חטאנו לפניך, רחם עלינו.
בפיוט הידוע אנו מבקשים רחמים מה' שיחוס עלינו, אך מהי אותה מידת רחמים. כדי שנבין את המידה הזאת, נעבור לספר יונה, אותו אנו קוראים בהפטרה של תפילת מנחה ביום הכיפורים. בסוף ההפטרה נאמר:
"ויאמר ה': אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו שבין לילה היה ובין לילה אבד, ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה".
אם ברצוננו להדבק במידות הקב"ה הבה ננסה לדבוק במידת הרחמים, הלוואי שנדע כיצד לחוס על אנשים וגם על "הבהמה הרבה" כי גם היא יציר ה'.
נשים לב גם למה אנחנו מרחמים על הבהמה, בפרק ג' פסוק ז בספר יונה נאמר "והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו", ולמה אנו מבקשים מהבהמה, הבקר והצאן לצום, כי יש להם מודעות וזאת בדיוק הסיבה לשאל לנו לפגוע בהם.
מי יתן ונחתם לחיים אנחנו וכל הסובבים אותנו.
התנגדות למנהג כפרות
מתוך אתר דעת למכללת הרצוג
רשב"א כתב בתשובה בעניין הכפרות, ואמר שנשאל רבנו האי גאון ואומר שכן נהגו, עם כל זאת מנעתי המנהג הזה מעירנו. רמב"ן אסרו משום דרכי האמורי. בית יוסף היה קורא אותו מנהג שטות (בש"ע שנדפסו בפעם הראשונה) וכתב שיש למנוע המנהג (או"ח סי' תר"ה). התימנים אינם נוהגים מנהג כפרות כלל, ורמב"ם לא הזכירו.
של נעליך ביום כיפור לא נהוג לנעול נעלי עור, אני רוצה להציע סיבה נוספת למנהג. ביום קדוש כזה, אנחנו צריכים להיות זהירים יותר ובעלי חסד ולכן לא ננעל נעליים אשר יוצרו בתהליך שכלל הרג של יציר הבריאה.
סעודה מפסקת - האשכנזים נוהגים לאכול "קרעפלך" – כיסוני בצק ממולאים בבשר. הבשר מסמל את עולם החומר שאחראי לחטאים
אנחנו ממליצים לקראת יום הכיפורים לקרוא את הסיפור של שלום עליכם - תרנגול כפרות