מסוריה עד אוסטרליה.

זה היה בסוף אוקטובר. ישבנו על תל ענתאר.

בלילה עשינו תורנות שמירה כשכלי הנשק

כמו מאג ומרגמה 52 מ"מ פרוסים על קצה התל.

ביום ישבנו חבורות חבורות והעברנו את הזמן

בסיפורים ובדיחות.

ישבנו בירנבוים, סגל, דחבש, וולובנסקי עמנואל

ואנוכי ודיברנו.

השעה הייתה עשר בבוקר,

יובל סגל שלף את הטרנזיסטור הותיק שלו

וכולנו הקשבנו לשירי מלחמה.

בירנבוים שרצה להביע את מחאתו על העובדה

שהוא עדיין בצבא (מעוכב שחרור כמוני) חלץ

את נעליו ואמר "מספיק עד כאן".

בין עמנואל לוולובנסקי (המוכר כוולבו) הייתה

מונחת מרגמה 52 מ"מ שפניה מהתל והלאה.

בירנבוים מתח את אבריו ועם רגלו שיחק בברז

המרגמה.

מישהו צעק ליובל "תגביר נשמע חדשות".

ובדיוק שהקריין ברדיו אמר שהמלחמה נגמרה,

רגלו של בירנבוים סובבה את הברז ופגז חנ"ם

יצא מלוע המרגמה ועף לשמיים.

אחרי חמש שניות של הלם פרצנו כולם בצחוק

ובירנבוים אמר "הם לא מעודכנים שם ברדיו",

(מנחם בירנבוים חי באוסטרליה למעלה מ 30 שנה)