Embedded Files
Avraham Remini אני זכיתי להתאזרח בפאתי יד אליהו, מול קולנוע שביט והגעתי לתיכון ט' הישר מתיכון קוגל בחולון. לא ידעתי דבר על הדרישות מהתלמיד, והגעתי שומו שמיים במכנסיים קצרים. שיעור ראשון עם המורה יצחקי בכימיה, והוא פתח את השיעור בהודעה המצערת שתלמיד אחד הוריד את רמת אחידות לבוש החובה, ואילולא הוא, הכיתה היתה זוכה בציון לשבח. כמובן זכיתי למבטים שגרמו לי להסמיק וכפיצוי, לחפש דרך להתקבל בכל זאת. אני בדרך כלל טיפוס שקט, כפי שרוב חברי המעטים יעידו, אבל בא לי רעיון, ובעזרת חבר שקרוב מאד שלא ירצה שאזכיר את שמו תפסנו שנינו ברגליו וידיו של ישראל פלס ע"ה, ובהסכמתו, זרקנו אותו דרך החלון. הכיתה שלנו היתה ממוקמת בקומת קרקע, והמנהל פיסקופ היקר ושמשו ירמי סיירו בדיוק באותו רגע סביב הבניין, כשלפתע ראו ילד רזה ונחמד נופל מהחלון. הודיתי באשמה, וכל מה שקרה בעקבות המקרה המזעזע הזה נמחק מזכרוני לשמחתי הרבה. לצערי גם המאמץ הזה לא הכתיר אותי למלך הכיתה, ואולי טוב שכך זה קרה. פלס היה חבר טוב שלי, וחידשתי את הקשר אתו סמוך למותו ללא עת.
Avraham Remini אני זכיתי להתאזרח בפאתי יד אליהו, מול קולנוע שביט והגעתי לתיכון ט' הישר מתיכון קוגל בחולון. לא ידעתי דבר על הדרישות מהתלמיד, והגעתי שומו שמיים במכנסיים קצרים. שיעור ראשון עם המורה יצחקי בכימיה, והוא פתח את השיעור בהודעה המצערת שתלמיד אחד הוריד את רמת אחידות לבוש החובה, ואילולא הוא, הכיתה היתה זוכה בציון לשבח. כמובן זכיתי למבטים שגרמו לי להסמיק וכפיצוי, לחפש דרך להתקבל בכל זאת. אני בדרך כלל טיפוס שקט, כפי שרוב חברי המעטים יעידו, אבל בא לי רעיון, ובעזרת חבר שקרוב מאד שלא ירצה שאזכיר את שמו תפסנו שנינו ברגליו וידיו של ישראל פלס ע"ה, ובהסכמתו, זרקנו אותו דרך החלון. הכיתה שלנו היתה ממוקמת בקומת קרקע, והמנהל פיסקופ היקר ושמשו ירמי סיירו בדיוק באותו רגע סביב הבניין, כשלפתע ראו ילד רזה ונחמד נופל מהחלון. הודיתי באשמה, וכל מה שקרה בעקבות המקרה המזעזע הזה נמחק מזכרוני לשמחתי הרבה. לצערי גם המאמץ הזה לא הכתיר אותי למלך הכיתה, ואולי טוב שכך זה קרה. פלס היה חבר טוב שלי, וחידשתי את הקשר אתו סמוך למותו ללא עת.
אני שמח לעקוב אחרי המכתבים בקבוצה, ומלא התפעלות מהכשרון הרב שלמתכתבים בה, על אף שבמקצועם האזרחי כנראה לא עסקו בספרות. אני מאחל לכולנו בריאות ושתמשיכו להעלות את הגיגיכם,להנאת כולנו. שבת שלום.
אני שמח לעקוב אחרי המכתבים בקבוצה, ומלא התפעלות מהכשרון הרב שלמתכתבים בה, על אף שבמקצועם האזרחי כנראה לא עסקו בספרות. אני מאחל לכולנו בריאות ושתמשיכו להעלות את הגיגיכם,להנאת כולנו. שבת שלום.
סימי וידיסלבסקי אני זוכרת את ישראל פלס, מחזור מתחתי ובנה של המורה חנה פלס. מתי הוא נפטר? ממחלה או תאונה? מצער לשמוע.
בלה אלוני - היות שאנחנו חוגגים את שבוע הספר, מישהו זוכר את הספריה העירונית במרכז, על יד בריכת גלית? אני הייתי לקוחה קבועה בספריה. היות שאפשר היה לשאול ספר אחד בלבד, הייתי לוקחת ספר, קוראית אותו עד הבית, גרנו ברחוב יגור, מתיישבת על המדרגות בכניסה, מסיימת את הספר ואז חוזרת לספריה להחליף. לימים הספרנית נעתרה והסכימה להשאיל לי שני ספרים... אושר גדול!
בלה אלוני - היות שאנחנו חוגגים את שבוע הספר, מישהו זוכר את הספריה העירונית במרכז, על יד בריכת גלית? אני הייתי לקוחה קבועה בספריה. היות שאפשר היה לשאול ספר אחד בלבד, הייתי לוקחת ספר, קוראית אותו עד הבית, גרנו ברחוב יגור, מתיישבת על המדרגות בכניסה, מסיימת את הספר ואז חוזרת לספריה להחליף. לימים הספרנית נעתרה והסכימה להשאיל לי שני ספרים... אושר גדול!
טובה ניסים אני גרתי בשכונת ״מכבי״ הדרך לספריה הייתה די ארוכה בכל פעם שאלתי שני ספרים. אחד הייתי מסיימת בדרך הבייתה והשני בבית באותו יום ולמחרת חוזר חלילה...
Kobi Meyrom אכן כך כ י הרחקתי עד קולנוע מרכז עם אינני טועה ברחוב נווה שאנן שהיום גם שעות היום לא אחזור לשם
Meira Weiss היי אירית. זוכרת אותך היטב. את הלימודים שלך באיטליה , ואת אמא כמובן.
Shuli Levy-steigler אכן הספריה שמשה גם אותי.האזימוט הקבוע מדרך הנצחון(כיום דרך משה דיין)/הגבור האלמוני לארך לה גרדיה עד לשדרה ימינה. בצמוד היה סניף דאר. ואגב,הבניינים בלה גרדיה-הגבור האלמוני עד למתחם בנק הפועלים נהרסו לצורך פינוי-בינוי וכבר צומחים בניינים חלופיים.
Yehuda Mizrahi ספריה עירונית על שם טמיר בחלק הדרומי של הספריה היה חדר עיון והיינו קוראים שם את הקלסרים הגדולים של הארץ שלנו ודבר לילדים, יואב בן חלב, רוני קרחוני ומה לא 😄, לימים כתבתי מדור טיולים במשמר לילדים ונזכרתי בימים הכייפים בספרייה, הגוגל של פעם
בלה אלוני: נזכרתי במורה להיסטוריה, ד"ר ישראל צבי כנר, שהיה איש מלא הומור ואהב לעשות קטעים בכתה. הוא נהג לתת פרק לשינון. בשיעור הבא היה קורא ללוח לספר מה למדנו. היה לי נושא שנמשך כמה חודשים, "האנטישמיות בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20" . כל פעם היה מפסיק אותי באמצע, משהו לא מצא חן בעיניו, ואז הייתי צריכה לחזור שוב לאותו נושא. והכיתה בינתיים התקדמה... כשהוא דבר על מלה"ע הוא ספר שהכניסו אותו לכלא באוסטריה. נתנו מעט אוכל לקיום. באחד הימים ראה מישהו מוכר וניסה להיזכר מאיפה. ואז עלה לו שזה אחד הרוטשילדים שתמונתו היתה תלויה אצלהם על הקיר בבית. הוא התקרב אליו ואפילו נתן לו מפיתו. ואז בקול תרועה עם רגל על הכסא אמר :"אני היחיד שיכול להגיד שתמכתי ברוטשילד"... כמובן שכולנו נמרחנו מצחוק
בלה אלוני: נזכרתי במורה להיסטוריה, ד"ר ישראל צבי כנר, שהיה איש מלא הומור ואהב לעשות קטעים בכתה. הוא נהג לתת פרק לשינון. בשיעור הבא היה קורא ללוח לספר מה למדנו. היה לי נושא שנמשך כמה חודשים, "האנטישמיות בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20" . כל פעם היה מפסיק אותי באמצע, משהו לא מצא חן בעיניו, ואז הייתי צריכה לחזור שוב לאותו נושא. והכיתה בינתיים התקדמה... כשהוא דבר על מלה"ע הוא ספר שהכניסו אותו לכלא באוסטריה. נתנו מעט אוכל לקיום. באחד הימים ראה מישהו מוכר וניסה להיזכר מאיפה. ואז עלה לו שזה אחד הרוטשילדים שתמונתו היתה תלויה אצלהם על הקיר בבית. הוא התקרב אליו ואפילו נתן לו מפיתו. ואז בקול תרועה עם רגל על הכסא אמר :"אני היחיד שיכול להגיד שתמכתי ברוטשילד"... כמובן שכולנו נמרחנו מצחוק
Esti Hermon לי הוא זכור כאספן בולים והיה מכריז בכתה כדי שנתן לו בולים בולים בולים לפעמים במקום לקרוא בשם התלמיד היה אומר אזיבו אזיבו
Tami Chen אכן. איש ידען אבל לא ידע ללמד ולגרום לנו לאהוב את המקצוע ההפך הוא הנכון.
David Kanaan חברים יקרים, יש לי זכרון ילדות שב-1955 או 1956 (אולי אני טועה בשנה) בן גוריון עבר במכונית כחולה פתוחה ברחוב גיבורי ישראל (כיום יגאל אלון) , ותלמידי בתי ספר ישבו עם דגלונים על המדרכה והוא נופף להם לשלום. אני ראיתי את זה מהמרפסת של הורי שהשקיפה על גיבורי ישראל. מישהו זוכר דבר כזה?
David Kanaan חברים יקרים, יש לי זכרון ילדות שב-1955 או 1956 (אולי אני טועה בשנה) בן גוריון עבר במכונית כחולה פתוחה ברחוב גיבורי ישראל (כיום יגאל אלון) , ותלמידי בתי ספר ישבו עם דגלונים על המדרכה והוא נופף להם לשלום. אני ראיתי את זה מהמרפסת של הורי שהשקיפה על גיבורי ישראל. מישהו זוכר דבר כזה?
אמנון רפאלי בהחלט זוכרים, מישהו זוכר מול הסופר איפה שהיום תל גנים היה מגרש ענק ששם ראינו מפגן טנקים וגם בן גוריון היה שושנה דמארי גם הופיעה.
תמי לשם זוכרת את בן צבי עם אונו מבורמה....
אסתר וינר, Jacob Steinberg בן גוריון למד אצלו את הויפאסנה!
אשר ארבל הוקם שם חניון טנקים וכל הילדים יכלו לעלות על הכלים
Tzipi Tsabari היה חניון טנקים בשנות החמישים בלה גרדיה פינת משה דיין (קראו לרחוב בשם אחר אז) זה היה באוקטובר לכבוד יום השריון.. והיתה מכת ארבה בישראל וכל השטח היה מלא בקופצנים.
יעקב שדה תמונה מיום חתונתי ב1981. מצולמים: אני החתן קובי, אחי חיים ז''ל יוסי קופלמן ז''ל ופינחס לאופר שיבדל לחיים ארוכים. גרנו ברח מרגולין 29 או לה גרסיה 42. חוץ ממני שלמדתי בבי'ס ההגנה כל היתר למדו בבי'ס החייל ובר גיורא.אחי חיים ויוסי קופלמן שיחקו כדורגל בקבוצת בית'ר הררי. ובימי שישי כל שבוע התאמנו במיגרש שעליו עומד היום בית השוטר. צמוד אליו גם היה הקן של הנוער העובד.
יעקב שדה תמונה מיום חתונתי ב1981. מצולמים: אני החתן קובי, אחי חיים ז''ל יוסי קופלמן ז''ל ופינחס לאופר שיבדל לחיים ארוכים. גרנו ברח מרגולין 29 או לה גרסיה 42. חוץ ממני שלמדתי בבי'ס ההגנה כל היתר למדו בבי'ס החייל ובר גיורא.אחי חיים ויוסי קופלמן שיחקו כדורגל בקבוצת בית'ר הררי. ובימי שישי כל שבוע התאמנו במיגרש שעליו עומד היום בית השוטר. צמוד אליו גם היה הקן של הנוער העובד.
Shlomo Katz לא ידעתי שיוסי קופלמן נפטר וגם לא ידוע לי שפנחס לאופר נפטר. היינו חברים טובים .קופלמן צעיר מאיתנו . פנחס לאופר למד איתי באותה כיתה בעממי. למרות חלוקי הדעות הפוליטיים ביננו היינו חברים טובים.יהי זכרם ברוך.
אשר ארבל יש אנשים שלא השתנו וקל היה לי לזהות וחיים ארוכים לכולנו
Moti Popuol - מי גר במעברה לפני שהיגיע ליד אליהו אני היתי במעברת פרדס חנה אליה הגעתי ממרסי ומהמעברה עברנו לשכונת התיקווה ב1948 וב1953 עברנו ליד אליהו. התפקדו:
Moti Popuol - מי גר במעברה לפני שהיגיע ליד אליהו אני היתי במעברת פרדס חנה אליה הגעתי ממרסי ומהמעברה עברנו לשכונת התיקווה ב1948 וב1953 עברנו ליד אליהו. התפקדו:
Itsik Cohen איזה מעברה? דור 6 בארץ חברון בואכה טבריה בואכה כרם התימנים נחיתה סופית שכונת התקווה ב-1935
- דליה בר מי גר בלגאורדיה 44?
- אשר ארבל אני מכתה ה ועד סמוך לגיוס
- דליה בר באיזה שנים גרת בל גאורדיה 44?
- אשר ארבל 55 עד 63
- אשר ארבל גרת שם? מה היה שם המשםחה?
- דליה בר גרתי שם מ 49 עד 57 .משפחת ארבספלד בכניסה הראשונה קומה ראשונה .ב55 כבר למדתי בסמינר.
- דליה בר יתכן שהורי בשנת 55 כבר החליפו את שם המשפחה לאמיר.
- אשר ארבל בקומה הראשונה זכור לי אדם חרדי עם זקן עבות
דליה בר ממש ממש לא. כניסה ראשונה כשבאים מלגאורדיה. מול החלון היה עץ איזדרכת שאבא שלי שתל. אתה בטח הייתה ילד קטן.
- אשר ארבל יליד 44
- אשר ארבל מול הכניסה הראשונה היה לול תרנגולות שגידלה דיירת מכניסה 3
- דליה בר היה לול תרנגולות ..מי שגידלה אותן הייתה דיירת מהדירה הפינתית בכניסה שלנו אנחנו הייינו הדלת הימנית והיא השמאלית. גם לאבא שלי הייתה גינה. בעיקר פרחים . בקומה שניה גר זוג אנשים מבוגרים.הוא היה סופר.משפחת היללס. בכניסה השניה בקומה השלישית גר שמואל בק שאחר כך התפרסם בעולם כצייר . בקומה הראשונה גר זוג עם אח של הבעל שהיה אילם ונהג להשתכר.גם גוגול נגן המפוחית גר בבלוק הזה.
Ephraim Shoham נזכרתי בחרושצ'וב, שהיה מוכר גלידות ועוד בחנות הפינתית שד' המעפילים / לה גארדיה במרכז החנויות ביד אליהו. יהודי נמוך, עגול פנים וקרח לחלוטין. לכן כונה חרושצ'וב.
Ephraim Shoham נזכרתי בחרושצ'וב, שהיה מוכר גלידות ועוד בחנות הפינתית שד' המעפילים / לה גארדיה במרכז החנויות ביד אליהו. יהודי נמוך, עגול פנים וקרח לחלוטין. לכן כונה חרושצ'וב.
Ehud Epstein אני זוכר כול יום שבת בבוקר הייתי קונה מנה גלידה "באמבטיה" אצלו אני חושב שזאת היתה החנות היחידה הפתוחה בשבת
Yoram Shoham שותפו היה בחור כחוש. אנחנו כינינו אותם לורל והרדי. אבל אני זוכר שגם חרושצ׳וב היה שגור אצל ה״גדולים״.
אמנון רפאלי חחחחחח
Ehud Epstein אני זוכר כול יום שבת בבוקר הייתי קונה מנה גלידה "באמבטיה" אצלו אני חושב שזאת היתה החנות היחידה הפתוחה בשבת
ליבנת שלום מי מנחש, של מי הדלת הזאת.
ליבנת שלום מי מנחש, של מי הדלת הזאת.
הייתי שם עכשיו. הוצפתי דמעות.
הייתי שם עכשיו. הוצפתי דמעות.
וואחד תקופה.
וואחד תקופה.
ליבנת שלום החנות הקטנה של זינגר.בפינת בית אורן. היה מוכר בין השאר עיתוני ילדים
ליבנת שלום החנות הקטנה של זינגר.בפינת בית אורן. היה מוכר בין השאר עיתוני ילדים
Google Sites
Report abuse