יהורם שילוני

בן יונה ואסתר. נולד ביום כ"ט בטבת תשי"ב (27.1.1952) בירושלים. הוא למד בבית הספר היסודי והעל-יסודי דתי "מעלה" והמשיך ללמוד לבחינות בגרות בבית ספר אקסטרני. הוא הצטיין בכושרו הגופני המעולה ובכוח הסבל שלו והשתתף בתחרויות ספורט שונות שנערכו בבתי הספר בהם למד. תעודות ההצטיינות הרבות שהוענקו לו מעטרות את קירות חדרו עד היום. בתקופת לימודיו בבית הספר היסודי היה חבר בתנועת הצופים, שבט "משואות", ובתקופת בית הספר העל-יסודי היה חבר במועדון "בית נחמיה", שהיו בו קורסים מיוחדים לסיור וניווט. יהורם הרבה לסייר ברחבי הארץ והגיע לבדו, או בלווית אחדים מחבריו, למקומות נידחים. הוא הצטיין בפעולות הגדנ"ע שנערכו בבית הספר והיה גאוות מדריכיו. הוא נהג להכין את שיעוריו במהירות ואת הזמן שנותר היה מקדיש לקריאת פובליציסטיקה, ספרות יפה, רומנים, ספרי הרפתקאות ואף שירה. הוא הרבה לכתוב ובמכתביו משתקפת נפש רגישה ודקת הבחנה, היודעת לתרגם את שפת המראות לשפת האותיות. על אף חיצוניותו הנוקשה והגברית היה יהורם בעל לב רך ורגיש, אהב ילדים והרבה לשחק ולהשתובב עמם. הוא היה אהוב על רעיו המרובים. היה לו פגם חמור בעינו והוא חשש כי עקב פגם זה עלול צה"ל שלא לקראו לשירות, או לשלחו לשירות ביחידה עורפית. לכן עשה מאמצים כדי להסתיר פגם זה ואכן הצליח.

יהורם התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והתנדב לאחת היחידות המובחרות. הוא עבר את מסלול הלוחמים המפרך: טירונות, קורס מ"כים, קורס צניחה וסיים קורס מש"קי סיירים. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות ואף נפצע פעמיים. כהוקרה על פעולותיו הוענק לו אות השירות המבצעי. את מרבית שירותו עשה באזור הצפון. הצפון השגיא, הפראי, קסם לו והוא תכנן להשתקע, לאחר השחרור, במושב נוה-אטי"ב, שהוקם למרגלות החרמון, על ידי חיילים משוחררים מיחידתו - אלא שלא זכה. ביום כ"ד בטבת תשל"ב (10.1.1972), נפל רב"ט יהורם בקרב, בהתנגשות עם מחבלים בכפר חמאם בלבנון והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

במכתב התנחומים ששלח שר הביטחון למשפחה נאמר: "היה חייל מצטיין, לוחם אמיץ וחבר למופת. היה אהוב על כל מי שהכירו". מפקדו הישיר כתב למשפחה: "בנכם היה שם דבר ביחידה, מבחירי הלוחמים, ראשון המתנדבים והטוב בחברים. אהוב היה על כולנו, חבריו ומפקדיו".

לזכרו הוקמה אנדרטה על מורדות החרמון בצומת "הטנק;" כן הונצח שמו בבית הספר "מעלה" בירושלים ובחוברת "זכר הנופלים" שהוציאה לאור תנועת הצופים.

חברים יקרים

שמי אירית שילוני- בק אחות של יהורם שילוני היד.

ציפיתי כל הרבה לראות, ולקרוא קצת יותר על אגוז ולהבין מה ולמה יהורם אהב כל כך את היחידה ואת אגוז. האתר הזה מלא אהבה וחברות אמיצה.

אני מצרפת את התמונה היחידה שברשותי עם תאריך של ה-8 בינואר 1972.....יהורם נפל ב-11 לינואר 1972 בפעולה לכפר חמאם בלבנון.

אני בטוחה שלקבוצה פה הפנים והרגעים יעלו זכרונות !

תודה מיוחדת לגדעון גלינה ובנצי כוהנים שיצרו קשר איתי והמשפחה עם זכרונות. ותמונות.

תבורכו ! אירית 

בני שלו באנדרטה לזכרו של יהורם שילוני

Nitzan Shapira (הועלה בפייסבוק)

לפעמים אין מה לכתוב, ובכל זאת אני חייב. בשליחות עמותת אגוז הגעתי בערב יום הזכרון לבית אחותו של יהורם שילוני שנפל ב72' בפעילות מבצעית בדרום לבנון. עבורי שנת 72' הייתה נראית מעבר להרי החושך, תקופה שבה גולדה מאיר עוד הייתה ראשת ממשלה והוריי עדיין לא נולדו (!) שהגעתי לבית משפחת שילוני, הבנתי שבמונחים של שכול, אין דבר כזה מעבר להרי החושך, ההווה הוא נצחי.

למדתי על נסיבות הקרב, על לוחם אמיץ שהתגייס לסיירת אגוז למרות שהיה יכול להשתחרר משירות קרבי מסיבות בריאותיות, ובעיקר למדתי שהשכול פשוט לא עוזב, גם כמעט 50 שנה אחרי.

זה סיפור על חבורת אנשים מופלאה שבזכותה אנחנו פה, פעם קראו להם יפי הבלורית והתואר, אני חושב שזה כינוי די מוצלח. הבלורית פחות חשובה, אך היא משקפת את היופי הפנימי.

יהורם היה ספורטאי מצטיין ואהב לסייר בארץ, כשישתחרר, כך חלם, יקים את ביתו בנווה אטי"ב למרגלות החרמון, המחשבה שאילו היה יודע שיסיים את חייו כ"כ קרוב גאוגרפית לא מפסיקה להתרוצץ במוח.

כשהסיפור מהדהד באוזניי, הגיעה השעה 20:00, צפירה. נעמדנו יחד, ובתוכי מעין מערבולת של סיפור וצפירה, הרגשה שאיננה ניתנת להסבר.

יהורם, אני בטוח שבאיזה שהוא אופן אתה קורא את המילים, המשפחה משתדלת להמשיך ולחיות, בוקר וערב "לך ועליך".

חייב להיעזר במילים של שירים בכדי להביע את עוצמת הרגש, כי רעות שכזאת לעולם, לא תתן את ליבנו לשכוח. יהורם, בביקור קצר, הפכת להיות רעי.

שלום אירית.

התלבטתי איך לנסח את הנדון.

 גם היום אחרי כמעט 50 שנה הזכרונות חדים.

זכורים הרבה פרטים מיורם שילוני וקשה להוסיף ז"ל.

צרפתי מה שמצוי באלבומי.

איציק גוטליב, בן מחזור של יורם בקורס סיום ובקורס מכי"ם, אגוז. 

קורס מכי"ם 1971 ניווטים סמוך לג'נין

קורס סיור מחזור מאי 1971