אדם ברוך בספרו "בתום לב" מביא את דברי הרמב"ם (במורה נבוכים חלק שני) על הפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל בחום היום". הרמב"ם מסלק את הפשט מהפסוק וקובע כי 'כל מקום שנזכר ראיית מלאך, או דיבורו, שאין זה אלא במראה הנבואה או בחלום'.
ובכן, שרה לא עשתה למלאכים עוגות, ואברהם לא לקח עבורם בן בקר רך וטוב (וכך לא ערבב בשר וחלב) אלא שהכל 'מראה נבואה' (דמיון, חיזיון). והפשט בסיפור נועד ליצור לנו חוויה ספרותית כן ללמד אותנו מצוות נוספות כמו דרך ארץ והכנסת אורחים. פירוש זה מתכתב יפה עם הפירוש של רש"י לברית בין הבתרים שהוזכר בפרשת לך לך.
"וירא אליו ה' באלוני ממרא" אך מה אנו רואים למעשה? לשם מה מציינת לנו התורה את המקום בו נגלה עליו הקב"ה? אומר הרש"ר הירש זצ"ל כי התורה באה ללמדנו שגם בשעה שהקב"ה נגלה אל אברהם ומגביה אותו לרמות רוחניות שלא זכה להם עד עתה, אין אברהם אבינו שוכח את סביבתו, כך אל לנו לשכוח את סביבתנו בכלל ואת בעלי החיים בפרט.
"ולוט יושב בשער סדום. "ישב" כתיב, אותו היום מנו אותו ארכי הדיינין. חמשה ראשי דיינין היו בסדום: קץ שקר, רב שקר, רב נבל, ורב מסטירין, וקלפנד. ולוט היה ארכי הדיינין שבכולן. בשעה שהיה אומר להן דברים שהן ערבים להן, היו אומרים לו: "גש הלאה", סק לעיל; וכשהיה אומר להם דברים שאין ערבים להן, היו אומרים לו: "האחד בא לגור" וגו'. זה שאמר הכתוב: "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע". "הולך את חכמים", למה הוא דומה? לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים; אף על פי שלא לקח ולא נתן, ריח טוב לקח. "ורועה כסילים", למה הוא דומה? לנכנס לבית הבורסקי; אף על פי שלא לקח ולא נתן, ריח רע לקח. כך לוט, כשהיה מהלך עם אברהם אבינו, למד מדרכיו. אברהם אבינו עשה לו בית חוץ לחרן, וכל מי שהיה נכנס ויצא היה מקבלו, מאכילו ומשקהו ואומר: אלקי אברהם אחד הוא בעולם. וכשבא לוט לסדום, כך היה עושה; וכיון שהכריזו: כל מי שהוא מחזיק יד בפת לחם ישרף, היה מתירא מעשות יומם ועשה לילה, שנאמר: ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. וכשם שהחזיק ידם, כך החזיקו בידו וגו', ואמר להם: אל תביטו אחריכם, שהרי ירדה השכינה וכו'. עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה אחריה לראות אם הולכות הן אחריה אם לא, וראתה אחריה השכינה ונעשית נציב מלח" (ילקוט שמעוני, פרשת וירא, פרק יט')
ויאמרו המפרשים על הילקוט שמעוני, למה נתן דוגמא של בורסקי? איזה ריח רע לקח? לקח את הריח של המעשים הרעים, שפגעו בבעלי חיים בשביל נהנתנות, ולא בכדי הילקוט שמעוני הביא את הדוגמא הזאת, כי כל מי שלא יודע להתייחס יפה לבעלי חיים, לא ידע להתייחס יפה לאנשים.