותו רחל

והוא מעולה וצנוע

אמרה לו רחל בחשאי

קח אותי לאישה

בתנאי שתקדיש זמנך

ללימוד התורה הקדושה

רבי עקיבא....

והיו גרים במתבן

בגורן אחד לא ידוע

זוג אחד פשוט ללא שם

שהיה מעולה וצנוע

ובבוקר היה מלקט

התבן מתוך שערה

אמרה לו רחל - תהיה אהובי

גדול בתורה

רבי עקיבא....

קם הרב ונסע לבירה

לגמוע תורה כמבוע

ושם בגורן נשארה

ביתו של כלבא שבוע

ומקץ עשרים שנה

כאשר הלבין שערה

שב בעלה לביתו

והוא גדול בתורה

רבי עקיבא...

חזר הרב לביתו

וכל נפשו געגוע

חזר הרב אל אשתו

בתו של כלבא שבוע

הדפוה משם תלמידיו

אמרו לה סורי אשה

אמר הרב - הניחוה

כי היא תורתי הקדושה