יעקב גרוס ז"ל

יעקב גרוס נולד בלודז' שבפולין, בן לבמאי נתן גרוס ולמינרלוגית שולמית גרוס. עלה לישראל עם הוריו בשנת 1950.

בשירותו הצבאי, הקים ב-1969 את "להקת הפלסים" של חיל ההנדסה, ממנה יצאה "שלישיית הנשמות הטהורות". כסטודנט (1971) היה יו"ר ועדת תרבות של הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ועורך "קליפה", מוסף הספרות של "פי האתון".

גרוס היה בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתיאטרון ולתולדות האמנות. הוא עסק בשימור ושחזור של סרטי ארכיון. חשף את עבודתו של אבי הסרט העברי יעקב בן דב, טיפל בשימורם ורישומם של אוספים וסרטי ארכיון רבים, בהם אוסף "אגא" של ברוך אגדתי, אוסף סרטי "כרמל-פילם" של נתן אקסלרוד, אוסף סרטי "מולדת" של ירושלים סגל. כן עסק בשחזורם של סרטים שנעלמו וסרטים קצרים רבים. יועץ ומבצע עשרות פרויקטים בנושאי הקולנוע הציוני בארץ-ישראל ובמדינת ישראל במוזיאונים ובהפקות טלוויזיה בישראל ובעולם.

בשנות ה-70 כתב ב"על המשמר" וב"חותם" בנושאי קולנוע ישראלי. בשנים 1979-1974 ניהל את ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש רד באוניברסיטה העברית (שבשנות האלפיים נקרא "ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג"). בשנות ה-80 הרצה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מ-1980 עסק באופן עצמאי בחקר תולדות הראינוע והקולנוע הישראלי ובשיתוף עם ארכיון ישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים. בראשית שנות ה-90 הוציא גרוס (בשיתוף אביו) ספר מקיף על תולדות הקולנוע העברי.

בשנות ה-80 הקים חברת פרסום בירושלים והשתתף בהקמת "כל העיר", המקומון הראשון של רשת שוקן. בבחירות לכנסת האחת עשרה (1984) ובבחירות לכנסת השתים עשרה (1988) השתתף במסגרת רשימת מחאה שהקים בשם "הכח השקט" לשינוי שיטת המיסוי. בבחירות לכנסת השתים עשרה הוצב בראש הרשימה דוד סנהי (גרוס הוצב שני, ולמעשה הנהיג את המפלגה^[1]), כדי שיהיה זקן חברי הכנסת וישביע את הכנסת. בעקבות פעילותו של גרוס בבחירות אלה, נקבע עיצוב סטנדרטי לפתקי ההצבעה הנהוג עד היום.

כבמאי ביים והפיק כ-30 סרטי תעודה, חלקם עבור הערוץ השני הניסיוני, שירות הסרטים הישראלי, האוניברסיטה העברית, מוזיאונים, מרכז ההסברהומשרד החוץ, וחלקם כסרטי ארכיון במסגרת פרויקטים מיוחדים של הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים ושל ארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית.

סרטי תעודה ארכיוניים שביים, הפיק או חידש: "אבי הסרט העברי", "חולמים ומגשימים", "בונים ולוחמים", "יופי של מולדת", "חיי היהודים בארץ-ישראל", "זיכרונות בשחור-לבן", "שוב זורחת שמש", "חלום ומעשה", "נשיא ומאמין", "ירושלים מהסרטים", "במבט לאחור", "ילדי העצמאות", "ציוניוני הדרך" (סדרה של 50 סרטונים בשנת היובל), "יש מלך בירושלים", "בורוכוב – השכונה מעבר לוואדי", "אגדה בחולות" ועוד.

לאחר פטירת אביו, נתן גרוס, עסק יעקב גרוס באיסוף ובריכוז מורשתו הקולנועית. הוא הוציא לאור תשעה מקבצי DVD של כ-60 סרטים מתוך כ-120 עבודותיו.

במאי סרטי תעודה ארכיוניים, יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (2010), פרס מפעל חיים כחוקר ומשמר הקולנוע העברי מטעם סינמטק ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל (2008). מאז 1974 משמר, משחזר ועורך סרטים שצולמו במאה הקודמת ונמצאים בארכיונים שונים בארץ ובעולם, וכן בידיים פרטיות ואצל אספנים.

"כבמאי ביים והפיק כ-30 סרטי תעודה, חלקם עבור הערוץ השני הניסיוני, שירות הסרטים הישראלי, האוניברסיטה העברית, מוזיאונים, מרכז ההסברה ומשרד החוץ, וחלקם כסרטי ארכיון במסגרת פרויקטים מיוחדים של הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים ושל ארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית" (וויקיפדיה).

מספר עליו עמית והיסטוריון הקולנוע יוסי הלחמי: "יעקב ידע להמשיך את המסורת המשפחתית של שילוב מחקר ומעשה. היה תלמיד-חכם מלא ידע ויוזמות, אידיאליסט שהקדיש את חייו לשימור המורשת הפילמאית של ישראל שלפני המדינה ובזמנה. איש רב-פעלים: חוקר, אמן ובימאי, מפיק, סופר ומשורר, עיתונאי ועוסק בצורכי ציבור באמונה. נאמן לדרכו, מאמין בייעודו, גילה לקהל הרחב את אוצרות הסרטים העבריים, שהלכו ונשתכחו, בכישרון רב ידע למצוא נתיבות לארכיונים ואנשים ולגלות מטמונים של צלולואיד שנעלם עם השנים. מן הבולטים שבהיסטוריוני הסרט בישראל, שידע לא רק ללמוד, אלא גם ללמד, לדבר לקהל הרחב ולהפיץ לכל איש את הידע שצבר. הוא הניח אחריו מורשת רבה של סרטים וספרים – מפעל חיים שלמרבה הצער נעצר עם מותו – חייב להימצא מי שידע להמשיך במפעלו הייחודי. יעקב גרוס, היה ידיד נאמן של אתר "בית הסרט העברי", שנעזר בשפע ידיעותיו ופרסם כמה דברים משלו".

מסינמטק ירושלים — ארכיון ישראלי לסרטים נמסר: "יעקב גרוס היה חלוץ בתחומו, ושותף מרכזי בעשייה הארכיונית בסינמטק. הוא פעל במסירות רבה למען שימור, מחקר והנגשה של אוצרות הקולנוע הארצישראלי. יעקב יחסר לנו עד מאוד כחבר וכאיש מקצוע בעל מומחיות וידע ארכיוני והיסטורי מעוררי השראה" (והיסטוריון הקולנוע יוסי הלחמי).

נולד בלודז' שבפולין בשנת 1949, בן לבמאי נתן גרוס וועלה לישראל עם הוריו בשנת 1950. נפטר בתאריך 16.2.2017 בגיל 67.

פילמוגרפיה (חלקית)

• אגדה בחולות, באתר YouTube
• נר היתמות והשכול, באתר YouTube
• בורוכוב - השכונה מעבר לואדי, בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב
• אחדים מסרטיו, במחלקת הווידאו של סינמטק תל אביב
• סרטים תעודה הארכיוניים שביים, הפיק ו/או חידש: "אבי הסרט העברי", "חולמים ומגשימים", "בונים ולוחמים", "יופי של מולדת", "חיי היהודים בארץ-ישראל", "זיכרונות בשחור-לבן", "שוב זורחת שמש", "חלום ומעשה", "נשיא ומאמין", "ירושלים מהסרטים", "במבט לאחור", "ילדי העצמאות", "ציוניוני הדרך" (סדרה של 50 סרטונים בשנת היובל), "יש מלך בירושלים", "בורוכוב – השכונה מעבר לוואדי", "אגדה בחולות" ועוד.

ספרים, פרוזה ומחקרים

פרסם קובצי סיפורים ושירה וכן ספרי מחקר, בהם: שירי המישור - שירים (איורים, דודו גבע 1971); בצל הפטל האדום - סיפורים (איורים, דודו גבע 1971); מלך השעות - סיפורים (איורים, דודו גבע 1972); גבעת בטיח - סיפורים. קשת אדומה - שירים. הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל (בשיתוף עם נתן גרוס); ירושלים תרע"ח: חורבן נס וגאולה (סיפורה של ירושלים בשנת 1918); תל אביב 100 לקט אירועים.

ערך והוציא לאור: שורשים ברמה (סיפורה של רמת רחל); ירושלים בתל אביב (סיפוריו של ירושלים סגל); יובל לישראל – לכסיקון אירועים בתולדות המדינה; שירים באון ליין - אסופת שירי חובבים; פעימה שנייה - אסופת שירי חובבים; גבירטיג – אגדה על משורר נגר, (מאת: נתן גרוס).

יעוץ ארכיוני למפיקי סרטים

עסק בתחום ארכיוני הסרטים משנת 1974 (38 שנים) והתמחה בעיקר בתחום סרטי הראינוע והקולנוע שצולמו בארץ ישראל ובמהלך השנים הראשונות של מדינת ישראל. מאז, החל את פעילותו הארכיונית, במסגרת ארכיון הסרטים ע"ש א. ראד בסדרות "עמוד האש", בטלוויזיה הישראלית (הערוץ ה1), והסדרה "פלשתין" של הערוץ הלונדוני THAMES TV. פעל כתחקירן וכיועץ בעשרות הפקות ופרויקטים קטנים וגדולים שנוצרו בארץ ובחו"ל בתחום סרטי התעודה לטלויזיה, לאירועים חגיגיים ולמוזיאונים. שימש כתחקירן ראשי וכיועץ לסרטי תעודה ומייצגי מולטימדיה - שליוו תערוכות רבות ובהן תערוכות זמניות ותערוכות קבע כגון: תצוגות הוידיאו במרכז יצחק רבין ובית העיר בתל-אביב.

שימור ותיעוד סרטי ארכיון

טיפל בעשרות סרטים ומסמכים העוסקים בתולדות הסרט העברי.

• 1974 - איתור וחשיפת הסרט "הילדים שלנו" 1947 על שארית הפליטה. שימור 2007

• 1975 - רכישת אוסף אגדתי, כמנהל ארכיון הסרטים ע"ש ראד (שפילברג) בשיתוף עם יגאל אפרתי ושירות הסרטים הישראלי, ושימור בסיוע מוזיאון המלחמה הבריטי.

• 1975-1978 רישום ושימור סידרה 1 של סרטי כרמל 1934 – 1948 (ביחד עם נתן ולאה אקסלרוד) כמנהל ארכיון הסרטים ע"ש ראד בשיתוף עם ד"ר משה מוסק בגנזך המדינה.

• 1979 - חשיפה ראשונה של "חלום עמי" סרטו של יוסל'ה רוזנבלט במזרן של מעריץ במאה שערים. (הסרט נתגלה לפני 10 שנים בעותקים טובים, עדיין מחכה לשימור !)

• במהלך שנות השמונים וראשית שנות ה-90 – פענוח ופיצוח חידת "יעקב בן דב" באמצעות מסמכים איתור חלק מסרטיו בארכיונים בחו"ל והכנת גרסאות בעברית לפי התוכניות המקוריות של בן דב. והפקת הסרט: "יעקב בן דב - אבי הסרט העברי".

• 1989 - "שיבת ציון", בשיתוף הארכיון הישראלי לסרטים, ארכיון הסרטים הלאומי בפראג. הפקת גרסה עברית ואח"כ הכנת הסרט "חולמים ומגשימים" המבוסס ברובו על סרט זה וסרטים נוספים של בן דב שנמצאו בארכיון הלאומי לסרטים יהודיים בבוסטון.

• 1990 איתור ופיצוח חידת פרד דונקל - והעברת הסרטים המקוריים לארכיון שפילברג.

• 1990 חשיפת הסרט הפוגה. במשותף עם הארכיון הישראלי לסרטים. ב2008 איתר את האוסף המרכזי של סרטי עצמאות, יוצרי הסרט. (הסרט זקוק לפעולת שימור והצלה).

• 1992 - אנז"ק בא"י (1918 – 1941) – בסיוע מוזיאון AWM בקנברה, ביקור בלפור בא"י (1925) - ירושלים, טבריה, בית לחם (1925) בסיוע מוזיאון אלברט קאהן בפריס.

• 1995 - טיפול ברכישה ושימור אוסף "מולדת" של ירושלים סגל ע"י הארכיון הישראלי לסרטים בירושלים, והפקת הסרט "יופי של מולדת".

• 1997 - פענוח, שימור והפקת גרסה עברית לסרט:

"חיי היהודים בארץ ישראל 1913", בשיתוף עם המרכז הלאומי לקולנוע בצרפת CNC והארכיון הישראלי לסרטים בירושלים.

• 2002 "הילדים שלנו" 1948 - עיבוד גרסת וידיאו ממקורות בפולין, ארה"ב ישראל וצרפת.

• 2000 – 2007 שיחזור ועיבוד של סרטים מאוסף סרטי כרמל של נתן אקסלרוד - "מעל החורבות" סרט העלילה העברי הראשון 1938 , "פגע רע", "יובל לרחובות" ועוד.

• 2007 – הפקת גרסה עברית מחודשת על פי מסמכי בן דב עם פסקול מוסיקאלי תקופתי לסרטו "אביב בארץ ישראל" 1928 בשיתוף עם ארכיון שפילברג.

• 2005 – 2007 שימור והפקת DVD של 8 מקבצי סרטים מסרטיו של נתן גרוס בשרות הסרטים הישראלי, בהסתדרות העובדים הכללית, סרטי נהורה, המכון לפריון עבודה ועוד.

• 2008 - "המרתף" סרט העלילה הישראלי הראשון בנושא השואה, עיבוד דיגיטאלי לDVD בשיתוף עם שמעון ישראלי. DVD חדש יצא לאור ביולי 2008.

• 2009 "אגדה בחולות" - איסוף ועיבוד קטעים נדירים על תולדות תל-אביב, שנאספו ממקורות רבים ונחשפו לראשונה. ובהם: יום השואה הראשון בגמנסיה הרצליה ב1946 וישיבות מועצת העיר בראשות רוקח מאוסף NARA, הנחת אבן הפינה לבית שטראוס ע"י ח.נ ביאליק ב1928 לווית מקס נורדאו, ביקור הברון רוטשילד, ביקור בלפור בגמנסיה הרצליה ועוד.

• 2010 - "זאת היא הארץ" - 1935, עיבוד חדש ומשופר שיצא בDVD עם ארכיון שפילברג, לציון 75 שנה להפקת הסרט.

• 2010 - "לחיים חדשים" - 1935, עיבוד חדש ומתורגם לעברית, שיצא בDVD עם ארכיון שפילברג, לציון 75 שנה להפקת הסרט. וחשיפת השיר הנסתר "תל-אביב" של נתן אלתרמן.

• 2010 - "מעשה בתייר אמריקאי בארץ ישראל" 1923 החלק שנמצא מתוך סרטו של יעקב בן דב בעיבוד דיגיטלי חדש, עם ארכיון שפילברג.

• 2011 - נאום זאב ז'בוטינסקי ביידיש 1934, שיחזור ועיבוד. יצא בDVD במכון ז'בוטינסקי.

• 2011 – "הסרט הראשון של פלשתינה 1911", חידוש סרטו של מוריי רוזנברג במהדורה מלאה - יצא בDVD עם ארכיון שפילברג, לציון 100 שנה להפקת הסרט.

• 2011 – 5 סרטים של חוליית ההסרטה של הגדנ"ע, כולל הסרט: סעדיה - שורשים במולדת. בשיתוף עם ארכיון צה"ל.

אתר אישי

באתר בכתובת www.yaakov.co.il, ניתן למצוא פרטים על ספריו וסרטיו ולקרוא הרצאות על נושאי תולדות הסרט העברי והקולנע הישראל וכן לבקר בערוץ הYOUTUBE שלו פה https://www.youtube.com/playlist?list=UU2DsDvhYrWwPeaDE4tGGnsA.