מותר לאכול בשר, אבל יש הרבה מגבלות, למשל
אכילת בשר היא רק לחכמים שנאמר
פסחים מט' ע"ב, נכתב "רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר 'זאת תורת הבהמה והעוף' (ויקרא יא' מו') כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף"
אולם גם להם צריך שיהיה בסיס אוכל צמחוני
בבלי, עירובין, נה' ע"ב "כל עיר שאין בה ירק - אין תלמיד חכם רשאי לדור בה"
מידת החסידות היא להיות טבעוני כמו בדורות הראשונים ובטח שאכילת בשר אינה מצווה.
מאותה סיבה שמדברים על עבדים, בני ישראל היו רגילים לחיים אלו (עבדות ואכילת בשר), ושינוי הרגלים מהיר הוא על סף הבלתי אפשרי, ולכן התירה התורה, אולם הוסיפה סייגים לרוב.
אין מצוה לאכול בשר בשבת, אולם יש מצוה להתענג בשבת, ועבור חלק מהאנשים בשר הוא עונג, אבל כל מי שסובל מאכילת בשר בגלל הטעם או הידע לגבי מה שעובר על הבהמות, לא רק שלא חייב לאכול בשר בשבת, אלא גם אסור לו לאכול בשר בשבת, היות וזה לא עונג בשבילו.
יש לשים לב לגבי מספר נושאים אשר מתקיימים במסעדות טבעוניות, האם הכלים כשרים ? יכול להיות שבעבר הכלים שימשו למאכלים טרפים, האם הכלים הוטבלו ? האם ניתנו תרומות ומעשרות ? מה לגבי פירות שמיטה, בדיקת חרקים ועוד.
חכמים מלמדים אותנו שתפילין ספרי תורה ושופרות צריכים להעשות מעור (או קרן) של בהמות כשרות, וכאן הדיוק נמצא, הבהמות צריכות להיות כשרות, כלומר גם עור של נבלה כשר לתפילין, ואכן יש תפילין מעור של פרות שמתו מוות טבעי ולא נגרם סבל לבהמה, תפילין אלו הן יותר מהודרות היות והוכנו ללא סבל, נכון שלא פשוט למצוא תפילין כאלה, אולם יש בנמצא. בנוסף, אפשר להשתמש גם בתפילין יד שניה וכך לא לגרום סבל נוסף.
ירמיהו ז' כב: " כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח"
ר' יוסף אלבו (בערך 1444-1380) מבאר את ההיתר שניתן בדיעבד לאכילת בשר בכך ש"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך" (ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו). את דעתו על אכילת בשר הוא מביע במילים חריפות: "מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה ושטף אף ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש" (שם).
* עירובין סג' ע"ב "אמר רב שמואל בר (בן) איניא משמיה (בשמו) דרב (של רב אבא בר איבו) - גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת (קורבן) תמידין (כבש שהוקרב כל יום בבית המקדש)