לו רק אפשר היה להלחם בזום ולחגוג ליל-סדר בחי...

הילל אליעזר (גזר) - אפריל 2020

ומשנכנס אפריל מרבים להזכר. באותו ליל-סדר שהחמצנו באביב 74. אולי כי ב- 74, לא באמת היה אביב בחרמון. סופת השלגים האחרונה החלה מאחה"צ של חג ראשון, ופסקה סמוך לחג שני.

ומיד לאחריה - אש.

קיסינג'ר מדלג. גם אנחנו.

אפריל 74 - סינופסיס.

---------------------------------------

"מי שישלוט בשיא החרמון, מכסה את אזורי לאטקיה, חאלב, בקעת הלבנון וישלוט בהר." (חטיבת המחקר...)

ההתשה מול סוריה בעיצומה. אסד מתכנן הגברה לקראת הקיץ.

מסע הדילוגים של קיסינג'ר בין דמשק לירושלים, בניסיון להגיע להסכם הפרדת כוחות - מקרטע.

כולם רוצים את שיא החרמון.

השיא נטוש מזה חמישה חודשים. תנאי מזג האויר בחורף 73-74, לא אפשרו להאחז בו.

מרוץ האביב יוצא לדרך.

ליל הסדר. פורסים עוגה. לצ'יצ'ו יומולדת.

"ארז" מטפסים לשיא. ארטילריה כבדה.

איציק השחור נפצע. לוקחים שבוי קומנדו סורי. מתפתחת סופה. הסופה האחרונה.

03:30 חג ראשון של פסח - יורדים חזרה.

ההר מתכסה בלבן טרי.

כמה שעות לאחר מכן, כח קומנדו סורי מונחת במסוקים ומתבסס בשיא.

מטוסי צה"ל מוזנקים לסריקות. אחד מופל. הטייסים נוטשים בשלום מעל שטח לבנון ונלקחים בשבי.

אנחנו מבינים שנחזור.

חוה"מ פסח. מתאמנים ונערכים.

כח משולב. מטכ"ל ו"ארז", בפיקוד עמירם לוין כשמטק לצידו.

ערב חג שני של פסח. פקודה לפני מסדר יציאה.

לוחם: "מה עושים עם שבויים?"

עמירם: "אין לנו יכולת לקחת שבויים".

לוחם: "ואם מרים ידיים?"

עמירם: "לא צופה שניתקל בסיטואציה."

19:45 - תחילת תנועה. תד"לים כבדים.

כבד באימונים - עכשו יותר.

22:00 - באוכף שבין נ"ג 2269 ל-נ"ג 2271, נוחתים שני פגזים. רמי (ז"ל), אחרי בסדר תנועה, נפצע ברגל. כח חילוץ בן שבעה לוחמים מעמיס אותו על אלונקה לפינוי חזרה. פיינשטיין כמעט מסרב. הוא לא הגיע עד לכאן בכדי לוותר על השיא. מטק מרגיע אותו. נפרדים משמונה לוחמים וממשיכים.

ההתקדמות איטית מהמתוכנן. רוחות תזזית של 100 קשר. קור מקפיא מחשבה.

04:00 - באיחור של שעה,

ואחרי שמונה שעות של טפוס, נ"ג 2772. פורקים תד"לים. מרגישים קלים. דימדומי שחר ה- 14 באפריל. חג שני של פסח, נערכים בתנועה לקראת מגע.

עולים לכבוש את השיא - נ"ג 2814.

2814 - המספר ששיננו מאז קיבצו אותנו, 35 לוחמים מ"אגוז" של סוף יום כיפור, לפני חצי שנה, מיד לאחר ששי שחם מכברי, לוחם מטכ"ל, קפא למוות במשימה על ההר. (בהעפלה לכיבוש, עצר עמירם את תנועת הכח לדקת התיחדות במקום מותו של שי, לזכרו).

זו הייתה "ארז". נבחרת לוחמים בוגרי מלחמת יום כיפור שדוד מטק בחר, ללא הבדל מחזור או פז"מ.

חצי שנה של אימונים יום ולילה, יחידה שהמציאה את עצמה תוך כדי תנועה, ממושמעת בפנים, פרועה בחוץ, תמימה.

והנה זה מגיע. אלפיים שמונה מאות וארבע-עשרה... וואו !

04:52 - מגע ראשון. החל הקרב.

יעד חשוף. הקפצת חוליות. מדלגים מסלע לסלע. נק"ל ורימונים.

פקודות "דלג לפנים". קריאות "חובש". קריאות "רופא". קריאות : "מימין למעלה"... " 20 לפנים מאחורי הסלע"...

אויר דליל.

פצועים. ארטילריה.

לבן באימונים, אפור-אדום בקרב.

08:13 - הקרב מסתיים. 17 פצועים לכוחותינו.

לסורים 12 הרוגים. השאר נסוגו.

מאלתרים עמדות בהגנה היקפית. מביאים את הציוד שהשארנו מאחור. טוענים מחסניות. שולפים אוכל - שקדים, צימוקים, טבלת שוקולד רוזמרי, סוכריות גלוקוזה, שפופרת חלב ממותק, פיתה עם נקניק.

הפיתה הכי כשרה לפסח שרק אפשר!

האו"ם מבקש שנירה רקטה ירוקה להוכיח שאנחנו שולטים בשיא.

רקטה ירוקה באויר.

השיא. 2814, בידינו.

הארטילריה הסורית מתחילה ולא מסתיימת. צפופה צפופה. עוד פצועים.

יום ארוך. לילה ארוך.

טייסים אמיצים מנחיתים מסוקים ומפנים פצועים.

את ההספקה מטילים מהאויר.

15 באפריל. ההנדסה, ביממה רצופה תחת הפגזה, פורצת דרך לשיא.

כוחות חי"ר, סיירת גולני וקורס מכ"ים, מובאים לתפוס את השיא ולהתבסס בו.

15:30 - עולים על זחל אלפא, חלקנו עד כאן תם...

התפקדות אחרונה. קצרה... נשארנו אולי 16 שטרם פונו.

מטח 240מ"מ. "מתנת פרידה". סמ"ר אברהם פלדמן (קיבוץ שמיר) מסיירת גולני, שהצטרף ללוות את נהג האלפא, נהרג.

החלל הראשון על שיא החרמון 74. באסה בלב.

גיל ליברמן חטף בקטנה. הפצוע האחרון שלנו.

מפונים לבסיסנו.

שותקים. שותקים.

קיסינג'ר מתארגן להמשך הדילוגים.

אנחנו מדלגים בין חברינו שבביה"ח צפת לבין אלו שברמב"ם. (איציק השחור, איציק הלבן, צ'רקס, מטק, טל קלוש, גיל ליברמן, רמי בליי, לבקוביץ, קולסקי... ושניים נוספים שהחלימו בבית).

31 במאי - נחתם הסכם הפרדת הכוחות.

18 ביוני - עולים לשיא בפעם האחרונה. טקס מסירת השיא לכוחות האו"ם המחזיקים בו עד היום.

מאז אותו החורף - לא עשיתי סקי בחרמון (להוציא מילואים).

בדבוס שבשווייץ יצא לי.

מכיבוש השיא ועד להפסקת האש, משך חודש וחצי, גבה השיא חייהם של 33 לוחמים. לזכרם.

David Shapiro מרגש גזר. זוכר שהתקשרתי אליך כעבור יומיים ואמרת לי דויד אני בסדר לא לדאוג ממש דמעתי כי ידעתי על פצועים והרוגים וחששתי לך. אוהב ומחבק דויד