כל השבוע חיכיתי לשלועף הזה של שישי אחהצ, שבלי שום שליטה גורם לעפעפים העייפים מעול השבוע להסגר ולתת דרור לנחירות להודיע על כניסת השבת.
פעם כשהייתי ילד היו מכוניות עם רמקולים סובבות ברחובות העיר ומכריזות על כניסת השבת.
בניומין ואני קינאנו בנהגים האלה שסובבים בעיר ומשמיעים מנגינות של תזמורת חתונות וגם מודיעים על השעות. אנחנו תכננו שכאשר נהיה גדולים נקנה לנו כזה אוטו נסתובב בעיר ובמקום מנגינות נתקע בשופר להבדיל בין חול לקודש.
כדי להתאמן היינו סובבים בשכונה ומנסים להשמיע קולות של שופר בעזרת צינור גינה ישן.
פעם אחת כשתקענו בצינור כל כך חזק מתחת לבית של החזן של בית הכנסת חטפנו מאשתו דלי של מים על הראש וצעקות שאנחנו מפריעים לו לישון.
בניומין נורא התעצבן ואמר שהוא ינקום במרשעת הזאת כי הוא תוקע בצינור יותר טוב ממה שהחזן תוקע בשופר ובכלל חבל על כל טיפה.
לפעמים אני חושב עליו על בניומין,במיוחד בלילות.
אני חושב עליו ויודע שלא הספיק הרבה דברים. כמו בין השאר לקנות אוטו ושופר ולהודיע על כניסת השבת.
אבל ביום שישי אחרי השלועף הוא כאן שוב אותו ילד במכנס חאקי קצר עם סנדלים חומים ורצועה אחורית גזורה.
בכיס אחד יש לו גולות ובשני מפתח ברזים שפותח כל ברז בשכונה.
והוא אומר של'מים בכל ברז יש טעם אחר. ואני, אני לא מבין על מה הוא מדבר כי למים יש רק טעם של מים. ולברז טעם של חלודה.
וכך אני שוכב ושוב נרדם ומתעורר מהנחירות של עצמי וחוטף מרפק בצלעות מזוגתי.
וחושב שאולי הנחירות של השלועף של יום שישי הן במקום השופר שבניומין רצה ולא זכה.
Yosi Harel יפה מאד אריה...
Zahava Faibish זמנים אחרים זמירות אחרות. כמה שכונה אחת יכולה לייצר סיפורי חיים. טוב שנותרו הזיכרונות. שבת מבורכת.
Sam Weinbrum גם היום יש עדיין מכוניות עם רמקול שמכריזות על כניסת השבת
טובה ניסים וואו לא מכירה אותך ואת בניומין אבל הספור הזה שלך מכל סיפוריך ואופן הכתיבה שלו, כמו גלידה שלא רוצים שתגמר. כל כל הרבה רכות געגוע ויופי
Shlomo Katz גם היום עוברת מכונית ומשמיעה מוזיקה ומתריעה שעוד 10 דקות הדלקת נרות. סיפורך מעורר זכרונות מיד אליהו של אז...
Menachem Sharron היום יש הודעת סמס מחב״ד על מועד הדלקת נרות