חזון חינוכי
להלן קישור: החזון החינוכי של המגמה להנדסת מערכות. במגמה להנדסת מערכות מושגי הליבה נלמדים תוך כדי תהליך התכן ההנדסי, המערכתי, האותנטי, והיצירתי שתלמידים חווים ולא כתנאי מוקדם ללמידה שגרתית בדרך של הרצאה פרונטלית.
כי האדם - לעמל יולד, ובני רשף - יגביהו עוף (איוב ה'/ז). ע.מ.ל. = עשיה, מחשבה, למידה. סוף מעשה במחשבה תחילה.
לכן, לפני שיוצרים, צריך ללמוד כיצד לחשוב על תחום התוכן ובסביבת הלמידה והעבודה של המוצר אותו מתכננים, מייצרים, מרכיבים ומתכנתים.
ר.ש.פ. = רצונות, שאיפות, פעולות. האדם הובא לעולם כדי לשפרו = תיקון עולם. בני רשף = המלאכים. אדם שיש לו רצון ושואף להשיג אותו נוקט פעולות כדי להגשים את שאיפותיו. גם מיומנויות העשייה הנלמדות במחשבה תחילה וגם חינוך להגשמת שאיפות ורצונות.
לכן אם אין ק.מ.ח. (קידום מיומנויות חשיבה בתחום התוכן) אין טכנולוגיה. הנדסה = מחשבה יוצרת רעיונות, הנדסה = מחשבה פותרת בעיות, חינוך להנדסה = קידום מיומנויות חשיבה בסביבה בהם המורה מאמין שמעוף המחשבה = גבול היצירה: גבול היצירה שלו כמורה ושל תלמידיו כלומדים הוא מעוף המחשבה שלו כמעצב סביבת הלמידה ושל התלמידים כמגביהי עוף בחשיבתם. המורה הוא מ.ל.מ.י.ד. = מנוף לקידום מוטיבציה יצירתיות ו-דעת.
החזון החינוכי של מגמת הנדסת מערכות נשען על רציונל חינוכי מעוגן במחקרים אקדמיים יישומיים ומציב מטרות ויעדים לטווח רחוק וחלופות יישומיות להשגתם.
הרציונל החינוכי של מגמת הנדסת מכונות מושתת על עשרה מאפיינים:
השישי, על המורה מוטלת החובה לבטל את הקשר שיצרו קודמיו בין משכל להישגים לימודיים. משכל (לפי הגדרת בינה הישנה עליה חלוקים רוב הפסיכולוגים המודרניים שטוענים שאין דבר כזה משכל אחד). ראו גם: (סטרנברג, 1997 ; גרדנר, 1996) מתפלג נורמלית (לפי עקום סימטרי: קצת מצטיינים, הרבה בינוניים ומעט נכשלים) אבל התפלגות נורמלית או סימטרית מאפיינת רק תהליכים אקראיים (רנדומליים). מה לחינוך ולהוראה ולתהליך אקראי? (ראו גם: אינטליגנציה, הישגים ומה שאין ביניהם).
השביעי, חשיבה היא תהליך נרכש (ואינו ניתן לפיתוח רק אצל תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים. ראו גם: דופלט, 1998).
השמיני, אין להניח שניתן ללמוד נהיגה בהתכתבות (לכן אין חינוך טכנולוגי בלי התנסות: ראו גם שון, 2010).
התשיעי, טכנולוגיה הולידה מדע לפחות כמו שמדע הוליד טכנולוגיה (לכן, אין להניח שכדי ללמד מושגים ותהליכים טכנולוגים-הנדסיים צריך קודם כל ללמד מושגים מדעיים. ראו גם: האחים רייט, בנים לאבא שהייתה לו חנות אופניים ולא למדו מדע מעולם. למרות זאת, הם לא רק המציאו מטוס פועל הם הניחו את היסודות למדעי האוירודינמיקה).
והעשירי, יצירת קהילה של לומדים (המורה שותף לתהליך הלמידה של תלמידיו ראו גם: מכל מלמדי השכלתי אולם מתלמידי יותר מכולם, התלמידים שותפים לתהליך הלמידה שהמורה מנחה ולכן הקריטריונים להערכה ידועים לכל. ראו גם מחוון להערכת עבודות גמר.
האחד, כל תלמיד מסוגל להגיע למקסימום הצלחה.
השני, אין להניח שבגיל 15 התלמיד כבר עבר מאופרציות קונקרטיות לאופרציות פורמליות (קריא: אי-אפשר לוותר על התנסות ועל דוגמאות מוחשיות מעולם הילד וללמד באופן תיאורטי תוך שימוש בכללים ובמודלים מופשטים), פיאזה.
השלישי, הלומד צריך להיות פעיל, (ראו גם: יחיאב, דופלט ומנדלסון, 1995).
הרביעי, זהו תפקידו של המורה ליצור את סביבת הלימוד המתאימה להשגת כל המאפיינים הקודמים (שון, 2011, דופלט 2003) ולאפשר לכל ילד למצות את כישוריו תוך התייחסות לשונות בסגנונות למידה (ראו גם: Kolb, 1985). ובנוסף, חנוך לנער על פי דרכו: שעל פי פירוש אחד לא ישכח הנער את מה שלימדו אותו בדרכו שלו ולפי פירוש שני: מה שמלמדים את הנער מצעירותו יישאר גם בזקנתו ולכן אם אין חינוך טכנולוגי-הנדסי חלק מחינוכו של הנער לעולם לא יוכל להיות באמת מהנדס בעל חשיבה טכנולוגית כי רשת הנוירונים שאחראית לסוג זה של חשיבה מתנוונת כאשר לא מפתחים אותה, (דה בונו 1996).
החמישי, על המורה להעריך מאמץ של הלומד ולא רק כישרון של הלומד (כי גם מאמץ מוליד יכולת, רזניק 2001) ראו גם עקרונות הלמידה (Resnik, 2000).
להרחבת ההבנה של תהליכי הלמידה במגמה הקליקו על מטרות או קראו בעיון את החזון החינוכי של המגמה ל- 2030. חזון זה מבוסס על החזון שעוצב בעשור הקודם.
Resnick, L. B. & Megan Williams Hall (2000). Principles of Learning for Effort-based Education, Institute of Learning of Learning, Research & Development Center
Resnick, L. B. (1999, June 16). Making America smarter. Education Week, 18(40), pp. 38-40. (LRDC) University of Pittsburgh