אני מבקש לצטט את מה שאבא שלי כתב לי הבוקר:
״אנחנו יודעים גם יודעים..
וגם בשעה ברוכה זו...בהגיעך לפסגת היצירה הדוקומנטרית הישראלית..ובכבוד הענקת הפרס מאשת נשיא המדינה, נחמה ריבלין...נציין בגאווה את שורשיך..מצע גידולך...מחד, משפחת עמק יזרעאל..עמק תפארת..סבך מרדכי יקיר עפולה..מבוני העיר..סבתך שרה..חברת מועצת העיר הראשונה,דודייך מאיר ומתוקה..מחלוצי הבנייה בעמק..שטיפלו בך ברוך ובאהבה בגיגית המים בחצר...סבך אליהו..מייסד דור הרכזים המפעילים הראשוניים המיתולוגים של שירות הבטחון הכללי...ושאר בני השבט מהעמק..שעד לעצם היום נטועים באותה האדמה הכבדה השחורה והפורייה...ומהעבר הדרומי
סבך יהושוע מזכיר מפעלי ים המלח...וסבתך גיזה מנהלת היצוא של מפעלות הפאר מכתשים...
נזכיר גם את סבתך רותי שהאמינה בך לכל אורך הדרך...וקבלה אותך באהבה כפי שהנך...חיזקה ואמצה..תרמה לך מנחישותה ועוז רוחה...
ונזכיר גם תיבדל לחיים ארוכים את דודתך תמי גורדון...המנהלת המיתולוגית של התיכון הסוציאליסטי...תיכון חדש...שמורה לך לעיתים מהיכן שאבת את מקורות הצדק והחמלה...
ובני היקר הרשימה עוד ארוכה ועשירה...
אך נסתפק בכך שפועלך/יצירתך...הינם מבחינת מסמך הסטורי..ברמה הלאומית
ואנו כמשפחה זכינו שמסמך זה נחתם ונסמך לטובת משפחת מוזר!!
תודה על אותה מטפחת אדומה בדש חליפתך
הפועלי...עליו גדלת וחונכת מינקותך...