הקור והרוח הבריחו אותי ואת זוגתי מהמדרחוב הווינאי היוקרתי לבית קפה קטן ואפלולי שהיה לנו למפלט מהקור האירופאי של חודש פברואר.
התיישבנו.
מלצרית בשמלה שחורה וסינר לבן מעוגל מעוטר בתחרה נגשה ושאלה מה נזמין.
שני קפה וינאי פעם שטרודל ופעם קרם שניט יריתי כאילו היה זה נוהג יום יומי.
המלצרית חייכה רשמה בפנקס קטן ופנתה לשולחן אחר.
הייתה זו שעת צהריים מוקדמת ובית הקפה היה כמעט מלא. האורחים ישבו לשולחנות מעץ מהגוני מהם קוראים בעיתון ממוסגר במסגרת מעץ ומהם משוחחים ביניהם בלחש ולוגמים לגימות קטנות של קפה. מעל לראשים מנורות קריסטל מפיצות אור רך המשרה אוירה נינוחה של אירופה הקלאסית של ימים עברו.
חסרים רק פרנץ יוזף וסיסי הנסיכה אמרה זוגתי כשהיא סוקרת את המקום. אתה יודע סבא שלי שירת בצבאו הוסיפה בחיוך.
ומה יצא לי מזה ניסיתי לקנטר אפילו שטרודל וינאי מעולם לא הכנת לי. אל תקטר קטעה אותי בין כה וכה אתה אוכל יותר מדי.
המלצרית שהגיעה עם הקפה והעוגות קטעה את השיחה המלבבת בבקשה אמרה בגרמנית שני קפה וינאי שתי עוגות וצלחת כדורי פלאפל.
מה פתאום פלאפל אמרתי בכעס כאשר הניחה את הספלים והצלחות על השולחן אוי סליחה החווירה ,התנצלה זה לשולחן השני. הבטתי בארבעת כדורי הפלאפל החיוורים שנחו עירומים על צלחת לבנה ושאלתי בחיוך מנסה לכפר על הכעס ממקודם. ממתי אתם מגישים פלאפל ?כחצי שנה ענתה ודומה שהצבע חוזר לפניה האורחים כאן מאד אוהבים את זה, אתה יודע זה מזון בריאות.
בוודאי, בוודאי אמרה אשתי זה בטח בריא יותר מעוגות עם קרם.
כן אמרה המלצרית הטבח אמר שזה בלי כולסטרול.
לגמתי מהקפה הווינאי וחתכתי חתיכה נאה של קרם שניט ."בלי כולסטרול גיחכתי ,בלי שמן ,בלי כלום רק פלאפל מטוגן בשמן שבטח שכב יומיים".
"תפסיק" אמרה אשתי "אולי זה אפוי בתנור ולא מטוגן שמעת, היא אמרה מזון בריאות".
"ממתי אופים פלאפל"? מחיתי ."פלאפל מטגנים בשמן עמוק מוסיפים פיתה ,טחינה, ירקות ,חמוצים,עמבה,סחוג ולפעמים גם ציפס וחצילים.פעם היה גם כרוב חמוץ".
"יותר טוב שתשתה את הקפה" סנטה בי "ותפסיק לדבר על אוכל ,כשאנחנו חוזרים לארץ אתה הולך מיד לדיאטנית".
"טוב טוב כשאנחנו חוזרים אמרתי" והמשכתי ללגום מהקפה.
פלאפל וינאי חשבתי בטח אם היה נכנס עכשיו לפה המיואש מלך הפלאפל הוא היה מראה להם איך באמת צריך להכין פלאפל.
"שמעת פעם על המיואש מלך הפלאפל מתל אביב" שאלתי את זוגתי?
"מה פתאום איזה מלך פלאפל בראש שלך מאיפה שאני אשמע ,לנו היה הפלאפל של מריו ליד קולנוע אורות בקריית מוצקין. כולם היו באים לאכול שם אחרי הפעולה בתנועה".
"נו טוב אמרתי סתם פלאפל של מריו, זה מתאים לפרובינציה כמו קריית חיים .אצלנו בתל אביב היה מלך, מלך הפלאפל". אמרתי בקול מלא געגועים.
"משום מה קראו לו המיואש". הוספתי.
"כל מוצאי שבת אבא שלי היה לוקח אותי ואת אתי אחותי לסיבוב בדיזנגוף.
את יודעת "המשכתי והרגשתי שדמעות קטנות של נוסטלגיה נקוות לי בזויות העיניים "אני בכלל לא רציתי לאכול את הפלאפל כי חוץ משוקולד שנאתי אוכל ,אבל הייתי מוכן לשלם את המחיר של אכילת חצי מנה עם טחינה שנוזלת מהחור של הפיתה, כדי לפגוש מלך אמיתי ולא מישהו שמתחפש בפורים למלך אחשוורוש".
אצל המיואש מלך הפלאפל היה תמיד תור, נדמה היה כי כל תל אביב באה לאכול שם.
הארמון שלו היה בעצם חנות בקומת קרקע של בית מגורים שם הוא עמד כשתרבוש לראשו וצווארו עטור במחרוזות שהבולטת ביניהן מורכבת מחרוזים גדולים בצבע ענבר מבריק. גוון עורו היה כהה ואפו ושפתיו בשרניים באצבעותיו השמנמנות מילא את הפיתה בכדורי פלאפל וסלט תוך שיחה ערה עם הנתינים.
קולו היה עמוק וכששר לפעמים את שיר הפלאפל התגנב שמץ של מבטא תימני לפזמון.
כשהגיש לי את חצי המנה חייך ואמר לאבא שאם אני אוכל הרבה מהפלאפל שלו אני אגדל ואהיה חזק כמו חייל בצנחנים.
אני הייתי מביט בו בגאווה ושמח שלמדינה שלנו יש לא רק נשיא ,ראש ממשלה ורמטכל ,אלא גם מלך.
מסכנים האנגלים חשבתי שיש להם רק מלכה שנוסעת בכרכרה רתומה לסוסים ולא יודעת אפילו להכין פלאפל.
אחרי שנפרדנו מהמלך היינו ממשיכם ללכת בפינסקר עד כיכר דיזנגוף ועוצרים בדרך מול המשביר לצרכן, לראות את חלונות הראווה עם הבובות הלבושות במיטב חידושי האופנה של אותם ימים.
כשפנינו לרחוב דיזנגוף ועברנו מול קפה כסית היה אבא מצביע על אלתרמן או על שלונסקי שישבו בבית הקפה תמיד מוקפים בעוד אנשים, וכולם מדברים ומתווכחים אחד עם השני.
אבא הכיר חלק מהאנשים הללו והיה עוצר להגיד שלום ולשאול מה נשמע.
אתי ואני לא סבלנו להיות שם גם בגלל הריח של הסיגריות שכולם עישנו וגם בגלל השעמום.
משם המשכנו דרך פרישמן עד הטיילת שם בקיץ ליקקנו בהנאה גלידת חרמון נוזלית תוך שאנו מביטים בים וחולמים על ממלכות רחוקות.
טיול מוצאי השבת היה מסתיים בתחנת האוטובוס בסוף רחוב אלנבי ואנחנו יחד עם הנוסעים שזה עתה יצאו מאולם האופרה שעמד בסמוך, חזרנו הביתה.
לפעמים כשנתן אחי הגדול יצא לחופשה משירותו בצנחנים היינו אתי ואני נוסעים יחד אתו לשוק בצלאל לאכול פלאפל אצל יפת החבר שלו מהתיכון.
שם בדוכן של אבא של יפת לא היו מלכים ולא נסיכים שם היה רק פלאפל. הפלאפל של משפחת יפת.
אבא של יפת היה מטגן לנו קציצות פלאפל בשמן טרי וכשהוציא את הכדורים השליך לתוך השמן הרותח פרוסת תפוח אדמה טבול בטחינה ותבלינים. כמו במעשה קסמים הייתה פרוסת תפוח האדמה מתנפחת לה למעיין שלפוחית מטוגנת טעימה שמתפצפצת בפה כאשר נוגסים בה.
במהלך השנים החלפנו אתי ואני את הבילוי עם אבא במוצאי השבת לפעולה בתנועת הנוער.
לאחר הפעולה של מוצאי השבת היו נפגשים כולם אצל משה הפלאפל שהיה ליד הקן של השומר הצעיר.
לא משנה אם היו אלה הצופים ,בני עקיבא, התנועה המאוחדת או השומר הצעיר ,לכולם היה מכנה משותף כולם אכלו פלאפל של משה כל מוצאי שבת .
אחר כך כשבגרנו והלכנו לצבא מצאנו אותו את הפלאפל בצומת קסטינה ,בראש פינה והרבה מאד פעמים גם אצל הגזלנים בשטחי האימונים.
כשנסעתי לבלגיה החלפתי אותו במקדונלד, גופרה בלגית וציפס מדוכן ברחוב עם שלל רטבים.
בשנה האחרונה ללימודי הרפואה ובסוף חודש הסטאג האחרון בבית החולים בבלגיה החליט ועד הסטאגרים לארגן מסיבת סיום סטאג.הנושא היה יריד אוכל.
כל אחד מהסטאגרים לרפואה נתבקש להכין מעין דוכן של אוכל כיד הדמיון הטובה.
החלטתי להכין פלאפל.
את המתכון מצאתי בספר בישול שקיבלנו כמתנה לחתונה. את המצרכים הפיתות והמכשיר המיוחד להכנת כדורי הפלאפל מצאתי בחנות קטנה בשוק הערבי של בריסל .בחנות של כל מני שמעטס במרכז העיר מצאתי כתר מקרטון מוזהב ושלל מחרוזות לצוואר אפילו אחת עם חרוזים כתומים.
את כל המרכיבים למנת הפלאפל הכנתי בבוקר אפילו טיגנתי את הכדורים עד מידת ההזהבה הנכונה את הפיתות הוצאתי מהמקפיא ובבית החולים הפשרתי אותם בתנור האפייה של מגורי הרופאים.
באולם בו נערכה המסיבה הפכתי שולחן אוכל פשוט לדוכן פלאפל ואפילו תליתי שלט בצרפתית שהכנתי בעוד מועד שעליו נכתב מלך הפלאפל.
וכך עמדתי כשכתר לראשי ומחרוזות לצווארי והאכלתי את הסטאגרים והרופאים במנות פלאפל ובטחינה נוזלית.
"אתה מלך טוב יותר מבודואן מלך בלגיה" צחקו הרופאים והסטאגרים .לפחות אצלך אוכלים לא משלמים מיסים ואפילו לא צריך להשתחוות.
מנות הפלאפל אזלו במהירות וכנראה ערבו לחיכם של הבלגים שבדרך כלל אכלו אוכל שונה לחלוטין.
כמה מהם ביקשו ממני את המתכון כדי שיוכלו להכין בעצמם.
בשנים שחלפו מאותו יום הפך הפלאפל למאכל פופולרי בבריסל במרכז העיר וגם בשכונות נפתחו דוכני פלאפל רבים שדחקו לאט, לאט את דוכני הגופרה הבלגית והציפס במיונז.
מעולם לא אכלתי שם פלאפל העדפתי מנת צדפות שחורות ברוטב חמאה ויין וציפס מטוגן לידן.
סיימנו את הקפה והעוגות ויצאנו מבית הקפה לקור של חודש פברואר.
"בוא נעשה סיבוב קניות במריההילפר שטראסה "אמרה אשתי והטיבה את הצעיף שעטף את צווארה.
כשצעדנו לעבר תחנת החשמלית אמרה בטון מהורהר: "אתה יודע בא לי שניקח שנה חופשה ונבוא לגור כאן רחוק מהחמסינים ומהדאגות".
"ומה נעשה"? שאלתי בחיוך ואחזתי בידה.
"נו זה פשוט אמרה נשכור חנות קטנה ואתה תעשה פלאפל כמו שהכנת בבלגיה.
נו באמת את לא רצינית צחקתי.
"אני דווקא כן", חייכה "אפילו יש לי אפילו שם. נקרא לו" זקפה את ראשה ולקחה נשימה עמוקה מהאוויר הווינאי של חודש פברואר. "נקרא לחנות פרנץ יוזף מלך הפלאפל".