יצחק תפוחי

בַּתִּשְׁעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ אַפְּרִיל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע

יִצְחָק הַפְּרָטִי מְאֹד שֶׁל הוֹרָיו,

מְכַבְּדָיו וְאוֹהֲבָיו -

הוּבָא לְעוֹלָה.

אַךְ לֹא הָיָה לוֹ אָב אַבְרָם

לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ :

וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאִם אֱלֹהִים –

לֹא רָאָה אֶת גֻּמּוֹת הַחֵן שֶׁלּוֹ

וְאִם הַחִיּוּךְ-

לֹא דַּי הָיָה בּוֹ

מוּל כֵּס הָעֶלְיוֹן :

מָה נְבַקֵּשׁ עוֹד?

אוּלַי קַמְצוּץ גַּעְגּוּעַ

נוֹסָף, אַחֲרוֹן -

לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֵינָיו .

לְהִזָּכֵר בִּשְׂעָרוֹ הַזָּהֹב.

יצחקלה תפוחי. שכני מהקומה השלישית במרגולין 25. יום ששי ההוא שלא אשכח לעולם. השיירה במדרגות.ואחר כך....