יאיר אלגרנטי

בן יעקב ושרה. נולד ביום י”ד בשבט תש”ט (13.2.1949) בתל אביב. את  לימודיו היסודיים רכש בבית הספר “הרצליה” וסיימם בבית הספר “כל ישראל חברים” ולאחר סיומו את לימודיו עבר לבית הספר “עמל” לחניכים ושם למד את לימודיו התיכוניים והמקצועיים. שם למד במגמת המסגרות (של בניין) ובשנת 1965 סיים את לימודיו בו כאחד התלמידים הטובים. יאיר היה עליז ודינמי ושמחת החיים ניבטה מתוך עיניו המחייכות. כאשר סיים את לימודיו בבית ספר “עמל” יצא לקראת החיים בבטחון ובשמחה. אהב מאד לטייל ולסייר בכל נקודה בארץ שאפשר היה להגיע אליה ברכב או ברגל. עד ליום גיוסו המשיך בלימודים, אך בנובמבר 1966 גויס לצה”ל. התנדב ל”גולני” ואחרי שלושת חודשי השירות הראשונים התנדב יאיר לסיירת – ושם עבר קורס סיור, קורס חובשים קרביים, קורס נהגות וקורס צניחה. כעבור שנה ומחצה החליטו הוא ושלושה מחבריו להצטרף להיאחזות נח”ל שעמדה להיות מוקמת ברמת הגולן. היו לו אמביציות שונות ורבות וכחייל היה ממושמע ומוכן תמיד לעזור לחבריו בשעת הצורך. אך עוד הוא בשירות חובה, ביום י”א באלול תשכ”ח (3.9.1968), בשעת סיור שיגרתי לאורך קו הפסקת האש עם סוריה, עלה הקומנדקר על מוקש – ובשעת מילוי תפקידו מצא את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. בין השאר כתב מפקד היחידה במכתב תנחומיו להוריו כי בנם, שהיה מוותיקי היחידה, היה עשוי ללא חת ורק בזכות בחורים כאלה יכולים אנשי היחידה והוא לישב בשקט ובביטחה ולהמשיך בחייהם.