הרב קוק זצ"ל מסביר לנו שהנפילה החומרית שלנו גרמה לנו לאכול אוכל מן החי, אולם הדבר היה נכון בזמן ההיתר, ובחברה המודרנית היום שיש מגוון רחב של מאכלים, יש לחזק את הגוף בדרך מוסרית יותר וכך גם נחזק את הנפש.
"אמנם יבוא איסור חלב להורות בבא עת ההערה השכלית להגלות שאפילו אותו החי, המתפרנס משל בעליו, תבוא ההערה בזמן קדום, על-כל-פנים שלא לטול חייו שלא למטרה הכרחית, כי אם בשביל שהוא האדם מתאוה למשמנים "כל חלב שור וכשב ועז" (ויקרא ז).
ואם הנפילה המוסרית שלו גרמה להחליש את כוחותיו החומריים, עד שאי אפשר לו להתפתח גם בכוחו החומרי, שיש לו מגע הגון עם ההתפתחות העליונה של מעלת נפשו, כי אם על ידי מה שיאכל בשר בע"ח, על כן במניעת החלב ואיסורו החמור שגם מבלעדו יוכל האדם עמוד בחיזוק כוחותיו, והיתרון שבו איננו כי אם יתרון של תאוות חוש, של אכילת השמן הנאהב לחכו של האדם הזולל, בזה יובלט שיסוד ההיתר הוא על פי הכרח ובקושי, עד שעם איסור החלב דוקא, הדם "הנשפך על הארץ כמים" (ע"פ דברים יב, פרשת ראה) יצעק אליו, בבא זמן התעלותו, להתרומם מאלו ההשפלות".
('אפיקים בנגב', מובא ב'חזון הצמחונות והשלום')
בעל הטורים כותב: תאכל בשר. וסמיך ליה כי ירחק (דברים יב כ) לומר שיתרחק האדם מלאכול בשר כדאיתא בפ' כיסוי הדם
ובעל הטורים ממשיך והבשר תאכל. וסמיך ליה שמור ושמעת לומר ע"ה אסור לאכול בשר כדאיתא בפסחים (שם שם כז)