בפרשת כי תבוא מתוארת הארץ המובטחת כארץ זבת חלב ודבש (דברים כו' ט). לטבעונים שביננו ולכל מי מאיתנו שלא מחבב את תעשיית החלב ו/או הדבש הנוכחית, אין צורך להתאכזב או להרגיש לא בנוח עם הפסוק: אין כוונת התורה דווקא לחלב פרה וחז"ל התייחסו לנושא:
ר' אליעזר אומר: 'חלב' – זה חלב הפירות, 'דבש' – זה דבש תמרים. רבי עקיבא אומר: "חָלָב" - זה חָלָב ודאי, "דבש" - זה דבש היערות (מכילתא דרשב"י יג, ה) ויש לר' אליעזר על מי לסמוך כי "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן" (במדבר י"ח, יב). ונוכל להוסיף לגבי ימינו אנו, מממילא חלב שנוצר ונסחט באכזריות ובמלאכותיות איננו חלב זב- היינו, ניגר מעצמו. הבה נברך את עצמנו שנהיה ראויים באמת לארץ המובטחת , לארץ בה השפע הוא אמיתי וזורם מעצמו, ארץ בה הטבע, בחסדי ה', מעניק לנו מטובו ולא אנו מושלים בו ברודנות. שבת שלום ומבורך.
האבן עזרא על כז' כא' "ארור שכב עם כל בהמה" אומר "כי אין לה פה שתצעק".
הגיוני שהבהמה תצעק על משכב בהמה, אבל האם היא לא תצעק גם אם רוצים להרגה ? אנחנו צריכים להיות לה לפה גם בתעשיית הבשר.
אולם אם נהיה טובים שנאמר "והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו" אזי "ברוך אתה בשדה….ופרי בטנך….ברוך טנאך" כלומר גם לנו יהיה טוב, וגם לבעלי החיים.