הפטרת ראש חודש מציגה לנו הקבלה מאד חזקה "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר - מַכֵּה־אִישׁ" (ישעיהו סו' ג') ורד"ק מסביר: מי שישחט השור להקריבו לפני , והוא ברשעו , הרי אני חושב אותו בשחטו השור כאלו מכה איש ומת; כלומר מי שהקריב שור כאילו רצח אדם. אז נכון שהפירוש הזה מתכוון רק לרשע, אולם מילותיו של רד"ק אומרות שעצם ההקרבה זה מעשה הרצח ולא מעשים אחרים, ואדם שאינו רשע לא יצטרך להקריב בכלל "מי שאינו חוטא אינו צריך קרבן , אבל המקריבים קרבן ומעשיהם רעים אין קרבנם לרצון , אבל הם לעון" (שם).
"וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי, אָמַר יְהוָה" (ישעיהו, סו, כג'), הנביא אומר בשם ה', שכל בשר יבוא להשתחוות לפני ה', ומי הם כל בשר, גם האדם וגם בעלי החיים, שנאמר בפרשת נח "וכאשר חטאו והשחית כל בשר דרכו" וגם בע"ח השחיתו דרכם ובגלל זה גם נענשו.
כלומר ה' רוצה שגם בע"ח ישתחוו ואיך אנחנו יכולים לשחוט בהמות ולצמצם את מידת ההשתחות לפני ה' ? ומי בכלל צריך להשתחוות ? רק מי שה' מעריך אותו, ולכן צריך לדאוג לכל מי שה' מעריך אותו ולא לפגוע בו.