מחשבה בפעולה

מעוף המחשבה - גבול היצירה - המורה מנסה להיות מלמי"ד: מנוף לקידום מוטיבציה יצירתיות ודעת

תוספת: למידה פעילה באמצעות עשייה - תשפ"ה

הערה: דף זה עוצב מחדש מתוך האתר האישי של דר' ירון דופלט

בשנת 1993 הקמתי את מגמת המכטרוניקה הראשונה בישראל בבית הספר הקהילתי משגב, גוש שגב בגליל. באותה תקופה היו קיימות מגמות מכונות למכביר באזור הצפון. מגמות אלו נסגרו מאז ועד 2003 בכל היישובים הבאים: בית שאן, עפולה, מגדל העמק, קריית טבעון, קרית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, כרמיאל ומעלות (הצלחנו לפתוח מחדש מגמות בחלק מבתי הספר הללו: קרית טבעון, קרית ביאליק, עכו וקרית מוצקין). רכזי מגמות אלו (בעבר) טענו שהגישה על-פיה הוקמה המגמה למערכות הנדסיות ממוחשבות במשגב תביא לסגירתה. בנוסף, הם טענו שללמד תלמידים בבית הספר התיכון על תכנון מערכות הנדסיות באמצעות לגו היא טעות חמורה. דווקא התנסות זו הוכחה כמוצלחת מאוד במשגב וגם במחקרים אחרים שביצעתי.

על קיר הכיתה נתלה שלט "מעוף המחשבה - גבול היצירה" וחוברת הלימוד זכתה לשער - מלמי"ד: מנוף לקידום מוטיבציה יצירתיות ודעת.

העקרונות הבסיסיים של תכנית מלמיד היו:  המורה נותן לתלמידים חופש ללמוד, הלמידה היא פעילה, למידה התנסותית של מושגי ליבה עיוניים, למידה בצוותי פרויקטים, הערכת הישגים איכותנית תוך שימוש בתוצרים האותנטיים של התלמידים להערכת תהליך הלמידה במקום מבחנים. מעל השלט היה משפט נוסף בחצי עיגול: מעוף המחשבה = גבול היצירה. וביניהם איור של גלגלי שיניים בתוך ראש של אדם (דימוי של מכונה - חושבת).

כיצד הכל התחיל... ברעיון משוגע שקבע: ניתן להשתמש בסביבת לגו כסביבה לפיתוח חשיבה יוצרת סביב תכן של פרויקטים הנדסיים. התכן ההנדסי כלל חישובי חוזק (ופרקי מכונות) הרלוונטיים לפרויקטים האותנטיים של התלמידים והתבסס על תכונות הנדסיות אמיתיות של הטכנולוגיה של רכיבי הלגו ועל מושגי הליבה של הנדסת המכונות מתחומי המכניקה ההנדסית והבקרה במכונות. בתקופה זו גם נוסו המהדורות המקוריות: גלגש, אופנים, ובקרת מערכות הנדסיות. יחידות אלו שודרגו בתש"פ - תשפ"ב ולאחר הערות שאספתי הוצאתי את מהדורות תשפ"ד לשלושת הספרים: גלגש תשפ"ה, אופניים תשפ"ה ובקרת מערכות הנדסיות תשפ"ה. כמו כן, הפעילויות המקוריות אותן ניסיתי במסגרת תכנית מלמי"ד והן: פעילות א: להתגלגל במדרון - נוסע שיגעון, פעילות ב: מכונית ממונעת - במהירות נוסעת, פעילות ג: אוטומציה רצית - לתכנת גילית, פעילות ד: תיקון עצמי - בקרה יש לי, פעילות ה: חקר מנגנונים - שודרגו בתשפ"ג לספר מקיף, ומורחב שמרכז את הלמידה הפעילה, ההתנסותית, והמפתחת חשיבה תחת הכותרת של "מחשבה בפעולה לכיתה י'" (הקישור מפנה ל- ספר המלא לכיתה י' וגם הפרקים בקבצי WORD). כמו כן, תמצאו בתיקייה גרסה ראשונה של מחשבה בפעולה לכיתה יא'.

לסיכום: גלגש תשפ"ה, אופניים תשפ"ה ובקרת מערכות הנדסיות תשפ"ה ו-מחשבה בפעולה מכסים את כל תכנית הלימודים בתיכון של מכניקה, בקרה, ומכטרוניקה תחת הכותרת הגדולה והיא: הנדסת מערכות. מגמה שמטרתה לפתח חשיבה יוצרת רעיונות באמצעות למידה פעילה והתנסותית ששיאה ביישום תהליך תכן הנדסי, מערכתי, איטרטיבי וספירלי (כל שנה י' יא' יב'). בתיקיית הספרים של ירון תמצאו במקום אחד את כל הספרים ויחידות הלימוד שפיתחתי עבור המורים של מגמות הנדסת מכונות ותלמידיהפ. שם גם מופיעה טיוטה של ספר חדש: מערכות תיב"מ תשפ"ג

תוספת שכתבתי ב- 29/11/2023: בעבודת המאסטר שלי שהתפרסמה בשנת 1998 אני מתאר: 

בשנת 1996 נתקלתי במאמר של ניצה מובשוביץ-הדר, נ.  על שינוי תפקיד המורה - ממלמד למלמיד. את הציטטה הבאה בחרתי להביא בשם אומרם ככתבה וכלשונה מבלי לגרוע ולהחסיר במיוחד לאור חשיבות הדברים הנאמרים והתאמתם לרעיונות בהם נקטתי בתוכנית מלמיד. הקשר בין השם שבחרנו לתוכנית ובין המושג מלמיד המופיע בציטטה מיקרי, ואולי לא מיקרי. 

"אין עוררין על כך שההוראה נבחנת בידיעות שצבר "הצרכן" במהלך ההוראה וכתוצאה ממנה. מכאן שהוראה איננה אלא יצירת מצבים המאפשרים למידה. התפיסה של המורה כמלמד, "כמרביץ תורה" איננה מתיישבת עם ההגדרה הזאת. המורה אינו מלמד את החומר, הוא מלמד את תלמידיו. ליתר דיוק הוא מלמיד אותם, גורם להם שילמדו את החומר. משחק במילים? - לא ולא. מאחורי ההבחנה בין "ללמד" לבין "להלמיד" עומדת הבחנה בין תפיסות שונות של מהות התפקיד המוטל על המורה. לא העברת חומר אלא יצירת סיטואציה לימודית או ליתר דיוק, סידרה של סיטואציות כאלה. על פי תפיסה זו הלומד הוא בעל תפקיד מרכזי ופעיל בתהליך הלמידה, שעל המורה לדאוג לכך שיתרחש, וההוראה היא תהליך יצירתי ומרתק של הבאת הלומד לידי למידה, היינו לידי התמודדות אינטלקטואלית עם החומר. בהיעדר התמודדות כזו אין למידה. לפיכך, הוראה שאינה מצב המצריך התמודדות כזאת אינה ראויה לשם הוראה." / מובשוביץ-הדר, נ. (1996), הרהורים על שילוב ההוראה במחקר, קתדריון בטאון המרכז לקידום ההוראה, הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

בשנת 2020 חידדתי את החזון החינוכי של מגמת הנדסת מערכות:

כי האדם - לעמל יולד, ובני רשף - יגביהו עוף (איוב ה'/ז)

ע.מ.ל. = עשיה, מחשבה, למידה.   

ר.ש.פ. = רצונות, שאיפות, פעולות.   

אם נחנך את תלמידנו לבצע פעולות של עשיה, מחשבה, ולמידה כדי להגשים את רצונותיהם ושאיפותיהם הם יגביהו עוף. לכן, כדי  ליצור, צריך ללמוד כיצד לחשוב על תחום התוכן ובסביבת הלמידה והעבודה של המוצר אותו מתכננים, מייצרים, מרכיבים ומתכנתים.

"סוף מעשה במחשבה תחילה" מול "נעשה ונלמד". במה המורה בוחר? 

שאלה נפלאה! תשובה: הוא לא צריך לבחור. הוא יכול ליצור סיטואציות בו התלמידים תחילה עושים ואח"כ לומדים מהעשייה ואז שוב עושים. זהו מעגל הביצה והתרנגולת. האם האחים רייט קודם למדו כל מה שאפשר ללמוד על פיסיקה ואח"כ המציאו את המטוס הראשון שטס עם אדם עליו?

האדם הובא לעולם כדי לשפרו = תיקון עולם. בני רשף = המלאכים. אדם שיש לו רצון ושואף להשיג אותו נוקט פעולות כדי להגשים את שאיפותיו. גם מיומנויות העשייה הנלמדות במחשבה תחילה וגם חינוך להגשמת שאיפות ורצונות.

לכן אם אין ק.מ.ח. (קידום מיומנויות חשיבה בתחום התוכן) אין טכנולוגיה. הנדסה = מחשבה יוצרת רעיונות, הנדסה = מחשבה פותרת בעיות, חינוך להנדסה = קידום מיומנויות חשיבה בסביבה בה המורה מאמין שמעוף המחשבה = גבול היצירה: גבול היצירה שלו כמורה ושל תלמידיו כלומדים הוא מעוף המחשבה שלו כמעצב סביבת הלמידה ושל התלמידים כמגביהי עוף בחשיבתם. המורה הוא מ.ל.מ.י.ד. = מנוף לקידום מוטיבציה יצירתיות ו-דעת.

החזון החינוכי של מגמת הנדסת מערכות נשען על רציונל חינוכי מעוגן במחקרים אקדמיים יישומיים ומציב מטרות ויעדים לטווח רחוק וחלופות יישומיות להשגתם.  להלן קישור: החזון החינוכי של המגמה להנדסת מערכות. במגמה להנדסת מערכות מושגי הליבה נלמדים תוך כדי תהליך התכן ההנדסי, המערכתי, האותנטי, והיצירתי שתלמידים חווים ולא כתנאי מוקדם ללמידה שגרתית בדרך של הרצאה פרונטלית.

מקור: פורטל חומרי לימוד שבניתי בעצמי עבור תלמידי ומורי מגמות הנדסת מערכות בארץ.