אין צורך להכביר במילים על החשיבות שנתנו חכמנו לקבוע יום שמחה לצומח, מקור המאכל העיקרי שלנו, לא בכדי אין יום כזה המפאר את חשיבות האכילה מהחי.
מסכת ראש השנה מתחילה ב"ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי. באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות. באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו." נשים לב להבדל בין הכתוב ראש השנה למעשר בהמה לעומת ראש השנה לאילן, בסיפא הכתוב מדבר ישירות על האילן ואילו ברישא רק על פעולת המעשר, כלומר הוא מרחיק אותנו מהבהמה עצמה לעומת האילן שיותר קרוב אלינו.