כמה טוב ויפה לסיים את החומש בדבריו הנפלאים של הכלי יקר על ברכת משה לשבט יששכר.
בפרשתנו מברך משה את כל שבטי ישראל. בברכה ליששכר וזבולון נאמר "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ: עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל." (דברים לג' יח'-יט').
פשט הכתוב הוא שזבולון ישמח בעיסוקיו במסחר ויששכר ישמח בשבתו ללמוד באוהל, שמקום הכינוס של שבטי ישראל יהיה בהר בו יזבחו לה' (ויש אומרים שהר זה נמצא בשטח נחלת שבטי זבולון ויששכר).
הכלי יקר מפרש בדרך אחרת את הביטוי "עמים הר יקראו, שם יזבחו זבחי צדק" ואלו הם דבריו "...דין הוא לקרוא לאוהל זבולון הר כי העולה אליו כעולה להר ה' שמקריבין בו עולה וזבחים כי גם באוהלו מקריבין זבחי צדק, וכן באוהלו של יששכר שעוסקים בו בתורה, וכל העוסק בתורת העולה כו' לכך ראוי לקרוא לאוהלו הר קודש"
לדעת הכלי יקר אוהלו של יששכר בו לומדים תורה הוא הוא ההר הקדוש ודברי התורה הם הם זבחי הצדק שזובחים בני ישראל לה'.