סיירת אגוז הוקמה לראשונה בשנת 1956, כסיירת הפיקודית של פיקוד הצפון בהוראת אלוף פיקוד הצפון, יצחק רבין, אחרי שישראל פלשה לסיני במהלך מבצע "קדש".  הסיירת פורקה בשנת 1974. מטרתה של היחידה, שהוקמה בשנת 1956 על ידי מפקדה הראשון אריה גרדי, הייתה לפעול בעורף האויב הסורי במקרה שהסורים יחלצו לעזרת בעלי בריתם, המצרים בעקבות מבצע קדש. היחידה הורכבה מחיילים דרוזים בלבד שמטרתם הייתה לעבור את הגבול בין סוריה לישראל ולהתקדם לכיוון הר הדרוזים. באותה תקופה הדרוזים בסוריה היו מסוכסכים עם השלטון הסורי, ותפקיד היחידה היה להמריד את הדרוזים כנגד השלטון כדי לרתק את הסורים לענייני פנים. בסופו של דבר הסורים החליטו שלא להצטרף ללחימה, ורבין הציע לגרדי להמשיך לפקד על היחידה, שנקראה בשם סיירת "אגוז" ולשלבה בפעילויות הביטחון השוטף בפיקוד הצפון. סיירת אגוז פורקה ב-1957 לאחר שכוח של היחידה עלה על מארב של משמר הגבול באזור שייח אל סקנדר שבאזור אום אל-פאחם. באירוע נהרג חסן אבו נג'ים, חייל הסיירת, מאש ידידותית. בעקבות המקרה הוטלו האשמות הדדיות בין הגורמים שהיו אחראים על תיאום הפעולות.

היחידה הוקמה מחדש בשנת 1963 על ידי סרן יהושע (שייקה) ארז, ותפקידה העיקרי היה לאבטח את המוביל הארצי ואחרי מלחמת ששת הימים, בשנת 1965 קיבל סגן-אלוף חיים סלע את הפיקוד על הסיירת, הסיירת פעלה בלוחמה בהסתננות והייתה חלוצה והניחה יסודות ללוחמה אלקטרונית שהייתה בתחילת דרכה. בשנת 1967 זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל את הפיקוד בתור ממלא מקום, סגנו של סלע, סרן אבי תלם שמילא בסיירת מספר תפקידים ובהם, סמ"פ, מ"פ וסגן מפקד הסיירת, והגיע אל הסיירת מסיירת מטכ"ל, את תפקידו מילא עד אוגוסט 1968. בשנת 1967, הפכה לגדוד הסיור הפיקודי של פיקוד הצפון. הגדוד התפרס באזור בית שאן במזרח בקוניטרה ברמת הגולן ובבירנית במערב כשתפקידו העיקרי מארבים באזורי חדירה של מחבלים. עם הקמת הפלוגה הרביעית התמקמה הפלוגה ברמות נפתלי. ממפקדי הגדוד הבולטים באותם ימים היה אורי שמחוני, שפיקד על הגדוד בין השנים 1972-1970. תחת פיקודו בלט הגדוד בביצוע משימות רבות של חדירה באזור דרום לבנון, ופיצוץ מפקדות מחבלים ובתים שמוקמו בכפרים שהיו חשודים ושימשו כבסיסי התארגנות ויציאה של המחבלים, בהם הפשיטה על מפקדת המחבלים בכפר עינתא, הסמוך לבינת ג'בייל, בדצמבר 1970, פשיטה רגלית בלילה קר וגשום במיוחד בה נהרגו כחמישה מחבלים[1], והפשיטה על מפקדת המחבלים בעיירה אל-ח'יאם. הגדוד פורק באביב 1974 בגלל מצוקת כוח אדם ביחידות אחרות בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

כוח מן הסיירת, בפיקוד דוד מטק, השתתף בכיבוש פסגת שיא החרמון, לאחר שב-13 באפריל 1974 תקף כוח קומנדו סורי את פסגת שיא החרמון המצויה 15 קילומטרים בעומק השטח הסורי ונשלטה על ידי צה"ל כחלק מהמובלעת. מטרת הסורים הייתה להדוף את צה"ל מנקודת תצפית זו החולשת על עומק המערך הסורי ועל דמשק. הסורים ידעו כי בגלל תנאי השטח ותנאי האקלים הקשים, הסתפק צה"ל בסיורים בלבד בפסגה ולא אייש אותה דרך קבע והצליחו לכבוש את הפסגה ולהשתלט עליה. למחרת, ב-14 באפריל, הורכב כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים, סיירת אגוז ומסיירת מטכ"ל[2], בפיקוד רס"ן עמירם לוין, לכבוש את שיא החרמון, בגובה של למעלה מ-2,800 מטר[3]. הכוח העפיל לפסגה, שם ניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי שבסופו נכבש שיא החרמון על ידי לוחמי צה"ל[4]. מספר ההרוגים הסורים היה כ-12 ועוד מספר של שבויים ולצה"ל היו כ-30 פצועים. לימים טען לוין, שהקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל, אך סיפורו נבלע בעקבות מלחמת יום הכיפורים[5].

 אגוז הוקמה לראשונה בשנת 1956. מבצע "קדש" התלקח בדרום הארץ ובצפון איימו הסורים ממוצביהם שברמה אל עבר ישובים ישראלים ואל כוחות צה"ל.

אלוף פיקוד צפון, יצחק רבין ז"ל ביקש להערך לאפשרות של התלקחות בצפון ולכן הוחלט על הקמתה של יחידה חדשה, מיוחדת המורכבת ממפקדים דרוזים, יוצאי הר הדרוזים שאמורים לחדור לסוריה על מנת לבצע בשטחה פעולות חבלה.

כאשר הובהר כי סוריה לא תפתח באש ולא תשתתף במלחמה, הציע יצחק רבין, אלוף פיקוד צפון באותה עת להקים יחידת סיור מיוחדת שמטרתה ביצוע משימות מיוחדות בפיקוד צפון ,ושמה יהיה "אגוז" על שם הפרי שתוכו רך וטעים וקליפתו קשה וקשוחה.

היחידה, שמנתה בראשית הדרך כ-25 איש, קיימה אימון הקמה וגיבוש בן שלושה חודשים ויצאה לסיורים באזור פיקוד צפון.

יחידת "אגוז" פורקה ע"י מפקדה חודשים ספורים לאחר הקמתה עקב חילוקי דעות, שנבעו מתקרית במהלכה נהרג חייל היחידה. מפקד היחידה

ומקימה באותה תקופה 1956-57 היה סא"ל (מיל´) אריה גרדי.

בשנת 1963 הוחלט להקים מחדש את היחידה בראשית התארגנותה מנתה הסיירת הצפונית שמונה חיילים בלבד וכונתה ה"חוליה", וכך חודשה מסורת "אגוז".

מפקד היחידה באותה התקופה 1963-65 אל"מ יהושוע (שייקה) ארז אמר:"מתנדבים בעלי רמה גבוהה, בעיקר בני מושבים וקיבוצים גויסו ליחידה".

ביוני 1965 נתמנה אל"מ (מיל´) חיים סלע ז"ל לתפקיד מפקד היחידה בו כיהן עד 1967. התפקידים שהוטלו על "אגוז" הוגדרו ע"י אלוף הפיקוד דוד אלעזר תוך מאמץ מיוחד של הפיקוד להרחיב את היחידה. המרחב המבצעי שבו הופעלה היחידה הלך והתרחב.

זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים נפרד חיים סלע מן היחידה וסגנו סא"ל אבי תלם תפס את מקומו והפך למפקד היחידה 1967-68.

באפריל 1968 הפכה היחידה לגדוד, שלוש פלוגות הוקמו וכן פלוגת מפקדה נרחבת. האמצעים שעמדו לרשות היחידה, התפתחו והוכיחו את עצמם. היחידה גדלה מכ-50 איש ל-400 בקירוב. ניתנה האפשרות למיין מתנדבים, ולגייס ל"אגוז" את האנשים הטובים ביותר, שאיכותם הגבוהה נקבעה לאחר תהליך של מיון ומבחן. גיוסים אלה השביחו את איכות הלוחם ב"אגוז".

החייל התגייס לגולני, עבר טירונות בבא"ח גולני,השלים ביחידה קורס סיור שנמשך מספר חודשים, ועבר לאחר מכן קורס מכי"ם בגולני. בתום קורס הסיור הוענק ללוחם סמל "כנפי אגוז" .

אל"מ (מיל´) אורי אלחנני החל את כהונתו באוגוסט 1968 ועד אוגוסט 1970. הצוותים של "אגוז" המשיכו את הלחימה בחוליות מחבלים, כשההצלחות התכופות שוברות את השגרה ואת העומס הקשה.

תקופת כהונתו כמפקד הסיירת התאפיינה בהרחבה משמעותית של הסיירת,בקליטת כוח אדם לוחם ומעולה, בקליטת ציוד לחימה חדיש ומיוחד והכנסתו לשימוש מבצעי שוטף בהתמודדות עם מחבלים, במארבים ובמרדפים.

בצד המשימות ההגנתיות השתלבה "אגוז" גם בפשיטות מצומצמות שבוצעו לצידו השני הגבול. מדי פעם חדרו צוותי היחידה אל תחומי לבנון ופוצצו שם בתים, אשר שימשו את המחבלים ואת המסייעים להם.

תנופה חדשה ניתנה ליחידה עם בואו של אלוף (מיל´) אורי שמחוני, והחלטתו של אלוף פקוד צפון מרדכי גור, להטיל על "אגוז" משימות נכבדות, לעיתים אף יותר מאילו שהוטלו על חטיבות החי"ר.

אלוף אורי שמחוני, יוצא חטיבת הצנחנים, היה מפקדה החמישי של יחידת "אגוז" בשנים 1970-72. תקופת פיקודו של אלוף שמחוני על היחידה התאפיינה בהרחבת פעילות היחידה, הפיכתה ליחידת עילית של פיקוד צפון ושילוב היחידה בכול נושאי הלוחמה ככוח מובחר.

באוגוסט 1972 הגיע ליחידה המפקד סא"ל אבי תלם (היה בעבר מפקד "אגוז") וסגנו התמנה דוד אגמון. "אגוז" היתה גדוד סיור פיקודי מאורגן ובעל יוקרה גדולה.

מלחמת יום כיפור שפרצה בהפתעה גמורה ומצוקת כוח האדם בעיקר ביחידות השריון והחי"ר הביאה להחלטה במטה הכללי לפרק את היחידה ולהעביר את לוחמיה לחטיבת השריון. באביב 1974 נערכה מסיבת הסיום של היחידה . המסיבה נועדה לציין את חילופי המפקדים סא"ל אבי תלם סיים את כהונתו כמפקד ומשה כפרי סגנו קיבל את הפיקוד בין 1973-74 . אבל למרות המסיבה כולם ידעו שזה הסוף ו"אגוז" מתפרקת.

בתקופה זו נופלים 29 לוחמים. יהי זכרם ברוך.

בשנת 1995 הוקמה היחידה מחדש ומפקדה היה סא"ל ארז צוקרמן וביולי החלה להיות יחידה מבצעית שמפתחת שיטות לחימה יחודיות לגזרת לבנון ופועלת בעיקר בלבנון.

כיום, לאחר היציאה מלבנון ולאור המצב המדיני פועלת היחידה בגזרות שונות במשימות יחודיות.

"אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים"