פרשת נח מלמדת אותנו רבות על הדאגה לסביבה, אולם רבים משתמשים בה כדי לתרץ אכילת הבשר. לכאורה אלוקים התיר לנח ולנו לאכול בשר. פרשנים רבים מביאים לכך הסברים, למשל, שמכיוון שנח הציל את בעלי החיים מותר לו ולצאצאיו לאכול אותם. ראוי להדגיש שיש כאן היתר לאכול בשר אך אין כאן ציווי לעשות זאת. הסבר משלים להיתר מפי חז"ל הוא שההיתר ניתן אחרי המבול אשר כיסה את כל הארץ. רוב היבולים נהרסו והפירות נרקבו, וכאשר נח ומשפחתו יצאו מהתיבה, המבחר שהיה מצוי בפניהם על מנת לאכול ולהתקיים היה דל. לכן ניתן לנוח ולבני משפחתו היתר לשעתו, כלומר היתר זמני לאכול בשר. בימינו, כאשר אנו נמצאים בחברת שפע, ייתכן שלהיתר זה כבר אין קיום.
בפרשה מסופר על נמרוד "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' " (בראשית סדר ח' פסוק כא'). נמרוד נתפס כדמות מאוד שלילית בתפיסת חז"ל, ואולי אין זה מקרי שדמות כה שלילית מקושרת לציד (ישנם פירושים שונים למילה ציד, אולם אנחנו נתייחס לפשט). ראוי לשים לב שגם עשיו בהמשך ספר בראשית עוסק בציד ואף הוא נתפס כרשע בעיני חז"ל.
מי יתן ונצליח להתגבר על ייצרנו ולא נהיה ציידים וכמו נח שהציל את בעלי החיים מהמבול גם אנחנו נציל אותם ממבול התאווה לבשר.