Embedded Files
גלעד אגמון
גלעד אגמון
חוויות, אירועים וסקירה על חווית השירות האישית ביחידת אגוז מ נובמבר 1968 עד מאי 1972 .
חוויות, אירועים וסקירה על חווית השירות האישית ביחידת אגוז מ נובמבר 1968 עד מאי 1972 .
תפקיד אחרון מפ' פלוגה א' (אחרי שגרונר נפצע בפעולה בכפר חמאמם)
תפקיד אחרון מפ' פלוגה א' (אחרי שגרונר נפצע בפעולה בכפר חמאמם)
פתיח:
פתיח:
זכיתי לשרת ביחידת אגוז במגוון מאוד רחב של תפקידים, שלבי חיילות, שלבי פיקוד, קורסים, מעברים של שירות בפלוגות מבצעיות א' ו ג ' וכול פל' קורס הסיור. בהמשך, יציאה לקורס מכים – והחזרה, יציאה לקורס קצינים- והחזרה, יציאה לקורס מ"פים - והחזרה. פריסה רחבה כזו פותחת היכרות וחוויות עם העשרה והתנסות מעמיקה שמלווה אותי כצידה לדרך לאורך כול שנותי.
זכיתי לשרת ביחידת אגוז במגוון מאוד רחב של תפקידים, שלבי חיילות, שלבי פיקוד, קורסים, מעברים של שירות בפלוגות מבצעיות א' ו ג ' וכול פל' קורס הסיור. בהמשך, יציאה לקורס מכים – והחזרה, יציאה לקורס קצינים- והחזרה, יציאה לקורס מ"פים - והחזרה. פריסה רחבה כזו פותחת היכרות וחוויות עם העשרה והתנסות מעמיקה שמלווה אותי כצידה לדרך לאורך כול שנותי.
קורס סיור:
קורס סיור:
קורסי הסיור נערכו כאשר בסיס האם היה בנצרת, בי"ח שנלר / מפקדת היחידה, מקום מאוד יחודי ו פסטורלי. הואיל וזכיתי להיות בקורסי הסיור בכול תצורות השירות: הן כלוחם/חייל נוב' 68, הן כמ"כ מחזור אוגוסט 69, הן כמ"מ/מפק"צ מחזור מאי 70, והן כסמ"פ מחזור נוב' 70. ההכשרות במחזורי גיוס שונים השפיעות עמוק על אופי החיילים, מקורותיהם בארץ וסיפורי החיים המגוונים,לדוגמה מחזור מאי 70 היה חלקו הנדסאים וחלקו גיוס רגיל זו תערובת אנושית מיוחדת שהשפיעה לאורך כול קורס הסיור שלהם.
קורסי הסיור נערכו כאשר בסיס האם היה בנצרת, בי"ח שנלר / מפקדת היחידה, מקום מאוד יחודי ו פסטורלי. הואיל וזכיתי להיות בקורסי הסיור בכול תצורות השירות: הן כלוחם/חייל נוב' 68, הן כמ"כ מחזור אוגוסט 69, הן כמ"מ/מפק"צ מחזור מאי 70, והן כסמ"פ מחזור נוב' 70. ההכשרות במחזורי גיוס שונים השפיעות עמוק על אופי החיילים, מקורותיהם בארץ וסיפורי החיים המגוונים,לדוגמה מחזור מאי 70 היה חלקו הנדסאים וחלקו גיוס רגיל זו תערובת אנושית מיוחדת שהשפיעה לאורך כול קורס הסיור שלהם.
היחודיות של מיקום מפקדת היחידה, השפיעה על אופי האימונים, ריצות לילה היה בסיבוב המינזרים בעיר נצרת המסלול עתיר עליות וירידות, מדהים בהפתעות, הר צמרת שמתנשא מעל נצרת והוא התמלא בגלי אבנים, הואר בלפידים ובלילות היו העברת פקודות ולא יללות התנים. יער כפר החורש עד תימרת ותל שימרון / נהלל, השבילים היו מסויירים במסעות הכנה וריצות לילה בלילות לבנים.
היחודיות של מיקום מפקדת היחידה, השפיעה על אופי האימונים, ריצות לילה היה בסיבוב המינזרים בעיר נצרת המסלול עתיר עליות וירידות, מדהים בהפתעות, הר צמרת שמתנשא מעל נצרת והוא התמלא בגלי אבנים, הואר בלפידים ובלילות היו העברת פקודות ולא יללות התנים. יער כפר החורש עד תימרת ותל שימרון / נהלל, השבילים היו מסויירים במסעות הכנה וריצות לילה בלילות לבנים.
יציאה וחזרה לבסיס האם , מחופשה זו היתה עליה חדה וארוכה ממרכז נצרת / מסעדת דיאנה ועד לראש ההר, עם התרמילים וקיטבקים. האימונים העיקריים היו בסדרות חוץ, משטרת נהלל כבסיס או בשטחי האימונים מקולה רנטיס בראש העין דרך הכרמל ורמות מנשה וכופריין כולל הכפר נין , גבעת גזית ורמת סירין וההמשך לרמת הגולן קלע, זעורה ועוד, נדדנו לרוחבה ואורכה של הארץ, בעיקר מרחב הצפון.
יציאה וחזרה לבסיס האם , מחופשה זו היתה עליה חדה וארוכה ממרכז נצרת / מסעדת דיאנה ועד לראש ההר, עם התרמילים וקיטבקים. האימונים העיקריים היו בסדרות חוץ, משטרת נהלל כבסיס או בשטחי האימונים מקולה רנטיס בראש העין דרך הכרמל ורמות מנשה וכופריין כולל הכפר נין , גבעת גזית ורמת סירין וההמשך לרמת הגולן קלע, זעורה ועוד, נדדנו לרוחבה ואורכה של הארץ, בעיקר מרחב הצפון.
מסעות , חלק מלחם חוקינו, כאשר המסעות, ממסע הפתיחה שבו המעבר מטירונות גולני ליח' אגוז, המסע התארך מעכו דרך צומת אחיהוד לנצרת. בדרך כלל קורס הסיור גם כלל מסע תואם 120ק"מ! להעצמה והגשמה, למשל מראש פינה – לנצרת או מראש העין /קולה רנטיס ועד לנצרת 131 ק"מ, מסע רצוף, חווית העוצמה , התמודדות והחוויות חרוטות בזיכרונינו לעומק ולאורכן של השנים.
מסעות , חלק מלחם חוקינו, כאשר המסעות, ממסע הפתיחה שבו המעבר מטירונות גולני ליח' אגוז, המסע התארך מעכו דרך צומת אחיהוד לנצרת. בדרך כלל קורס הסיור גם כלל מסע תואם 120ק"מ! להעצמה והגשמה, למשל מראש פינה – לנצרת או מראש העין /קולה רנטיס ועד לנצרת 131 ק"מ, מסע רצוף, חווית העוצמה , התמודדות והחוויות חרוטות בזיכרונינו לעומק ולאורכן של השנים.
אימונים:
אימונים:
זכינו בדר"כ להיות "מפונקים" וקיבלנו את מיטב הציוד ושטחי האימונים, כולל מאהלים או מבנים כמו משטרת נהלל, צומת וסט – הבתים, זעורה בבתים ועוד. באימונים טיב האוכל תמיד מוקפד וכולל ארוחות לילה, תחמושת היה נושא חשוב מאוד, הדגש להצטייד בעודפים תחמשת ותמיד לארגן תוספות, פה יד הדמיון הלכה רחוק, פתיחת בונקרים , שליחת יד ארוכה, נדבות והחרמה לאחרים – ה"כול כלול", ממפתחות לבונקרי תחמושת ממשרד פתוח ועד מפתחות תואמים למנעולנים. בד"כ זכינו לציוד טוב כולל לבוש ומעילים , נשק ,רכבים ביד נדיבה עם תמיכה רחבה של פיקוד צפון, מוטה גור כמפקד, קותי אדם ז"ל כסגנו ושאר המטה מישר קו להנחיות.
זכינו בדר"כ להיות "מפונקים" וקיבלנו את מיטב הציוד ושטחי האימונים, כולל מאהלים או מבנים כמו משטרת נהלל, צומת וסט – הבתים, זעורה בבתים ועוד. באימונים טיב האוכל תמיד מוקפד וכולל ארוחות לילה, תחמושת היה נושא חשוב מאוד, הדגש להצטייד בעודפים תחמשת ותמיד לארגן תוספות, פה יד הדמיון הלכה רחוק, פתיחת בונקרים , שליחת יד ארוכה, נדבות והחרמה לאחרים – ה"כול כלול", ממפתחות לבונקרי תחמושת ממשרד פתוח ועד מפתחות תואמים למנעולנים. בד"כ זכינו לציוד טוב כולל לבוש ומעילים , נשק ,רכבים ביד נדיבה עם תמיכה רחבה של פיקוד צפון, מוטה גור כמפקד, קותי אדם ז"ל כסגנו ושאר המטה מישר קו להנחיות.
פלוגת קורס סיור הווה כוח כוננות, הקפצות ותיגבורת מידיות, קורס הסיור היה תמיד מוכן עם יכולת חיילית ותירגולות בהתאם לשלב הקורס, אך תמיד זמין ומוכן להקפצה. כלוחם חניך בקורס הוקפצנו ל- 2 מרדפים, אחד ביער בית קשת לכיוון וואדי בירה-רמת סירין, כאשר המרדף ניגמר בחיסול חוליה ששכבה בשיחים ורק נעלי הפלדיום ביצבצו החוצה, המ"כ/סמל צעק מימין, גילגול וחיסולם מטווח אפס. אירוע מרדף שני היה במורדות החרמון, ואדי עסאל מהר דוב לצומת (עבסיה) העליה לרמה. המרדף במעלה ההר, נוהל מול מחבלים (קראנו להם הסודאנים) עם כושר ושדאות מרשימה, כאשר בד"כ הגשש הוא זה שראה אותם וזיהה אותם מדלגים מבולדר לבולדר מסלע לסלע, במירדף הזה היה לנו הפצוע הראשון במחזור, שלמה בנימין, נפגע מכדור בגבו ונפצע, התחלנו להבין מה זה חייל ומה זה לשרת באגוז, אילו היו רק הצעדים הראשונים לאיקלום כחיילים .
פלוגת קורס סיור הווה כוח כוננות, הקפצות ותיגבורת מידיות, קורס הסיור היה תמיד מוכן עם יכולת חיילית ותירגולות בהתאם לשלב הקורס, אך תמיד זמין ומוכן להקפצה. כלוחם חניך בקורס הוקפצנו ל- 2 מרדפים, אחד ביער בית קשת לכיוון וואדי בירה-רמת סירין, כאשר המרדף ניגמר בחיסול חוליה ששכבה בשיחים ורק נעלי הפלדיום ביצבצו החוצה, המ"כ/סמל צעק מימין, גילגול וחיסולם מטווח אפס. אירוע מרדף שני היה במורדות החרמון, ואדי עסאל מהר דוב לצומת (עבסיה) העליה לרמה. המרדף במעלה ההר, נוהל מול מחבלים (קראנו להם הסודאנים) עם כושר ושדאות מרשימה, כאשר בד"כ הגשש הוא זה שראה אותם וזיהה אותם מדלגים מבולדר לבולדר מסלע לסלע, במירדף הזה היה לנו הפצוע הראשון במחזור, שלמה בנימין, נפגע מכדור בגבו ונפצע, התחלנו להבין מה זה חייל ומה זה לשרת באגוז, אילו היו רק הצעדים הראשונים לאיקלום כחיילים .
סיום קורס סיור שלנו , המחזור מתפזר ומתחלק לפלוגות המבצעיות בהתחלה היו פל' א ו ב ומאוחר יותר היתה גם פל' ג. פה נפרדים וגם מתחברים לקורס מכים לקורס קצינים או לימי יחידה ונופש אם מתאפשר.
סיום קורס סיור שלנו , המחזור מתפזר ומתחלק לפלוגות המבצעיות בהתחלה היו פל' א ו ב ומאוחר יותר היתה גם פל' ג. פה נפרדים וגם מתחברים לקורס מכים לקורס קצינים או לימי יחידה ונופש אם מתאפשר.
הווי בסגל בהדרכה בקורס סיור , בד"כ הסגל שמר גם על לכידות והווי כולל צ'ופרים של "אפטרים" משותפים, בילוי בחיפה, טבריה, נצרת, ועוד בהתאם למיקום והלו"ז. היו מיקרים בהם נשאר מ"כ תורן להכנת מסדר מפקד בחמישי בלילה הארוך או תוכנית חלופית, המתקה ע"י ריצות לילה בפיקוד רס"פ או מד"ס או שניהם. לרוב אנחנו נהננו מחוויות משותפות בעיר (הינו מאוד פרועים ומשוחררים ) הזכורות וצרובות עד היום.
הווי בסגל בהדרכה בקורס סיור , בד"כ הסגל שמר גם על לכידות והווי כולל צ'ופרים של "אפטרים" משותפים, בילוי בחיפה, טבריה, נצרת, ועוד בהתאם למיקום והלו"ז. היו מיקרים בהם נשאר מ"כ תורן להכנת מסדר מפקד בחמישי בלילה הארוך או תוכנית חלופית, המתקה ע"י ריצות לילה בפיקוד רס"פ או מד"ס או שניהם. לרוב אנחנו נהננו מחוויות משותפות בעיר (הינו מאוד פרועים ומשוחררים ) הזכורות וצרובות עד היום.
המארבים הרכובים, "הדגנים":
המארבים הרכובים, "הדגנים":
המארבים הרכובים עם צריח הדגן בראש, הוו ציר מרכזי בתעסוקה השוטפת לסגירת קו הגבול מחדירות ומחבלים. צוות המארב כלל כ4 לוחמים אחד מפקד, השיבוצים היו תמיד הפתעה לפי לוח תורניות ומשימות. הדגנים היו בהתחלה עם פרוזקטור 45 PL בעל אור א.א ואח"כ עברו הסבה ל"מגבר אור כוכבים" ה SLS שהיה מאופס מקביל למא"ג הצריח ושימש כ"הצלב" כיוון פגיעה למטרות.
המארבים הרכובים עם צריח הדגן בראש, הוו ציר מרכזי בתעסוקה השוטפת לסגירת קו הגבול מחדירות ומחבלים. צוות המארב כלל כ4 לוחמים אחד מפקד, השיבוצים היו תמיד הפתעה לפי לוח תורניות ומשימות. הדגנים היו בהתחלה עם פרוזקטור 45 PL בעל אור א.א ואח"כ עברו הסבה ל"מגבר אור כוכבים" ה SLS שהיה מאופס מקביל למא"ג הצריח ושימש כ"הצלב" כיוון פגיעה למטרות.
הכנת מארב, כללה את הכנת הרכב- נ.נ , מיטווחי איפוס, ניסויי כלים, הכנת הזיווד, הכנת המצברים, הכנת הנשקים והכנת האופטיקה, כמובן אסור לישכוח אוכל ושתיה חמה כולל צ'ופרים כאשר היו, תפקיד הפקידה הפלוגתית להרחיב ולהמתיק את המנה. תהליך הציוות החל משעות הצהריים, דרך מסדר ביקורת לפני יציאה, דרך סיור מפקדים, דרך תדריך מפורט, ארוחת ערב ויציאה לקראת השקיעה בתלות באורך הנסיעה והציר המבצעי השקט הניסתר.
הכנת מארב, כללה את הכנת הרכב- נ.נ , מיטווחי איפוס, ניסויי כלים, הכנת הזיווד, הכנת המצברים, הכנת הנשקים והכנת האופטיקה, כמובן אסור לישכוח אוכל ושתיה חמה כולל צ'ופרים כאשר היו, תפקיד הפקידה הפלוגתית להרחיב ולהמתיק את המנה. תהליך הציוות החל משעות הצהריים, דרך מסדר ביקורת לפני יציאה, דרך סיור מפקדים, דרך תדריך מפורט, ארוחת ערב ויציאה לקראת השקיעה בתלות באורך הנסיעה והציר המבצעי השקט הניסתר.
שיגרת מארב , אחד יושב בצריח וסורק, שני יושב על כיסא המפקד – מאג 2 כולל האזנת בקשר ותצפית ידנית משקפת או SLS. שאר הצוות בד"כ נשכבים מאחור או בצד לאבטחה, מנוחה ושינה.
שיגרת מארב , אחד יושב בצריח וסורק, שני יושב על כיסא המפקד – מאג 2 כולל האזנת בקשר ותצפית ידנית משקפת או SLS. שאר הצוות בד"כ נשכבים מאחור או בצד לאבטחה, מנוחה ושינה.
לנ.נ הדגן היה כיסוי ברזנט מלא לרכב (ברזנט על קשתות צנרת ברזל מתקפלת), להגנה מגשמים והסוואה של התכולה והנשק, פתיחת הכיסוי וסגירת הכיסוי הם היו תמיד שאלה של נסיעה מנהלתית , כניסה לשטח או מזג אוויר, הגנה מגשמים. הגשמים והערפל היו עיקר הבקשות והסיבות לקיפול מוקדם של מארבים מתוך חוסר יעילות וסיכון הצוות, טווח ראיה אפסי, אישור היה מתקבל רק מבסיס מארבים והוא באישור מהחטיבה או דרג ממונה. כאשר היתה מתיחות או התראה חמה ובשטח והיו גם הקשתות פעילות ( מכ"ם אדם) הם שנתנו הגנה בזמן הערפל, אז לא קיבלנו את הקיפול כפי שביקשנו ו"חלמנו" לקבל כדי לקצר את הלילה החשוך , הקר והארוך.
לנ.נ הדגן היה כיסוי ברזנט מלא לרכב (ברזנט על קשתות צנרת ברזל מתקפלת), להגנה מגשמים והסוואה של התכולה והנשק, פתיחת הכיסוי וסגירת הכיסוי הם היו תמיד שאלה של נסיעה מנהלתית , כניסה לשטח או מזג אוויר, הגנה מגשמים. הגשמים והערפל היו עיקר הבקשות והסיבות לקיפול מוקדם של מארבים מתוך חוסר יעילות וסיכון הצוות, טווח ראיה אפסי, אישור היה מתקבל רק מבסיס מארבים והוא באישור מהחטיבה או דרג ממונה. כאשר היתה מתיחות או התראה חמה ובשטח והיו גם הקשתות פעילות ( מכ"ם אדם) הם שנתנו הגנה בזמן הערפל, אז לא קיבלנו את הקיפול כפי שביקשנו ו"חלמנו" לקבל כדי לקצר את הלילה החשוך , הקר והארוך.
במארבים נצברה תרבות וחויות כמעט אין סופיות, מהישיבה בלילה חם לרוב ללא חולצה תוך גרוש יתושים כולל אל תוש שלא יעיל בעמק הירדן ועד ללילה באל חמה כאשר אחד אחד הולכים לרחצה לילית ועד שבסוף המארב (התרחשה חוויה) המפקד מתבלבל והקומנדקר יורד מדרגות של המסגד עד הכביש, כאשר צבי קור יושב על הצריח נכנס לסיחרור וסיבוב מהיר כמו קרוסלה מהירה! דרך לילות בהירים כאשר אורות הישובים בגב ואתה רואה ויודע על מי אתה מגן כולל שמיעת קולות למרחוק. ועד קיפול מארבים אל הישובים כאשר חלק מהישובים הקצה לנו חדרים והזכור לטובה הוא קיבוץ ברעם, הצריף ע"י הנחלאים ובסוף נוצר זוג אחד שסיים אתה השירות כנשואים... בטח יש עוד הרבה סיפורי הווי עם הרבה מתח, חוויות, רטיבות, קור, רעב, ואולי גם סיפוק בסוף התקופה.
במארבים נצברה תרבות וחויות כמעט אין סופיות, מהישיבה בלילה חם לרוב ללא חולצה תוך גרוש יתושים כולל אל תוש שלא יעיל בעמק הירדן ועד ללילה באל חמה כאשר אחד אחד הולכים לרחצה לילית ועד שבסוף המארב (התרחשה חוויה) המפקד מתבלבל והקומנדקר יורד מדרגות של המסגד עד הכביש, כאשר צבי קור יושב על הצריח נכנס לסיחרור וסיבוב מהיר כמו קרוסלה מהירה! דרך לילות בהירים כאשר אורות הישובים בגב ואתה רואה ויודע על מי אתה מגן כולל שמיעת קולות למרחוק. ועד קיפול מארבים אל הישובים כאשר חלק מהישובים הקצה לנו חדרים והזכור לטובה הוא קיבוץ ברעם, הצריף ע"י הנחלאים ובסוף נוצר זוג אחד שסיים אתה השירות כנשואים... בטח יש עוד הרבה סיפורי הווי עם הרבה מתח, חוויות, רטיבות, קור, רעב, ואולי גם סיפוק בסוף התקופה.
התקלויות היו הפיסגה, זכור לי כמ"פ, התקלות של 2 צוותים אחודים בדרום רמה"ג בפיקוד בסיס מארבים של הסמ"פ דרור מדליון, על פירוט החוויות הוא יכתוב, היתה לנו עוד התקלויות שניזכר בפירוט, אך זכור לי המעמד שנקראנו בגמר התקלויות לתחקירים בשטח, לדוגמה את אל"מ צורי שגיא שהגיע לשטח כולל רובה צייד ועבר מידיתת לאגם הצמוד, או נקראנו ללשכת החטיבה הגזרתית ואח"כ ללישכת אלוף פיקוד צפון כאשר התחקיר כללו יחס חם ו"בקבוק שמפניה" כהוקרה.
התקלויות היו הפיסגה, זכור לי כמ"פ, התקלות של 2 צוותים אחודים בדרום רמה"ג בפיקוד בסיס מארבים של הסמ"פ דרור מדליון, על פירוט החוויות הוא יכתוב, היתה לנו עוד התקלויות שניזכר בפירוט, אך זכור לי המעמד שנקראנו בגמר התקלויות לתחקירים בשטח, לדוגמה את אל"מ צורי שגיא שהגיע לשטח כולל רובה צייד ועבר מידיתת לאגם הצמוד, או נקראנו ללשכת החטיבה הגזרתית ואח"כ ללישכת אלוף פיקוד צפון כאשר התחקיר כללו יחס חם ו"בקבוק שמפניה" כהוקרה.
פעולות ומבצעים שקטים ורועמים בזירות השונות:
פעולות ומבצעים שקטים ורועמים בזירות השונות:
מבצעים , פעולות שקטות ורועשות/התקפיות. עם הגעת אורי שמחוני ליחידה, קיבלנו הנחיה להגביר כושר אישי ולהגדיל יכולות חילות וכשירות מבצעית רגלית ואישית. עם ההנחיה הזו זכור לי יציאה למסע מזורז של מחלקה ותיקה ואני מ"מ צעיר בפל' ג', מסלול מבירנית לאלקוש ובחזרה, זו היתה משימה פיקודית מאדגרת כולל ניסיון ל "סגירת סווץ" באמצע המסע, סיפור מחלקה ותיקה / מ"מ צעיר , סיפור ידוע ,סימנו בסוף המסע אחודים ומחוברים עם סיפוק והבנה הדדית . המשך מרתק בשירות היה כאשר נודע לי שמכינים פעולה התקפית ראשונה באש חיה בפיקוד אורי, למזלי אורי הגיע לבירנית (פלוגה ג') לביקור לפני הפעולה, ביקשתי שיחה עם אורי, הואיל והיתה תחרות מי משתתף, ביקשתי בשיחה להשתתף במיבצע , בנחישות, אמרתי "או אני משתתף או אני בבקום", (למזלי) נוצר כורח מבצעי לבנות כוח רתק חוסם לבית "הקומוניסט" במיבצע הנידון באל חייאם – קוד "קוקוס" , נבנתה חוליה בפיקודי (אגמון קטן) עם יאיר נתן, אמנון גורני ז"ל , מאז החברות שלי עם יאיר נתן ודוד אגמון (הגדול) נשמרת לאורך 47 שנה. כאשר הייתי סמ"פ של גרונר בפל' א ' נקראתי ע"י אורי למבצע שקט כ"בוחן מ"פ" עבורי, המשימה להגיע ולבצע בדיקת הציר דרך המעלה מהיעפורי ( עמק התפוחים מגדל שאמס) ועד לגדרות של מוצב הסורי ה"פיטמה" למרגלות תל חדר הסורי. נוהל הקרב, הלימוד כולל עבודה עם ציוד מתקדם במודיעין הפיקוד, דרך תירגולים , מודלים ועד תחקירים פרטניים ביחידה, בחטיבה, ועד אלוף הפיקוד ( מוטה וסגנו קותי אדם ז"ל – תמיד היסודי!) היה פרק לימודי מעצים ומפתח. סיפור - במבצע הנ"ל נדרש קמ"ן שריון, לא התיצב נציג השיריון לתחקיר אלוף, מוטה הודיע למח"ט 188 שמג"ד הטנקים סא"ל טל הולך הלילה עם אגמון לבדיקת הציר. חוויה חזקה שתמונות הלילה הזה חרוטות עד היום בזיכרוני .
מבצעים , פעולות שקטות ורועשות/התקפיות. עם הגעת אורי שמחוני ליחידה, קיבלנו הנחיה להגביר כושר אישי ולהגדיל יכולות חילות וכשירות מבצעית רגלית ואישית. עם ההנחיה הזו זכור לי יציאה למסע מזורז של מחלקה ותיקה ואני מ"מ צעיר בפל' ג', מסלול מבירנית לאלקוש ובחזרה, זו היתה משימה פיקודית מאדגרת כולל ניסיון ל "סגירת סווץ" באמצע המסע, סיפור מחלקה ותיקה / מ"מ צעיר , סיפור ידוע ,סימנו בסוף המסע אחודים ומחוברים עם סיפוק והבנה הדדית . המשך מרתק בשירות היה כאשר נודע לי שמכינים פעולה התקפית ראשונה באש חיה בפיקוד אורי, למזלי אורי הגיע לבירנית (פלוגה ג') לביקור לפני הפעולה, ביקשתי שיחה עם אורי, הואיל והיתה תחרות מי משתתף, ביקשתי בשיחה להשתתף במיבצע , בנחישות, אמרתי "או אני משתתף או אני בבקום", (למזלי) נוצר כורח מבצעי לבנות כוח רתק חוסם לבית "הקומוניסט" במיבצע הנידון באל חייאם – קוד "קוקוס" , נבנתה חוליה בפיקודי (אגמון קטן) עם יאיר נתן, אמנון גורני ז"ל , מאז החברות שלי עם יאיר נתן ודוד אגמון (הגדול) נשמרת לאורך 47 שנה. כאשר הייתי סמ"פ של גרונר בפל' א ' נקראתי ע"י אורי למבצע שקט כ"בוחן מ"פ" עבורי, המשימה להגיע ולבצע בדיקת הציר דרך המעלה מהיעפורי ( עמק התפוחים מגדל שאמס) ועד לגדרות של מוצב הסורי ה"פיטמה" למרגלות תל חדר הסורי. נוהל הקרב, הלימוד כולל עבודה עם ציוד מתקדם במודיעין הפיקוד, דרך תירגולים , מודלים ועד תחקירים פרטניים ביחידה, בחטיבה, ועד אלוף הפיקוד ( מוטה וסגנו קותי אדם ז"ל – תמיד היסודי!) היה פרק לימודי מעצים ומפתח. סיפור - במבצע הנ"ל נדרש קמ"ן שריון, לא התיצב נציג השיריון לתחקיר אלוף, מוטה הודיע למח"ט 188 שמג"ד הטנקים סא"ל טל הולך הלילה עם אגמון לבדיקת הציר. חוויה חזקה שתמונות הלילה הזה חרוטות עד היום בזיכרוני .
פעולה נוספת, משימה היתה לחדור לכפר בלייאדה הרכס מול רמות נפתלי ולחטוף סיען אשר נדרש לתיחקור של חוקר שבויים שהלך איתנו, הובלתי את הכוח ואז לפתע הודיעו לי עצור, ירדנו במקום, נגשתי לברר, חוקר השבויים קיבל התכווצות בשרירי השוק וקפא במקום בשלב העליה והטיפוס, השכבתי אותו והתחלתי עסוי (חובבני) , האיש קם נעמד, הלך והמבצע המשיך. בהמשך השירות הכולל שיגרה, נשמרה פעילות שכללה תמיד כושר, חיילות ואימונים והכול במקביל לשיגרת המארבים, הקפדנו על הנושא לפחות פעם עד פעמיים בשבוע אחרת לא יכולנו להשתלב בפעולות שאורי הביא ליחידה, נדרשנו לסטנדרט גבוה ואמין. תמיד ציוד ארוז מתחת המיטה להקפצה. כפר חמאם: המשך הפעולות היתה הפעולה הרגלית הגדולה של שלושה כוחות על מפקדות מחבלים בכפר חמאם , גרונר היה מ"פ כול פל' א' חוליה פורצת, אני סמ"פ ברתק צמוד, התאור נמסר ע"י גרונר, המשך פעילות מבצעית היתה הקלחת ב"פתחלנד" עד לכפר חברייה, נכנסנו ככוח משוריין כולל טנקים דרך הכפרים מעבר בראשייה אל פוחאר וירידה לגשר, נפתחה אש טנק MX לבנוני לא ממש איום , 75קנה מ"מ ואז טנקי 188 בפיקוד סא"ל ורדי חובטים ומורידים טנק לבנוני. הלילה מגיע, נפרסים לצידי הציר, כפי שאורי פירט ,אני היתי במעלה ההר לחסימה כאשר חוליה של אמיר חירותי מימין הקשר אני במרכז (?). נערכים לסריקה לקראת מארב, אני רואה דמויות שחורות נשפכות לואדי לכיוון אורי, מתריעה ומודיע לו, אורי פותח באש ואז אנחנו רואים ריצה במעלה הואדי, החוליות מדלגות לפנים, נוצר מגע, ירי ושקט, הנחנו שהמחבל או המחבלים נהרגו. נשמר קשר עין עם נקודת המגע, סוכם על סריקה רק בבוקר למען הזהירות, בבוקר סריקה התבצעה, לפי זיכרוני גם איתן דותן הקח"ש הצטרף, זיהינו מחבל הרוג, היה להט וברק בעינים מי זוכה בקלצניקוב!! כולל השבריה והנדן, צעקתי להתרחק ולא לגעת, התקרבתי למחבל גדול גוף, כורע/מקופל/נשען על סלע גדול (כנראה המחסה שלו) וניסית למשוך את הקלצניקוב מהגוויה, להפתעתי הקלצניקוב פתח באש חיה ניפצעתי,החגור התפרק, מחסניות נפגעו כולל על הקלצ' שלי, הרימון בחגור שלי התבקע, פוניתי במסוק לצפת, (ביש מזל), אך זכיתי שהקלצ והחגור שלי הגנו על הבטן / חזה וקיבלתי את הקלצניקוב שהיה איתי עד וכולל המילואים. חשוב לציין שהרבה קצינים ולוחמים העדיפו להיצטייד בקלצניקובים כולל 10 מחסניות כבדות מאוד עקב דיוק ואמינות של הקלצ' בימים ההם. בהמשך התקופה הייתי מ"פ, בסוף התקופה היתה נקראנו לשירות ואבטחה בהר דוב, ערב יום העצמאות 1972 נקראתי לעלות להר דוב עם הפלוגה לבצע "גלגלות" מארבים חודרים לכפרים שבע ושובע כדי לחסום הגעת מחבלים מחבריים והכפרים השכנים, לא קיבלתי חופשת שיחרור ארוכה , אך זכיתי לשירות מרתק בסדיר ושירות קבע קצר. בהר דוב פגשתי 2 מפ"ים מיל' לימים יגייסו אותי לגדוד הסיור של אוגדה 36 שבה שרתתי עד הפרישה.
פעולה נוספת, משימה היתה לחדור לכפר בלייאדה הרכס מול רמות נפתלי ולחטוף סיען אשר נדרש לתיחקור של חוקר שבויים שהלך איתנו, הובלתי את הכוח ואז לפתע הודיעו לי עצור, ירדנו במקום, נגשתי לברר, חוקר השבויים קיבל התכווצות בשרירי השוק וקפא במקום בשלב העליה והטיפוס, השכבתי אותו והתחלתי עסוי (חובבני) , האיש קם נעמד, הלך והמבצע המשיך. בהמשך השירות הכולל שיגרה, נשמרה פעילות שכללה תמיד כושר, חיילות ואימונים והכול במקביל לשיגרת המארבים, הקפדנו על הנושא לפחות פעם עד פעמיים בשבוע אחרת לא יכולנו להשתלב בפעולות שאורי הביא ליחידה, נדרשנו לסטנדרט גבוה ואמין. תמיד ציוד ארוז מתחת המיטה להקפצה. כפר חמאם: המשך הפעולות היתה הפעולה הרגלית הגדולה של שלושה כוחות על מפקדות מחבלים בכפר חמאם , גרונר היה מ"פ כול פל' א' חוליה פורצת, אני סמ"פ ברתק צמוד, התאור נמסר ע"י גרונר, המשך פעילות מבצעית היתה הקלחת ב"פתחלנד" עד לכפר חברייה, נכנסנו ככוח משוריין כולל טנקים דרך הכפרים מעבר בראשייה אל פוחאר וירידה לגשר, נפתחה אש טנק MX לבנוני לא ממש איום , 75קנה מ"מ ואז טנקי 188 בפיקוד סא"ל ורדי חובטים ומורידים טנק לבנוני. הלילה מגיע, נפרסים לצידי הציר, כפי שאורי פירט ,אני היתי במעלה ההר לחסימה כאשר חוליה של אמיר חירותי מימין הקשר אני במרכז (?). נערכים לסריקה לקראת מארב, אני רואה דמויות שחורות נשפכות לואדי לכיוון אורי, מתריעה ומודיע לו, אורי פותח באש ואז אנחנו רואים ריצה במעלה הואדי, החוליות מדלגות לפנים, נוצר מגע, ירי ושקט, הנחנו שהמחבל או המחבלים נהרגו. נשמר קשר עין עם נקודת המגע, סוכם על סריקה רק בבוקר למען הזהירות, בבוקר סריקה התבצעה, לפי זיכרוני גם איתן דותן הקח"ש הצטרף, זיהינו מחבל הרוג, היה להט וברק בעינים מי זוכה בקלצניקוב!! כולל השבריה והנדן, צעקתי להתרחק ולא לגעת, התקרבתי למחבל גדול גוף, כורע/מקופל/נשען על סלע גדול (כנראה המחסה שלו) וניסית למשוך את הקלצניקוב מהגוויה, להפתעתי הקלצניקוב פתח באש חיה ניפצעתי,החגור התפרק, מחסניות נפגעו כולל על הקלצ' שלי, הרימון בחגור שלי התבקע, פוניתי במסוק לצפת, (ביש מזל), אך זכיתי שהקלצ והחגור שלי הגנו על הבטן / חזה וקיבלתי את הקלצניקוב שהיה איתי עד וכולל המילואים. חשוב לציין שהרבה קצינים ולוחמים העדיפו להיצטייד בקלצניקובים כולל 10 מחסניות כבדות מאוד עקב דיוק ואמינות של הקלצ' בימים ההם. בהמשך התקופה הייתי מ"פ, בסוף התקופה היתה נקראנו לשירות ואבטחה בהר דוב, ערב יום העצמאות 1972 נקראתי לעלות להר דוב עם הפלוגה לבצע "גלגלות" מארבים חודרים לכפרים שבע ושובע כדי לחסום הגעת מחבלים מחבריים והכפרים השכנים, לא קיבלתי חופשת שיחרור ארוכה , אך זכיתי לשירות מרתק בסדיר ושירות קבע קצר. בהר דוב פגשתי 2 מפ"ים מיל' לימים יגייסו אותי לגדוד הסיור של אוגדה 36 שבה שרתתי עד הפרישה.
אווירה וחוויות עם אופי ויחודיות של תקופה והיחידה:
אווירה וחוויות עם אופי ויחודיות של תקופה והיחידה:
עוד חווית ביניים בשירות, אורי החליט בעצה עם מוטה אלוף הפיקוד להגיש אותי לקורס מ"פים, נדרשת חתימת קבע ואני לא חתום, בכול זאת הם לחצו וקיבלו אותי לקורס מפ"ים חי"ר. בהמשך נדרשת אסיפת הקיבוץ שלא רצתה לאשר לי לחתום קבע, אורי שיכנע את מוטה להגיע לאסיפת הקיבוץ ושניהם שיכנעו את הקיבוץ לשחרר אותי ולאפשר לי לחתום קבע (כך היה נהוג).
עוד חווית ביניים בשירות, אורי החליט בעצה עם מוטה אלוף הפיקוד להגיש אותי לקורס מ"פים, נדרשת חתימת קבע ואני לא חתום, בכול זאת הם לחצו וקיבלו אותי לקורס מפ"ים חי"ר. בהמשך נדרשת אסיפת הקיבוץ שלא רצתה לאשר לי לחתום קבע, אורי שיכנע את מוטה להגיע לאסיפת הקיבוץ ושניהם שיכנעו את הקיבוץ לשחרר אותי ולאפשר לי לחתום קבע (כך היה נהוג).
האווירה , חוויות והאחווה ביחידה בכלל ובפרט עם הגעתו של אורי שימחוני קיבלנו, קנינו ושילמנו את המעמד המועדף בפיקוד הצפון. החל בקבלת מפעולות קרביות ומבצעים דרך אישור שטחיי אימונים וכולל תחמושת, ציוד, לבוש, דובונים ומה לא? המשך בקבלת רכבים החדשים ביותר בפיקוד כגון קומדקר "אוגנדה" הראשון שהגיע לפיקוד צפון והגיע לאגוז ועד לקבלת טנדרים גלאדיאטור/של חברת ג'יפ לכול מ"פ ביחידה. זכור לי שגם דלק , ופנקסי דלק/תלושי דלק, ה"שבתונים" אישורי נסיעה מנהלתית מיוחדים לנסיעתרכב צבאי בשבת ,לרוב בשפע. המשך החוויות היה, שקיבלנו אישור בסוף הדרכת קורס סיור לרדת לטיול/סיור בסיני לאורכו ורוחבו של חצי האי, מברדוויל בצפון ועד שארם אשייח בדרום, כולל הגלאדיאטור ונ.נ חדש "מהנילון". בהמשך השירות בסוף תקופת מ"פ פל' א' ביחידה, עשיתי טיול סגל ארוך חוזר באישור, אשר כלל את סגל הפלוגה, ונפרס לאורך חופי סיני מאילת לשארם אשייח כולל כניסה לסנטה קטארינה בלבוש חצי אזרחי וחצי צבאי "חולצה א' עם דרגות וסמלים על מכנסיים קצרים וסנדלים".
האווירה , חוויות והאחווה ביחידה בכלל ובפרט עם הגעתו של אורי שימחוני קיבלנו, קנינו ושילמנו את המעמד המועדף בפיקוד הצפון. החל בקבלת מפעולות קרביות ומבצעים דרך אישור שטחיי אימונים וכולל תחמושת, ציוד, לבוש, דובונים ומה לא? המשך בקבלת רכבים החדשים ביותר בפיקוד כגון קומדקר "אוגנדה" הראשון שהגיע לפיקוד צפון והגיע לאגוז ועד לקבלת טנדרים גלאדיאטור/של חברת ג'יפ לכול מ"פ ביחידה. זכור לי שגם דלק , ופנקסי דלק/תלושי דלק, ה"שבתונים" אישורי נסיעה מנהלתית מיוחדים לנסיעתרכב צבאי בשבת ,לרוב בשפע. המשך החוויות היה, שקיבלנו אישור בסוף הדרכת קורס סיור לרדת לטיול/סיור בסיני לאורכו ורוחבו של חצי האי, מברדוויל בצפון ועד שארם אשייח בדרום, כולל הגלאדיאטור ונ.נ חדש "מהנילון". בהמשך השירות בסוף תקופת מ"פ פל' א' ביחידה, עשיתי טיול סגל ארוך חוזר באישור, אשר כלל את סגל הפלוגה, ונפרס לאורך חופי סיני מאילת לשארם אשייח כולל כניסה לסנטה קטארינה בלבוש חצי אזרחי וחצי צבאי "חולצה א' עם דרגות וסמלים על מכנסיים קצרים וסנדלים".
לסיכום, היה קשה מאוד להשתחרר מעוצמת החוויות שעברנו בשירות באגוז, פרק זה בחיי נחרט לעומק והשפיע רבות לאורך השירות במילואים כאשר מקום השירות הצבאי במדינתנו עם אחוות הלוחמים ורעות, תמיד יהיה ונשאר נדבך חשוב. אין לזה תחליף על אף שזה שייך לתקופה ההיא של אז, כפי שהתרחשה בעבר.
לסיכום, היה קשה מאוד להשתחרר מעוצמת החוויות שעברנו בשירות באגוז, פרק זה בחיי נחרט לעומק והשפיע רבות לאורך השירות במילואים כאשר מקום השירות הצבאי במדינתנו עם אחוות הלוחמים ורעות, תמיד יהיה ונשאר נדבך חשוב. אין לזה תחליף על אף שזה שייך לתקופה ההיא של אז, כפי שהתרחשה בעבר.
גלעד אגמון
גלעד אגמון
Page updated
Google Sites
Report abuse