פרשת השבוע פרשת קדושים: המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל בבואם לארץ ישראל היא "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל לנטוע כל עץ מאכל" (ויקרא יט' כג'). יש בכך מעין חזרה על סיפור הבריאה והשכנת אדם וחוה בגן עדן (שהיו טבעונים), המצווה מהדהדת את סיפור בראשית:
בבראשית - בריאת ישוב האדם בעולם, וכאן תחילת ישוב עם ישראל בארץ ישראל.
בבראשית - בגן עדן נטע אלוהים כל עץ מאכל, וכאן בני ישראל מצווים לנטוע כל עץ מאכל ולעשות את ארצם מעין גן עדן.
כלומר התורה מזכירה לנו ולהם שמלכתחילה נועדנו להיות טבעונים.
ישנה עוד סימליות שאת הפרשה הזאת קוראים בשבוע בו חל יום העצמאות, ואולי עצמאות אמיתית לבעלי החיים ולנו היא שנוטעים עצי מאכל.
"ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו. וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" ויקרא כ' טו'-טז' - בפרשה מופיע האיסור לאנוס חיות, העונש המוזכר הינו עונש מוות, הן לאנס והן לחיה. ראשית אנו רואים שהתורה מגינה על החיות ולא מתייחסת עליהן כחפץ אלא כייצורים בפני עצמם ולכן אסור להתעלל בהן. כעת עולה השאלה מדוע על החיה למות ? במה חטאה ? פרשננו ז"ל רש"י ואבן עזרא היו מודעים לכך. לא נכנס כאן לפרט את הפירוש, אך חשוב לציין שפרשני התורה גילו רגישות לעובדה שאין החיה חטאה (כלומר מדובר באונס) וחשו צורך להסביר מדוע ציוותה התורה סקלה, שהרי האנס הוא האחראי על המעשה.
דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא שיש כאן השחתת הבריאה. ראשית, החיה הנאנסת הושחטה, ושנית, חיה שרואה שחברתה נשחתת מפחדת מאוד וגם משתנה, האדם כך גורם להרס הבריאה - הצמחונות היא רק צד אחד בחיים בו אנו לא מתעללים בחי - הפרשה מלמדת אותנו צד נוסף.