בהפטרה לפרשתנו (דברים) אנו קוראים את תחילת ספר ישעיהו. הנביא פונה לעם ישראל ואומר
"שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי…..רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה"
(ישעיהו א' י'-יא',טז'-יז')
מדברי ישעיהו עולה בברור הרעיון הדתי אמוני שהקורבנות שלעצמם אינם מצוה ובוודאי לא רצויים לקב"ה כשאינם מלווים במצוות ומעשים טובים.
הפסוקים הללו מדברים בעד עצמם, והם חשובים כל השנה, אולם אנו נעמוד נפעמים מחז"ל שלימדו אותנו לקרוא פסוקים אלו בתשעת הימים בהם לא נהוג לאכול בשר.