בפרשתנו (חקת) ה' מצווה על משה לדבר אל הסלע כדי שיצאו ממנו מים, אך משה במקום לדבר, היכה בסלע. מעשה זה נחשב כה חמור עד שמשה נענש בכך שלא ייכנס לארץ ישראל שנאמר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (במדבר יט' יב'), כלומר ה' אומר שמשה היה צריך לעשות מעשה קודש, ואי אפשר שתיהיה אלימות בקודש. ביטוי פיזי חזק -כשאיננו נחוץ- עלול להוות התנהגות תוקפנית או אפילו להחשב לאלימות.
גם אנחנו ביחסנו לבעלי חיים לא צריכים להכות בהם אלא להיות קדושים ולנסות ולתקשר בדרכים טובות יותר, אחרת כמו משה שלא הגשים את יעודו (כניסה לא"י), גם אנחנו לא נגשים את יעודנו.