שלמה הלפרין

שלמה, בן צפורה וצבי, נולד ביום כ"ג באדר א' תשי"א (1.3.1951) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "זכרון יוסף" ובבית-הספר התיכון "הריאלי" בחיפה. שלמה היה חובב ספורט והקדיש זמן רב להדרכת בני נוער. בשעות הפנאי הרבה לשחק בכדורגל ובכדורסל והקפיד לטפח את כושרו הגופני. בתקופת לימודיו בבית-הספר "הריאלי" היה חניך, ואחרי כן מדריך, בתנועת הצופים בחיפה. הוא אהב לטייל בארץ ויצא עם חניכיו למסעות רבים ברחבי הארץ כדי להכירה ולחבבה על חניכיו. ברבות הימים היה פעיל בחברה להגנת הטבע ולא החמיץ אף טיול מטיוליה ברחבי הארץ.

שלמה גויס לצה"ל במחצית יולי 1969 ושירת ביחידות סיור מובחרות. אחרי הטירונות עבר קורס מ"כים וקורס צניחה והתנדב לסיירת "אגוז". את רוב תקופת שירותו בצה"ל עשה בגבול הצפוני, השתתף בכמה פעולות מבצעיות מעבר לגבול ונחשב חיל טוב, מסור ונאמן.

אחרי שחרורו מהשירות הסדיר החל ללמוד לקראת התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה. בשעות הערב עסק בהדרכת נוער בגדנ"ע, בבית-הספר "הריאלי" ובמועדוני נוער, ובעיקר פעל במועדון "מילר" שעל הר-הכרמל. במסגרת שירותו במילואים, ביחידות קרביות, עבר קורס לוחמי חרמ"ש והגיע לדרגת סמל. במלחמת יום הכיפורים לחם שלמה עם יחידתו בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) יצא עם חבריו לפרוץ לעיר סואץ ושם נפגע ונהרג באש המצרים, בשעת לחימה מתוך הנגמ"ש של המ"פ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, כי שלמה היה איש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור, מקובל ואהוד על חיילי היחידה והצטיין בנכונותו לעזור לזולת.