פרשתנו עוסקת במתן תורה, אחד הדברים שאפשר למצוא הוא שבזמן מתן תורה, בני ישראל לא אכלו בשר. ישנם מספר הסברים לעניין ורובם קשורים לעניינים טכנים של כשרות, אבל אנו רוצים להביא את הסברה שההגבלה היא כדי שנהיה יותר טהורים, אל לנו להיות עם דם על הידיים (שמקבלים את עשרת הדברות), ולכן לא נאכל בשר.
בפרשתנו מוזכרות עשרת הדברות, חשוב לציין כי הדיבר הרביעי הוא "זכור את יום השבת לקדשו". רבים מניחים שצריך לאכול בשר לשם עונג שבת, בהסתמך על מאמר חז"ל ש"אין שמחה אלא בבשר ויין" אך חז"ל אמרו כך מפני שזה היה הנוהג בזמנם, עכשיו הזמנים השתנו ומי שנגעל מבשר, ברור שזה לא יהיה לו עונג שבת ולכן עליו לאכול מאכלים אחרים. ד"א, בשר היה מאכל יקר ולכן רוב האנשים יכלו להרשות לעצמם לאכול אותו רק בשבת, אם המשמעות האמיתית איננה בשר אלא משהו טעים ויקר, לוקסוס שאתה לא מרשה לעצמך ביום יום, זה בהחלט יכול להיות אננס או פרי אקזוטי אחר, העיקר הוא מאכל מיוחד לשבת. אז מי יתן ונהיה "סגולה מכל העמים...ממלכת כהנים וגוי קדוש" כמו שכתוב בפרשתנו ונפיץ תורה בכל מובניה.