לבן הארמי מתרץ את מעשה הרמאות, היינו נתינת לאה במקום רחל באמירת "לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה." היינו יש לתת כבוד למבוגרים. התורה אף מצווה זאת באופן מפורש וברור בפרשת קדושים "והדרת פני זקן (ויקרא יט' לב'). אם נחזור לרגע לפרשה הראשונה בחומש, פרשת בראשית, נראה ש"והדרת פני זקן" במשמעות הרחבה יותר איננה רק לאח מבוגר, לאב ואם, לזקן השבט, אלא גם ליצורים שהיו פה לפנינו.... שהרי בעלי החיים נבראו בימים החמישי והשישי לפני בריאת האדם, אין זה משנה אם נפרש "יום" בתור יום אחד, אלף או מיליון שנים.
גם מי שמתקשה עם סיפור הבריאה בפשט, כמו הפרשנויות שמנסות לשלב את תורות האבולוציה והגיאולוגיה עם סיפור הבריאה הרי יסכימו כולם שבעלי החיים היו כאן לפנינו. אין כאן עניין של "מי יותר חשוב ממי" הרי ברור שאדם קודם לבעל חיים, השאלה הנשאלת האם צריך לתת כבוד לבעלי החיים, מי יתן ונזכה לראות את כל בני האדם מתנהגים בכבוד לזקני עמם, ולזקני תבל!