פרשת השבוע, פרשת וארא: כבר שבוע שעבר קראנו שמשה אומר אל ה' "בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי." (שמות ד', י'), כלומר משה שואל את ה', מדוע בחרת במישהו מגמגם, משהו עם נכות ? וגם בתחילת הפרשה שלנו משה חוזר על טיעון זה, אולם, בפרשת זו, מתגלה משה בשיא הדרו, כאשר הוא מצליח להוביל (בעזרתו של ה') מהלך שמוציא את עם ישראל מעבדות לחירות.
הפרשה מלמדת אותנו שגם מישהו שנראה לא מושלם, ואפילו מעט מוגבל,דווקא הוא יכול להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו.
אני מכיר אנשים שהולכים לאמץ כלב, אך הם לא יבחרו כלב לא גזעי, הם יעדיפו לשלם כמה מאות שקלים על כלב "גזעי" ולא לאמץ גור "מעורב"
הם לא יבחרו כלב או חתול שנראה שיש להם איזו שהיא נכות. בעלי חיים אלו נדונים לאכזריות ("הרדמה"). הבא נזכור שנכות היא לפעמים לא הרושם הראשוני שנראה לנו. גם לנכים יש פוטנציאל. בפעם הבאה שנרצה לאמץ גור קטן, ניזכר בפרשה. לא ניתן יד לסחר בבעלי חיים. לא נשלם כסף מיותר לגור "גזעי" ובמקום זאת נעזור ונציל גור מ"הרדמה". ובנימה צמחונית, זה שבהמות הם בדרגה פחותה מאיתנו זה לא סיבה לאכול אותם...
"בפרשת 'וארא' מתחילות עשרת המכות, והמכה הראשונה היא מכת דם. אלוקים אומר למשה שיגיד לאהרון לקחת את המטה שלו ולהכות ביאור, כדי שהמים של היאור יהפכו לדם. למה משה אומר לאהרון לעשות זאת? למה שמשה לא יעשה זאת לבד? חכמינו מסבירים שהיאור שמר על משה כשהיה תינוק בתיבה. אם משה יכה את היאור, זו תהיה כפיות טובה. כשאדם כפוי טובה, המידות שלו נהרסות והוא מזיק לפנימיות שלו. אפילו אם מדובר רק בדומם, כמו היאור, שלא ייעלב מזה, הנפש שלנו תיפגם.
ואם מקפידים כל כך על הכרת הטוב לדומם – צריך להקפיד על הכרת הטוב לבעלי חיים שהם בדרגה גבוהה יותר. בעלי החיים הם חלק מהמעגל האקולוגי, בלעדיהם העולם לא היה יכול להתקיים, אל לנו לפגוע בהם, שלא נהיה כפויי טובה".
בעקבות דבריו של איתי יום טוב מראשון לציון שפורסמו אצל סיון רהב מאיר