בפרשתנו נאמר "יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי"
ה"כלי יקר" נעזר בפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו' ז') כדי לפרש את הפסוק מפרשתנו. עפ"י הירושלמי (מכות ב.ו.) ונביא את דבריו: "שאלו לנבואה, חוטא מה יעשה ויתכפר ? השיבה, הנפש החוטאת תמות. שאלו לתורה, חוטא מה יעשה ויתכפר ? השיבה, יביא קורבן ויתכפר. שאלו לקב"ה, חוטא מה יעשה ויתכפר ? השיב, יעשה תשובה ויתכפר...ואם כך מתוך דברי הנבואה אין תשועה לאדם החוטא ומתוך תשובת התורה, אין תשועה לבהמה, שעל כל פנים תלך למיתה לכפרת עוון האדם, אבל מתוך תשובת הקב"ה שאמר יעשה תשובה ויתכפר הנה בזה מצא תשועה לשניהם, לאדם ולבהמה, לכך נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'"
הכלי יקר מפרש את הפסוק בפרשתנו, ע"ב ההבחנה שנעשתה בין תורה ונבואה מחד גיסא לבין הקב"ה מאידך גיסא: לפי פירוש זה התקבולת בפסוק "יערוף כמטר לקחי / תזל כטל אמרתי" הנה תקבולת ניגודית. התורה והנבואה נמשלות למטר (תערף, כעגלה ערופה) ואילו דברי הקב"ה לטל. כביכול משולות התורה והנבואה למידת הדין והקב"ה למידת החסד.
וממשיך הכלי יקר "ובחמלת ה' על כל ברואיו, בין אדם בין בהמה, הורה דרך התשובה." היינו עדיף לקב"ה תשובת החוטא על פני הקרבת הבהמה.
מי יתן ונזכה אף אנו לשוב לקב"ה מבלי קורבנות.