במסכת ברכות דף נ"ו, מסבירים לנו על החלומות, וכתוב "אמר רבי חנן שלוש שלומות הן: נהר, ציפור וקדרה" כלומר אם חולמים על הדברים הללו יש סימן לשלום. אח"כ כתוב "קדרה דכתיב: ה' תשפות שלום לנו (ישעיהו כו יב). אמר ר' חנינא, ובקדירה שאין בה בשר שנינו" כי בקדרה עם בשר מסמלת פורענות "ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת" (מיכה ג', ג')
התוספות לעירובין ק' ע"ב מפרש את הפסוק "מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו" (איוב, לה' יא') ומסביר את המילים "מלפנו" כלומר "מלמדנו" ו"מלפני בהמות" כלומר "שנתן בהם חכמה להורות לנו" אז אם נאכל אותם, איך נלמד ?
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. משלי, טו' יז'
למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי, ישעיהו א' יא'
כִּי מִי אֲשֶׁר יבחר [יְחֻבַּר] אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן, כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. (קהלת ט ד)
* כתובות קה' ב' - כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים
"אין איה" לאברהם יצחק הכהן קוק: ע"כ כמו שראוי מצד המוסר למעט בפעולות מוכרחות כשיש בהן איזה הפסד מוסרי, כמו ענין השחיטה, שההכרח מביא לפרנס בנ"א בבשר בע"ח ומתוך ההכרח התירה התורה, ומ"מ לא נסתלק לגמרי אותו רושם שפעולה שיש בה השחתה מוסרית, עושה, עד שהטבחים הם משותפו של עמלק , ע"כ ראוי למעט בהרחבת הפעולה
הלכות תשובה (ספר המדע, משנה תורה) פרק א, סימן ג':" וְכֵן בַּעֲלֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת--בְּעֵת שֶׁמְּבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶם עַל שִׁגְגָתָן אוֹ עַל זְדוֹנָן, אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן בְּקָרְבָּנָם, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְיִתְוַדּוּ וִדּוּי דְּבָרִים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִתְוַדָּה--אֲשֶׁר חָטָא, עָלֶיהָ" (ויקרא ה,ה)." כלומר העיקר זה הוידוי
הושע ב' כ': וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח. מצודת דוד מפרש: וכרתי וגו׳. ר״ל חית השדה וכו׳ לא ישחיתו בהם כאלו כרתו עמהם ברית שלום. רד"ק מפרש: וכרתי. על דרך כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך, ונאמר בנבואת ישעיה וגר זאב עם כבש וכל הענין כמו שאמר שם
הושע ו' ו': כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח
ישעיהו, יא' ו'-ז': וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־תֶּֽבֶן, מפרש המלבי"ם: ופרה, וא"ת מה יאכלו אז החיות הטורפות, אומר שהדוב ירעה אז באחו ולא יצטרך לטרוף טרף, גם ילדיהם יגדלו יחד כאילו היו מין אחד, ולא לבד הדוב שגם עתה יאכל גם מאכלים אחרים רק אפילו האריה שעתה כל מזונו רק בשר, יאכל תבן כבקר וגם מצודת דוד ואחרים אומרים דברים דומים