האיש שידע יותר מדי
רס"ן עמית
מה קרה לאיש המודיעין שידע יותר מדי?
מה קרה לאיש המודיעין שידע יותר מדי?
רב־סרן עמית היה קצין ביחידה 504 להפעלת סוכנים. לאחר שהואשם בפלילים והתעורר חשש שידבר, החליטה מערכת הביטחון ללכת רחוק כדי להבטיח שקולו לא יישמע. כעת, בגיל 75, הוא החליט לספר את סיפורו
רב־סרן עמית היה קצין ביחידה 504 להפעלת סוכנים. לאחר שהואשם בפלילים והתעורר חשש שידבר, החליטה מערכת הביטחון ללכת רחוק כדי להבטיח שקולו לא יישמע. כעת, בגיל 75, הוא החליט לספר את סיפורו
יוסי מלמן
יוסי מלמן
20.05.202020:08
20.05.202020:08
כשהוא מולעט בכדורי הרגעה ובתרופות פסיכיאטריות, אחזו בו שלושה אחים בחלוקים לבנים והובילו אותו לחדר הטיפולים. הוא היה אפאתי, עיניו מזוגגות, מבטו לא ממוקד. הם השכיבו אותו על המיטה וחיברו לראשו את כבלי החשמל. זה היה הטיפול הראשון בנזעי חשמל שקיבל רב־סרן עמית, לשעבר קצין מודיעין מצטיין ביחידה 504, שעוסקת בהפעלת סוכנים מחוץ לגבולות המדינה. בעקבותיו באו 11 טיפולים נוספים.
כשהוא מולעט בכדורי הרגעה ובתרופות פסיכיאטריות, אחזו בו שלושה אחים בחלוקים לבנים והובילו אותו לחדר הטיפולים. הוא היה אפאתי, עיניו מזוגגות, מבטו לא ממוקד. הם השכיבו אותו על המיטה וחיברו לראשו את כבלי החשמל. זה היה הטיפול הראשון בנזעי חשמל שקיבל רב־סרן עמית, לשעבר קצין מודיעין מצטיין ביחידה 504, שעוסקת בהפעלת סוכנים מחוץ לגבולות המדינה. בעקבותיו באו 11 טיפולים נוספים.
זה קרה בסוף שנות ה–70 בבית החולים הפסיכיאטרי מזרע שבצפון, כשברקע עומדת אחת הפרשות האפלות והמכוערות של המודיעין הישראלי, שאסורה בפרסום עד היום. ניתן לכנות אותה בשם הצופן "ממתק ממכר". היא כוללת מעשים בלתי־חוקיים שנעשו באופן שיטתי, ופרסומה עשוי להמיט קלון על גורמים רבים במערכת הביטחון. עמית שיחק בפרשה תפקיד משנה, עד שביקש שיפטרו אותו מהעניין. מערכת הביטחון מצדה חששה שעמית לא ינצור בלבו את הסוד, והחליטה ללכת רחוק כדי למנוע ממנו לדבר. ייתכן שהיא הלכה רחוק מדי.
זה קרה בסוף שנות ה–70 בבית החולים הפסיכיאטרי מזרע שבצפון, כשברקע עומדת אחת הפרשות האפלות והמכוערות של המודיעין הישראלי, שאסורה בפרסום עד היום. ניתן לכנות אותה בשם הצופן "ממתק ממכר". היא כוללת מעשים בלתי־חוקיים שנעשו באופן שיטתי, ופרסומה עשוי להמיט קלון על גורמים רבים במערכת הביטחון. עמית שיחק בפרשה תפקיד משנה, עד שביקש שיפטרו אותו מהעניין. מערכת הביטחון מצדה חששה שעמית לא ינצור בלבו את הסוד, והחליטה ללכת רחוק כדי למנוע ממנו לדבר. ייתכן שהיא הלכה רחוק מדי.
תחילה הוא הואשם בריגול, לא פחות, בטענה שחלק פרטים מהפרשה עם גורמים ביחידה שאינם שותפי סוד. לכך נלוו טענות שסחר בסמים. אלא שאז הציעו לו רשויות הצבא לבטל את המשפט, אם רק יסכים לאשפוז במחלקה סגורה. האשפוז והטיפולים בחשמל היו רק חלק אחד במסכת ארוכה של איומים והשפלות מצד הצבא, המשטרה והשב"כ, ששיאה היה בשנות ה–80, כשעמית הואשם שוב בריגול, הפעם בגין מגע עם סוכני סי־איי־איי. הוא נידון ל–12 שנות מאסר.
תחילה הוא הואשם בריגול, לא פחות, בטענה שחלק פרטים מהפרשה עם גורמים ביחידה שאינם שותפי סוד. לכך נלוו טענות שסחר בסמים. אלא שאז הציעו לו רשויות הצבא לבטל את המשפט, אם רק יסכים לאשפוז במחלקה סגורה. האשפוז והטיפולים בחשמל היו רק חלק אחד במסכת ארוכה של איומים והשפלות מצד הצבא, המשטרה והשב"כ, ששיאה היה בשנות ה–80, כשעמית הואשם שוב בריגול, הפעם בגין מגע עם סוכני סי־איי־איי. הוא נידון ל–12 שנות מאסר.
אני מלווה את סיפורו של עמית יותר מ–20 שנה. שאלות רבות ומטרידות אופפות את הסיפור הזה ולא נותנות מנוח. במשך כל אותן שנים ניסיתי לפרסם את הפרשה שגופי המודיעין חששו שעמית יחשוף, כי סברתי שההסתרה נבעה מבושה, ולא משיקולים ענייניים. אולם זה לא עלה בידי. רשויות הביטחון ומערכת המשפט בלמו את כל הניסיונות באמצעות צווי חיסיון, איסור פרסום וצנזורה גורפת. לאחרונה ניסיתי שוב לפרוץ את קשר השתיקה, כשלצדי העיתונאי דורון גלעזר ועורך הדין שלומי זכריה, כמו גם כמה וכמה חוות דעת של בכירים לשעבר, בהם אלוף בצה"ל, שסברו כמונו שהגיעה העת לשפוך אור על אותה עלילה ישנה. אלא שפעם נוספת שופטי בית המשפט העליון החליטו לדחות את הבקשה, כשהם שומעים את ראש אמ"ן, תמיר היימן, במעמד צד אחד.
אני מלווה את סיפורו של עמית יותר מ–20 שנה. שאלות רבות ומטרידות אופפות את הסיפור הזה ולא נותנות מנוח. במשך כל אותן שנים ניסיתי לפרסם את הפרשה שגופי המודיעין חששו שעמית יחשוף, כי סברתי שההסתרה נבעה מבושה, ולא משיקולים ענייניים. אולם זה לא עלה בידי. רשויות הביטחון ומערכת המשפט בלמו את כל הניסיונות באמצעות צווי חיסיון, איסור פרסום וצנזורה גורפת. לאחרונה ניסיתי שוב לפרוץ את קשר השתיקה, כשלצדי העיתונאי דורון גלעזר ועורך הדין שלומי זכריה, כמו גם כמה וכמה חוות דעת של בכירים לשעבר, בהם אלוף בצה"ל, שסברו כמונו שהגיעה העת לשפוך אור על אותה עלילה ישנה. אלא שפעם נוספת שופטי בית המשפט העליון החליטו לדחות את הבקשה, כשהם שומעים את ראש אמ"ן, תמיר היימן, במעמד צד אחד.
הדברים שיתוארו כאן מבוססים על שיחות עם שורה ארוכה של קצינים ועורכי דין, שרובם ככולם ביקשו שלא להזדהות, כמו גם על חוות דעת של רופאים ומסמכים משפטיים. עמית, מצדו, גזר על עצמו שתיקה במשך שנים. כעת, בגיל 75, הוא מוכן לספר את סיפור חייו, בתקווה לתיקון חלק מהעוול שהוא חש שנגרם לו. לשם כך הוא גם מגיש עתירה לבג"ץ נגד מערכת הביטחון, באמצעות עו"ד אלעד מן.
הדברים שיתוארו כאן מבוססים על שיחות עם שורה ארוכה של קצינים ועורכי דין, שרובם ככולם ביקשו שלא להזדהות, כמו גם על חוות דעת של רופאים ומסמכים משפטיים. עמית, מצדו, גזר על עצמו שתיקה במשך שנים. כעת, בגיל 75, הוא מוכן לספר את סיפור חייו, בתקווה לתיקון חלק מהעוול שהוא חש שנגרם לו. לשם כך הוא גם מגיש עתירה לבג"ץ נגד מערכת הביטחון, באמצעות עו"ד אלעד מן.
שלושה כדורים בבטן ובחזה
שלושה כדורים בבטן ובחזה
הוא נולד ב–1945 בחיפה, בן יחיד להוריו. אביו היה קצין משטרה במחוז חיפה, "אדם חזק ודומיננטי", כפי שעמית מספר. "הוא הביא עמו הביתה את המתח מהעבודה במשטרה, ולעתים התפרץ כלפיי על כל מיני דברים. אהבתי אותו, אך הכרתי ילדים שאהבו את אבותיהם יותר".
הוא נולד ב–1945 בחיפה, בן יחיד להוריו. אביו היה קצין משטרה במחוז חיפה, "אדם חזק ודומיננטי", כפי שעמית מספר. "הוא הביא עמו הביתה את המתח מהעבודה במשטרה, ולעתים התפרץ כלפיי על כל מיני דברים. אהבתי אותו, אך הכרתי ילדים שאהבו את אבותיהם יותר".
כשהתגייס לצבא נשלח לקורס חובלים. "זה לא היה בשבילי", הוא אומר, "יצא לי להשתתף בכמה מבצעים בלבנון, וכבר בדקה הראשונה של ההפלגה הייתי מקיא את נשמתי. לקראת סיום הקורס, כשחזרנו מהפלגת אימונים באזור ברצלונה, הדחתי את עצמי".
כשהתגייס לצבא נשלח לקורס חובלים. "זה לא היה בשבילי", הוא אומר, "יצא לי להשתתף בכמה מבצעים בלבנון, וכבר בדקה הראשונה של ההפלגה הייתי מקיא את נשמתי. לקראת סיום הקורס, כשחזרנו מהפלגת אימונים באזור ברצלונה, הדחתי את עצמי".
הוא הצטרף למשמר הגבול, ושירת בגבול הצפון, שם הסתבך בפעם הראשונה. "כוח מחבלים ירה לעבר מרגליות", הוא מספר, "והחלטנו שאנחנו עוברים את הגבול ורודפים אחריהם. הצלחנו לפגוע בשניים מהם. החובש שהיה איתנו טען שבמחבל השלישי יריתי בזמן ששכב פצוע על הקרקע. הייתי בדילמה בשטח, ודפקתי בו צרור נוסף. זה היה וידוא. בכל אופן, מצ"ח זימנו אותי לחקירה על הריגת מחבל פצוע. למזלי רפול, שהיה אז מפקד האוגדה, בא לעזרתי והעיד שפעלנו בדיוק לפי הנהלים".
הוא הצטרף למשמר הגבול, ושירת בגבול הצפון, שם הסתבך בפעם הראשונה. "כוח מחבלים ירה לעבר מרגליות", הוא מספר, "והחלטנו שאנחנו עוברים את הגבול ורודפים אחריהם. הצלחנו לפגוע בשניים מהם. החובש שהיה איתנו טען שבמחבל השלישי יריתי בזמן ששכב פצוע על הקרקע. הייתי בדילמה בשטח, ודפקתי בו צרור נוסף. זה היה וידוא. בכל אופן, מצ"ח זימנו אותי לחקירה על הריגת מחבל פצוע. למזלי רפול, שהיה אז מפקד האוגדה, בא לעזרתי והעיד שפעלנו בדיוק לפי הנהלים".
זו היתה תקופה מפחידה, ימי המארבים האלה בגבול.
זו היתה תקופה מפחידה, ימי המארבים האלה בגבול.
"תגיד שאני משוגע, אך יש דבר אחד שאני לא פוחד ממנו. אני לא פוחד למות. התפקיד שלנו היה להגן על יישובי הצפון, וזה מה שצריך היה לעשות. חוץ מזה, אהבתי את המדינה".
"תגיד שאני משוגע, אך יש דבר אחד שאני לא פוחד ממנו. אני לא פוחד למות. התפקיד שלנו היה להגן על יישובי הצפון, וזה מה שצריך היה לעשות. חוץ מזה, אהבתי את המדינה".
והיום?
והיום?
"אל תצחיק אותי".
"אל תצחיק אותי".
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בהמשך שירותו מונה לקצין מבצעים בסיירת אגוז, שמעת לעת ביצעה פעולות בשטח לבנון. "זו היתה התקופה היפה בחיי", אומר עמית. "היום הכל שונה. אז חייל לא היה צריך ללכת עם עורך דין צמוד. אם חבר'ה לקחו נעליים או שעון ממחבלים שנהרגו, אף אחד לא עשה מזה עניין".
בהמשך שירותו מונה לקצין מבצעים בסיירת אגוז, שמעת לעת ביצעה פעולות בשטח לבנון. "זו היתה התקופה היפה בחיי", אומר עמית. "היום הכל שונה. אז חייל לא היה צריך ללכת עם עורך דין צמוד. אם חבר'ה לקחו נעליים או שעון ממחבלים שנהרגו, אף אחד לא עשה מזה עניין".
ב–1972 נפצע קשה כשצה"ל יצא לפשיטה נרחבת בלבנון בעקבות רצח הספורטאים במינכן. "חטפתי שלושה כדורים בבית החזה והבטן, ואחר כך היה פיצוץ של אר־פי־ג'י. חטפתי 70 רסיסים בגדלים שונים", הוא מספר ומראה את הצלקות מהפגיעות, שגרמו לו לצליעה המקשה עד היום על הליכתו.
ב–1972 נפצע קשה כשצה"ל יצא לפשיטה נרחבת בלבנון בעקבות רצח הספורטאים במינכן. "חטפתי שלושה כדורים בבית החזה והבטן, ואחר כך היה פיצוץ של אר־פי־ג'י. חטפתי 70 רסיסים בגדלים שונים", הוא מספר ומראה את הצלקות מהפגיעות, שגרמו לו לצליעה המקשה עד היום על הליכתו.
כשהבין שהפציעה לא תאפשר לו להתמנות למפקד פלוגה בסיירת, ביקש להשתחרר מצה"ל. על סף השחרור פגש באקראי בסגן־אלוף יהושע בר תקווה, מפקד מרחב הצפון של יחידה 504, וזה הציע לו להצטרף ליחידה. עמית התלבט והיסס, ולבסוף ענה בחיוב. הוא מצטער על כך עד היום.
כשהבין שהפציעה לא תאפשר לו להתמנות למפקד פלוגה בסיירת, ביקש להשתחרר מצה"ל. על סף השחרור פגש באקראי בסגן־אלוף יהושע בר תקווה, מפקד מרחב הצפון של יחידה 504, וזה הציע לו להצטרף ליחידה. עמית התלבט והיסס, ולבסוף ענה בחיוב. הוא מצטער על כך עד היום.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הברחות כסיפור כיסוי
הברחות כסיפור כיסוי
504 נחשבה ברוב שנות קיומה ליחידה חסרת מעצורים ועכבות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה הגבולות היו פרוצים בשני הכיוונים. זה הקל אמנם על גיוס סוכנים, אך גם איפשר לסוכני אויב ולמבריחי סמים לחדור לישראל. ההברחות שירתו במידה מסוימת את היחידה, מפני שהן סיפקו סיפור כיסוי לסוכנים, אך הקשרים בין המבריחים לקציני 504 פתחו פתח למעשי שחיתות. בעיקר פשה הנגע במרחב הצפון.
504 נחשבה ברוב שנות קיומה ליחידה חסרת מעצורים ועכבות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה הגבולות היו פרוצים בשני הכיוונים. זה הקל אמנם על גיוס סוכנים, אך גם איפשר לסוכני אויב ולמבריחי סמים לחדור לישראל. ההברחות שירתו במידה מסוימת את היחידה, מפני שהן סיפקו סיפור כיסוי לסוכנים, אך הקשרים בין המבריחים לקציני 504 פתחו פתח למעשי שחיתות. בעיקר פשה הנגע במרחב הצפון.
"באותן שנים אפלות היחידה עסקה בהרבה דברים שהם על גבול הפשע", מספר אדם ששירת כקצין ביחידה. "ככל הנראה היו גם קצינים שעסקו בהברחות של ממש. צריך להבין, בשנות ה–50 זו לא היתה בעיה לחצות את הגבולות ולעבור ללבנון, לדוגמה. היה משהו מאוד מפתה במה שהיחידה עשתה: היה אפשר להשתמש במודיעים כדי להביא עדר כבשים מלבנון ולמכור אותו בארץ. העסק הזה של מודיעין וסחורות היה מאוד מעורבב".
"באותן שנים אפלות היחידה עסקה בהרבה דברים שהם על גבול הפשע", מספר אדם ששירת כקצין ביחידה. "ככל הנראה היו גם קצינים שעסקו בהברחות של ממש. צריך להבין, בשנות ה–50 זו לא היתה בעיה לחצות את הגבולות ולעבור ללבנון, לדוגמה. היה משהו מאוד מפתה במה שהיחידה עשתה: היה אפשר להשתמש במודיעים כדי להביא עדר כבשים מלבנון ולמכור אותו בארץ. העסק הזה של מודיעין וסחורות היה מאוד מעורבב".
שוק הסמים בלבנון גילגל מיליארדי דולרים, והיו מעורבים בו גם בכירים בשלטון. חמולות הפשע למדו לשתף פעולה עם הממשלה המרכזית בביירות, עם הסורים, ולאחר כיבוש דרום לבנון על ידי צה"ל, גם עם ישראל. במשך עשרות שנים ידעה יחידה 504 על עסקי הסמים, עקבה אחר שינועם ברחבי המזרח תיכון, וגם ניצלה אותם לטובתה.
שוק הסמים בלבנון גילגל מיליארדי דולרים, והיו מעורבים בו גם בכירים בשלטון. חמולות הפשע למדו לשתף פעולה עם הממשלה המרכזית בביירות, עם הסורים, ולאחר כיבוש דרום לבנון על ידי צה"ל, גם עם ישראל. במשך עשרות שנים ידעה יחידה 504 על עסקי הסמים, עקבה אחר שינועם ברחבי המזרח תיכון, וגם ניצלה אותם לטובתה.
עמית הוצב בבסיס היחידה במירון. הוא מונה לשמש קת"ם (קצין לתפקידים מיוחדים), כלומר מי שמגייס ומפעיל סוכנים. הוא הצטיין בעבודתו וזכה לשבחים ממפקדיו. בסיכום ראיון אישי שהתקיים בנובמבר 1974 כתב עליו אחד ממפקדיו, קצין בדרגת סגן־אלוף: "הנני מרוצה מצורת כניסתו לעבודה ורואה בו פוטנציאל להתקדמות בסולם התפקידים ביחידה. הנ"ל מבצע תפקידו בצורה רצינית ורואה אתגר בעבודתו ביחידה".
עמית הוצב בבסיס היחידה במירון. הוא מונה לשמש קת"ם (קצין לתפקידים מיוחדים), כלומר מי שמגייס ומפעיל סוכנים. הוא הצטיין בעבודתו וזכה לשבחים ממפקדיו. בסיכום ראיון אישי שהתקיים בנובמבר 1974 כתב עליו אחד ממפקדיו, קצין בדרגת סגן־אלוף: "הנני מרוצה מצורת כניסתו לעבודה ורואה בו פוטנציאל להתקדמות בסולם התפקידים ביחידה. הנ"ל מבצע תפקידו בצורה רצינית ורואה אתגר בעבודתו ביחידה".
כעבור כשנה וחצי החליט מפקד 504, אלוף־משנה יגאל סימון, לקדם אותו לדרגת רב־סרן, ומינה אותו למפקד בסיס נהריה. "הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה מאוד", כתב עליו סימון, "הנני משוכנע כי יוכל לקדם את הבסיס והנושאים שעליהם הוא מופקד".
כעבור כשנה וחצי החליט מפקד 504, אלוף־משנה יגאל סימון, לקדם אותו לדרגת רב־סרן, ומינה אותו למפקד בסיס נהריה. "הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה מאוד", כתב עליו סימון, "הנני משוכנע כי יוכל לקדם את הבסיס והנושאים שעליהם הוא מופקד".
גזרת האחריות של הבסיס נמתחה מראש הנקרה ועד חדרה. עמית פעל לגיוס מקורות שהגיעו מלבנון דרך הים והיבשה.
גזרת האחריות של הבסיס נמתחה מראש הנקרה ועד חדרה. עמית פעל לגיוס מקורות שהגיעו מלבנון דרך הים והיבשה.
איך משכנעים מישהו להפוך לסוכן או למודיע?
איך משכנעים מישהו להפוך לסוכן או למודיע?
"אפשר להציע סיוע הומניטרי, אפשר לתגמל אותו. הכל אפשרי. אנחנו חיים במדינת ישראל, אך לצד מדינת ישראל יש עוד מדינה — מדינת המודיעין. מדינת ישראל היא כלום לעומת מדינת המודיעין. הם יכולים להיכנס לכל מקום והם יכולים לעשות כל דבר שהם רוצים".
"אפשר להציע סיוע הומניטרי, אפשר לתגמל אותו. הכל אפשרי. אנחנו חיים במדינת ישראל, אך לצד מדינת ישראל יש עוד מדינה — מדינת המודיעין. מדינת ישראל היא כלום לעומת מדינת המודיעין. הם יכולים להיכנס לכל מקום והם יכולים לעשות כל דבר שהם רוצים".
באותם ימים הוחלף מפקד היחידה סימון על ידי אלוף־משנה משה קריסטל. "מהרגע הראשון לא הסתדרתי איתו", מספר עמית. בשלהי 1976 ביקש ממנו קריסטל לעבור למטה היחידה בקריה בתל אביב. עמית לא רצה בכך, אך לבסוף התרצה, מתוך הבנה שלאחר מכן יושאל למוסד או לשב"כ. קריסטל סירב לומר לו מראש לאיזה תפקיד מטה הוא מיועד. רק לאחר שהגיע לקריה, ולאחר שהוחתם על טופס שמירת סודיות, התבררה לו המשימה. זה היה אותו מבצע סודי, "ממתק ממכר".
באותם ימים הוחלף מפקד היחידה סימון על ידי אלוף־משנה משה קריסטל. "מהרגע הראשון לא הסתדרתי איתו", מספר עמית. בשלהי 1976 ביקש ממנו קריסטל לעבור למטה היחידה בקריה בתל אביב. עמית לא רצה בכך, אך לבסוף התרצה, מתוך הבנה שלאחר מכן יושאל למוסד או לשב"כ. קריסטל סירב לומר לו מראש לאיזה תפקיד מטה הוא מיועד. רק לאחר שהגיע לקריה, ולאחר שהוחתם על טופס שמירת סודיות, התבררה לו המשימה. זה היה אותו מבצע סודי, "ממתק ממכר".
"מהר מאוד הבנתי שאני שוקע בחרא", הוא משחזר. "חזרתי מותש ועצבני מנסיעות של מאות קילומטרים, בגדיי הסריחו. נפגשתי עם טיפוסים מפוקפקים. רציתי להשתחרר מהתפקיד הזה ודיברתי עם קריסטל, אבל הוא סירב".
"מהר מאוד הבנתי שאני שוקע בחרא", הוא משחזר. "חזרתי מותש ועצבני מנסיעות של מאות קילומטרים, בגדיי הסריחו. נפגשתי עם טיפוסים מפוקפקים. רציתי להשתחרר מהתפקיד הזה ודיברתי עם קריסטל, אבל הוא סירב".
בצר לו, פנה עמית לעזרתן של רס"רית וקצינה במטה ושפך בפניהן את לבו. "תגידו לו שיוציאו אותי מהחרא הזה", הוא התחנן. זה לא עזר. להפך.
בצר לו, פנה עמית לעזרתן של רס"רית וקצינה במטה ושפך בפניהן את לבו. "תגידו לו שיוציאו אותי מהחרא הזה", הוא התחנן. זה לא עזר. להפך.
כסף מלוכלך
כסף מלוכלך
כארבעה חודשים לאחר מכן עצרו בלשי משטרה את נהגו של עמית, בועז ימיני, ואזרח נוסף. בכליהם נמצאו 19 קילו חשיש, ששוויים כיום כמאה אלף שקל. ימיני הודה בחקירתו באחזקת סם ובסחר, וסיפר כי סחר בחשיש ובאופיום גם בחודשים שקדמו למעצר. עוד טען כי עשה זאת בידיעת מפקדו עמית, שהיה לדבריו שותפו למעשים. עמית נעצר והחקירה הועברה למשטרה הצבאית. הוא הכחיש את טענות נהגו, אך הודה כי אמר לימיני שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
כארבעה חודשים לאחר מכן עצרו בלשי משטרה את נהגו של עמית, בועז ימיני, ואזרח נוסף. בכליהם נמצאו 19 קילו חשיש, ששוויים כיום כמאה אלף שקל. ימיני הודה בחקירתו באחזקת סם ובסחר, וסיפר כי סחר בחשיש ובאופיום גם בחודשים שקדמו למעצר. עוד טען כי עשה זאת בידיעת מפקדו עמית, שהיה לדבריו שותפו למעשים. עמית נעצר והחקירה הועברה למשטרה הצבאית. הוא הכחיש את טענות נהגו, אך הודה כי אמר לימיני שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
מחלקת ביטחון שדה וקציני 504 נבעתו. הם חששו שסודות היחידה ידלפו ומיהרו להטיל איפול חמור על המעצר והחקירה. נגד ימיני ועמית הוגשו כתבי אישום לבית דין צבאי. ימיני הודה במעשים ונידון למאסר על סחר בסמים. עמית הואשם בסחר בסמים ובסעיפי ריגול, בטענה שחלק מידע עם הרס"רית והקצינה בלי שיוסמך לעשות זאת ובניגוד לחובת הסודיות.
מחלקת ביטחון שדה וקציני 504 נבעתו. הם חששו שסודות היחידה ידלפו ומיהרו להטיל איפול חמור על המעצר והחקירה. נגד ימיני ועמית הוגשו כתבי אישום לבית דין צבאי. ימיני הודה במעשים ונידון למאסר על סחר בסמים. עמית הואשם בסחר בסמים ובסעיפי ריגול, בטענה שחלק מידע עם הרס"רית והקצינה בלי שיוסמך לעשות זאת ובניגוד לחובת הסודיות.
בשלב מסוים, כשקריסטל וקצינים באמ"ן הבינו שעמית נחוש להיאבק על חפותו, הם חששו שמשפטו יחשוף מידע שיביך את היחידה. בין היתר, זה מה שעמד ברקע להחלטה להציע לו לבטל את כתב האישום, אם יסכים להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. "הברירה שעמדה בפניי היתה אשפוז או מאסר על ריגול", אומר עמית. פרקליטו, עורך הדין ישראל ענבר, קפץ על הצעת הצבא. "בעיניי זה היה אשפוז כפוי שנועד להשתיק אותי ולהרחיק אותי, והם באמת הצליחו בזה".
בשלב מסוים, כשקריסטל וקצינים באמ"ן הבינו שעמית נחוש להיאבק על חפותו, הם חששו שמשפטו יחשוף מידע שיביך את היחידה. בין היתר, זה מה שעמד ברקע להחלטה להציע לו לבטל את כתב האישום, אם יסכים להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. "הברירה שעמדה בפניי היתה אשפוז או מאסר על ריגול", אומר עמית. פרקליטו, עורך הדין ישראל ענבר, קפץ על הצעת הצבא. "בעיניי זה היה אשפוז כפוי שנועד להשתיק אותי ולהרחיק אותי, והם באמת הצליחו בזה".
במהלך שלוש שנות אשפוזו במחלקה הסגורה של מזרע, חש עמית שאיבד כל צלם אנוש. באחד מביקוריה בבית החולים גילתה אשתו במקרה כי הוא מטופל בנזעי חשמל. על פי החוק, רופאים שמוצאים לנכון לפנות לטיפול כזה חייבים לקבל את הסכמתו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בעקבות תלונתה הופסקו הטיפולים.
במהלך שלוש שנות אשפוזו במחלקה הסגורה של מזרע, חש עמית שאיבד כל צלם אנוש. באחד מביקוריה בבית החולים גילתה אשתו במקרה כי הוא מטופל בנזעי חשמל. על פי החוק, רופאים שמוצאים לנכון לפנות לטיפול כזה חייבים לקבל את הסכמתו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בעקבות תלונתה הופסקו הטיפולים.
לאחר ששוחרר מבית החולים, הפך עמית מר נפש עוד יותר. הוא מצא עבודה כחוקר פרטי בחיפה ונרשם ללימודים אקדמיים. אך השפעת האשפוז ומצבו הרפואי מנעו ממנו כל אפשרות לנהל אורח חיים נורמלי. הוא היה חסר מנוח, נעלם לשעות ארוכות מביתו ושוטט ללא כל מטרה ברחובות.
לאחר ששוחרר מבית החולים, הפך עמית מר נפש עוד יותר. הוא מצא עבודה כחוקר פרטי בחיפה ונרשם ללימודים אקדמיים. אך השפעת האשפוז ומצבו הרפואי מנעו ממנו כל אפשרות לנהל אורח חיים נורמלי. הוא היה חסר מנוח, נעלם לשעות ארוכות מביתו ושוטט ללא כל מטרה ברחובות.
ב–1984 נפגש באקראי עם סמל מחיל הנחתים האמריקאי, שהספינה שעליה שירת עגנה בנמל חיפה. איש המארינס הציג עצמו בשם "דיוויד" והשניים התיידדו. עמית סיפר לדיוויד שהוא קצין משוחרר ושוקל הצעות עסקיות שונות. דיוויד סיפר שבכוונתו לפרוש בקרוב מהצי, לעבור לגרמניה ולפתוח עסק להלבשה. עמית התלהב, ודיוויד הבטיח שישמור עמו על קשר. ואכן, זמן מה לאחר מכן הוא התקשר מארה"ב והזמין את עמית לפגישה בגרמניה. השניים נפגשו במלון "סבוי" בפרנקפורט ודנו בהקמת עסק משותף.
ב–1984 נפגש באקראי עם סמל מחיל הנחתים האמריקאי, שהספינה שעליה שירת עגנה בנמל חיפה. איש המארינס הציג עצמו בשם "דיוויד" והשניים התיידדו. עמית סיפר לדיוויד שהוא קצין משוחרר ושוקל הצעות עסקיות שונות. דיוויד סיפר שבכוונתו לפרוש בקרוב מהצי, לעבור לגרמניה ולפתוח עסק להלבשה. עמית התלהב, ודיוויד הבטיח שישמור עמו על קשר. ואכן, זמן מה לאחר מכן הוא התקשר מארה"ב והזמין את עמית לפגישה בגרמניה. השניים נפגשו במלון "סבוי" בפרנקפורט ודנו בהקמת עסק משותף.
לא ידוע אם דיוויד היה מגייס של הסי־איי־איי או רק סמל בצי, אך בתום הפגישה הם נדברו להיפגש למחרת בעיירה קטנה ליד קלן. דיוויד הגיע לפגישה מלווה בגבר בשם בוב. בוב רמז לעמית שהוא יודע על שירותו הצבאי באמ"ן, ציין פרטים שעמית מעולם לא גילה לדיוויד, ואז אמר: "אנחנו רוצים להסתייע בך". עמית השיב שיהיה מוכן לעבוד עבור המודיעין האמריקאי, אך התנה זאת בכך שלא ימסור מידע על ישראל, אלא רק על לבנון וסוריה. בתמורה ביקש משכורת ודרכון אמריקאי. בוב ענה ש"יש על מה לדבר", אך רצה לקבל קודם "עוד פרטים על ישראל". עמית סירב.
לא ידוע אם דיוויד היה מגייס של הסי־איי־איי או רק סמל בצי, אך בתום הפגישה הם נדברו להיפגש למחרת בעיירה קטנה ליד קלן. דיוויד הגיע לפגישה מלווה בגבר בשם בוב. בוב רמז לעמית שהוא יודע על שירותו הצבאי באמ"ן, ציין פרטים שעמית מעולם לא גילה לדיוויד, ואז אמר: "אנחנו רוצים להסתייע בך". עמית השיב שיהיה מוכן לעבוד עבור המודיעין האמריקאי, אך התנה זאת בכך שלא ימסור מידע על ישראל, אלא רק על לבנון וסוריה. בתמורה ביקש משכורת ודרכון אמריקאי. בוב ענה ש"יש על מה לדבר", אך רצה לקבל קודם "עוד פרטים על ישראל". עמית סירב.
לצורך גיוסו, נדרש עמית לעבור בדיקות מהימנות. לחדרו בבית המלון הגיעו שני אנשים שעשו לו אבחון פסיכומטרי ובדיקת פוליגרף. עמית, שכבר הבין באותו שלב לאן נושבת הרוח, הכשיל עצמו במכוון בבדיקה, והחליט לנתק מגע עם בוב. למחרת נסע לשדה התעופה, בידיעה שלא יראה את האנשים האלה שוב.
לצורך גיוסו, נדרש עמית לעבור בדיקות מהימנות. לחדרו בבית המלון הגיעו שני אנשים שעשו לו אבחון פסיכומטרי ובדיקת פוליגרף. עמית, שכבר הבין באותו שלב לאן נושבת הרוח, הכשיל עצמו במכוון בבדיקה, והחליט לנתק מגע עם בוב. למחרת נסע לשדה התעופה, בידיעה שלא יראה את האנשים האלה שוב.
היית קצין מודיעין מנוסה, הכרת את התרגילים, מדוע הסכמת להיפגש עם האמריקאים?
היית קצין מודיעין מנוסה, הכרת את התרגילים, מדוע הסכמת להיפגש עם האמריקאים?
"רציתי להסתלק מישראל, בגלל כל מה שעברתי. הייתי במצוקה ולכן קסם לי הרעיון להקים עסק עם דיוויד. אני לא תמים. הייתי מפעיל וידעתי מה זה גיוס. אבל עדיין, כשדיוויד הציע לי להיפגש עם חבריו לא העליתי בדעתי לאן זה יוביל. לא חשבתי שאשמש יעד לגיוס. הייתי מוכן לעבוד בשביל האמריקאים כיועץ לענייני לבנון וסוריה. ידעתי ערבית ואמרתי לבוב שאני מוכן לעזור להם בכל דבר, רק לא נגד ישראל. לא אמרתי להם שום דבר על ישראל. האמת היא שהופתעתי שהם ידעו יותר ממני על אמ"ן. כשהבנתי שבוב מנסה לדרדר אותי לגיוס לכיוון ישראל, הבנתי שהדרך היחידה שלי לצאת מהעניין היא לשקר בפוליגרף, וכך היה. הם הציעו לי 2,000 דולר להוצאות וסירבתי. זה כסף מלוכלך, אמרתי להם. נורות האזהרה שלי היו צריכות להידלק הרבה יותר מוקדם, ועל כך אני מכה על חטא".
"רציתי להסתלק מישראל, בגלל כל מה שעברתי. הייתי במצוקה ולכן קסם לי הרעיון להקים עסק עם דיוויד. אני לא תמים. הייתי מפעיל וידעתי מה זה גיוס. אבל עדיין, כשדיוויד הציע לי להיפגש עם חבריו לא העליתי בדעתי לאן זה יוביל. לא חשבתי שאשמש יעד לגיוס. הייתי מוכן לעבוד בשביל האמריקאים כיועץ לענייני לבנון וסוריה. ידעתי ערבית ואמרתי לבוב שאני מוכן לעזור להם בכל דבר, רק לא נגד ישראל. לא אמרתי להם שום דבר על ישראל. האמת היא שהופתעתי שהם ידעו יותר ממני על אמ"ן. כשהבנתי שבוב מנסה לדרדר אותי לגיוס לכיוון ישראל, הבנתי שהדרך היחידה שלי לצאת מהעניין היא לשקר בפוליגרף, וכך היה. הם הציעו לי 2,000 דולר להוצאות וסירבתי. זה כסף מלוכלך, אמרתי להם. נורות האזהרה שלי היו צריכות להידלק הרבה יותר מוקדם, ועל כך אני מכה על חטא".
עמית שב לשגרה ואל ההתמודדות הנפשית היומיומית — סיוטים שלא הרפו, ופלאשבקים מטלטלים שלא נתנו לו מנוח. הוא חיפש להשיח את אשר על לבו בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע. אחד כזה, שעמית החשיב לחבר קרוב, היה ג'ימי, כינוי שאימץ לעצמו נזמי וחש סמניה, שהתהדר בכך שהיה הבדואי הראשון שהתגייס לצנחנים. ג'ימי, תושב יערה בגליל, היה בליין שנהג להתרועע עם אנשי 504 והשב"כ. באחד מביקוריו של עמית אצל ידידים מהמושב, שמע ממנו ג'ימי על מה שקרה לו בגרמניה. הוא החליט להעביר את המידע לאחד הרכזים בשב"כ שעמם היה בקשר. בעקבות המידע הוצב מעקב על עמית. ב–24 במרץ 1986, כשנתיים לאחר נסיעתו לגרמניה, ירדו עמית ואשתו לחניית ביתם ברחוב ליאון בלום בחיפה והבחינו בתקר באחד הגלגלים. בעודו מנסה לתקן את הגלגל, קפצו שוטרים על עמית, אזקו אותו והובילו אותו לתחנת המשטרה בפתח תקוה, שבה שכנו מטה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) ואגף חקירות של השב"כ.
עמית שב לשגרה ואל ההתמודדות הנפשית היומיומית — סיוטים שלא הרפו, ופלאשבקים מטלטלים שלא נתנו לו מנוח. הוא חיפש להשיח את אשר על לבו בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע. אחד כזה, שעמית החשיב לחבר קרוב, היה ג'ימי, כינוי שאימץ לעצמו נזמי וחש סמניה, שהתהדר בכך שהיה הבדואי הראשון שהתגייס לצנחנים. ג'ימי, תושב יערה בגליל, היה בליין שנהג להתרועע עם אנשי 504 והשב"כ. באחד מביקוריו של עמית אצל ידידים מהמושב, שמע ממנו ג'ימי על מה שקרה לו בגרמניה. הוא החליט להעביר את המידע לאחד הרכזים בשב"כ שעמם היה בקשר. בעקבות המידע הוצב מעקב על עמית. ב–24 במרץ 1986, כשנתיים לאחר נסיעתו לגרמניה, ירדו עמית ואשתו לחניית ביתם ברחוב ליאון בלום בחיפה והבחינו בתקר באחד הגלגלים. בעודו מנסה לתקן את הגלגל, קפצו שוטרים על עמית, אזקו אותו והובילו אותו לתחנת המשטרה בפתח תקוה, שבה שכנו מטה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) ואגף חקירות של השב"כ.
"כל הנסיעה לא דיברו איתי ולא ידעתי מדוע עצרו אותי. זרקו אותי לתא קטן מעופש ומסריח, שלא ראוי אפילו לבהמות", הוא נזכר. לאחר כמה שעות הוא נלקח לחקירה והטיחו בו שהוא מרגל שבגד בישראל וגילה את סודותיה. עמית הכחיש בתוקף וסירב לחתום על הודאה. מדי כמה ימים הוא הועבר מתחנת משטרה לבית מעצר אחר. "החזיקו אותי בבידוד מלא. ניסו להשפיל אותי כדי לשבור אותי", הוא מספר, "סוהרים ירקו לאוכל שזרקו לי ליד דלת התא וקיללו אותי. כשהסיעו אותי לבתי משפט לחידוש המעצרים, הובלתי אזוק ברחוב כדי שכולם יראו".
"כל הנסיעה לא דיברו איתי ולא ידעתי מדוע עצרו אותי. זרקו אותי לתא קטן מעופש ומסריח, שלא ראוי אפילו לבהמות", הוא נזכר. לאחר כמה שעות הוא נלקח לחקירה והטיחו בו שהוא מרגל שבגד בישראל וגילה את סודותיה. עמית הכחיש בתוקף וסירב לחתום על הודאה. מדי כמה ימים הוא הועבר מתחנת משטרה לבית מעצר אחר. "החזיקו אותי בבידוד מלא. ניסו להשפיל אותי כדי לשבור אותי", הוא מספר, "סוהרים ירקו לאוכל שזרקו לי ליד דלת התא וקיללו אותי. כשהסיעו אותי לבתי משפט לחידוש המעצרים, הובלתי אזוק ברחוב כדי שכולם יראו".
בחדרי החקירות ליגלגו עליו השוטרים ואמרו לו שהוא חולה נפש. בהזדמנות אחרת הביאו לחקירה את בנו, קצין בשריון, ואיימו עליו שאם לא ישתף פעולה יסלקו אותו מצה"ל. אחד הקצינים גם סטר על לחיו. לבסוף, אף על פי שהכחיש את הטענות כי ריגל ובגד בישראל, הוא הודה בעובדות על עצם המפגש עם האמריקאים.
בחדרי החקירות ליגלגו עליו השוטרים ואמרו לו שהוא חולה נפש. בהזדמנות אחרת הביאו לחקירה את בנו, קצין בשריון, ואיימו עליו שאם לא ישתף פעולה יסלקו אותו מצה"ל. אחד הקצינים גם סטר על לחיו. לבסוף, אף על פי שהכחיש את הטענות כי ריגל ובגד בישראל, הוא הודה בעובדות על עצם המפגש עם האמריקאים.
המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בדלתיים סגורות ותחת איפול של הצנזורה. הוא הסתיים בהרשעה בגין מגע עם סוכנים זרים, החזקת מסמכים סודיים וריגול חמור. ההרשעה נשענה על הודאתו של עמית וכן על עדותו של ג'ימי. לאחר שנגזרו עליו 12 שנות מאסר, עירער עמית לעליון, אך ערעורו נדחה.
המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בדלתיים סגורות ותחת איפול של הצנזורה. הוא הסתיים בהרשעה בגין מגע עם סוכנים זרים, החזקת מסמכים סודיים וריגול חמור. ההרשעה נשענה על הודאתו של עמית וכן על עדותו של ג'ימי. לאחר שנגזרו עליו 12 שנות מאסר, עירער עמית לעליון, אך ערעורו נדחה.
הוא הוחזק בבית הכלא ברמלה, והיה חדור רצון עז לספר לעולם על מצבו, על מה שעבר עליו, ובמיוחד על כך שלא ריגל. במיומנות של קצין מודיעין תחבולן, הוא שיכנע עובד סוציאלי להכניס לתאו המבודד רשמקול וקלטות, הקליט את סיפור חייו והבריח מהכלא את הקלטות לעיתונאים זוהרה רון, ענת סרגוסטי ומנחם שיזף המנוח, שפירסמו תחת צנזורה מחמירה את דבר מאסרו ומשפטו.
הוא הוחזק בבית הכלא ברמלה, והיה חדור רצון עז לספר לעולם על מצבו, על מה שעבר עליו, ובמיוחד על כך שלא ריגל. במיומנות של קצין מודיעין תחבולן, הוא שיכנע עובד סוציאלי להכניס לתאו המבודד רשמקול וקלטות, הקליט את סיפור חייו והבריח מהכלא את הקלטות לעיתונאים זוהרה רון, ענת סרגוסטי ומנחם שיזף המנוח, שפירסמו תחת צנזורה מחמירה את דבר מאסרו ומשפטו.
מעלליו בכלא הדאיגו את השב"כ ואמ"ן. באחד הימים ביקר אותו אדם שהציג עצמו בשם "דני כנען". לאחר שיחרורו מהכלא התברר לעמית שהיה זה ראש השב"כ, יעקב פרי. הוא ביקש ממנו שלא להפיץ מידע סודי, והבטיח לו שמערכת הביטחון קשובה לבעיותיו. אם רק ימתין בסבלנות, יגברו הסיכויים שיזכה לשחרור מוקדם.
מעלליו בכלא הדאיגו את השב"כ ואמ"ן. באחד הימים ביקר אותו אדם שהציג עצמו בשם "דני כנען". לאחר שיחרורו מהכלא התברר לעמית שהיה זה ראש השב"כ, יעקב פרי. הוא ביקש ממנו שלא להפיץ מידע סודי, והבטיח לו שמערכת הביטחון קשובה לבעיותיו. אם רק ימתין בסבלנות, יגברו הסיכויים שיזכה לשחרור מוקדם.
ובאמת, לאחר שבע שנים שוחרר עמית ממאסרו. דרגתו הצבאית נשמרה. כיום הוא מקבל פנסיה מצה"ל וקצבת נכות בגין פציעתו. בשעות הפנאי הוא מתנדב בעמותת יוצאי סיירת אגוז. אך מעל לכל, הוא ממשיך לחוש קורבן של מערכת דורסנית שבגדה בו והשתיקה כל פרסום אודותיו פן ייחשפו מעלליה המבישים.
ובאמת, לאחר שבע שנים שוחרר עמית ממאסרו. דרגתו הצבאית נשמרה. כיום הוא מקבל פנסיה מצה"ל וקצבת נכות בגין פציעתו. בשעות הפנאי הוא מתנדב בעמותת יוצאי סיירת אגוז. אך מעל לכל, הוא ממשיך לחוש קורבן של מערכת דורסנית שבגדה בו והשתיקה כל פרסום אודותיו פן ייחשפו מעלליה המבישים.
"תראה, אני לא טלית שכולה תכלת. במהלך השירות הצבאי שלי עשיתי לא מעט שטויות, דברים בניגוד לנהלים. אבל מפה ועד מה שעברתי, יש דרך. קשה לתאר במילים את התחושות בזמן הטיפולים בחשמל. אתה לא מרגיש כמו אדם חי, אלא כמו גוש בשר, עור ועצמות. שנים לא יכולתי להירדם והיו לי סיוטים קשים שעדיין חוזרים וצצים".
"תראה, אני לא טלית שכולה תכלת. במהלך השירות הצבאי שלי עשיתי לא מעט שטויות, דברים בניגוד לנהלים. אבל מפה ועד מה שעברתי, יש דרך. קשה לתאר במילים את התחושות בזמן הטיפולים בחשמל. אתה לא מרגיש כמו אדם חי, אלא כמו גוש בשר, עור ועצמות. שנים לא יכולתי להירדם והיו לי סיוטים קשים שעדיין חוזרים וצצים".
אתה לא חש אחריות למעשיך?
אתה לא חש אחריות למעשיך?
"האחריות למעשיי ברורה לי ואני לוקח על עצמי את מלוא האחריות. לא הייתי צריך להסכים לעבור לבית חולים לחולי נפש. משם הכל התחיל".
"האחריות למעשיי ברורה לי ואני לוקח על עצמי את מלוא האחריות. לא הייתי צריך להסכים לעבור לבית חולים לחולי נפש. משם הכל התחיל".
ומדוע הסכמת?
ומדוע הסכמת?
"לא שאלו אותי אם לעבור למזרע. מן השאלה אפשר להבין כאילו היתה לי ברירה ובחרתי להתאשפז. הם החליטו לאשפז אותי".
"לא שאלו אותי אם לעבור למזרע. מן השאלה אפשר להבין כאילו היתה לי ברירה ובחרתי להתאשפז. הם החליטו לאשפז אותי".
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
"אני מצטער על מה שגרמתי למשפחה שלי, שנהרסה. זה לא היה צריך לקרות".
"אני מצטער על מה שגרמתי למשפחה שלי, שנהרסה. זה לא היה צריך לקרות".
-------
-------
תודה לבמאי רוני ניניו על הסיוע בהכנת הכתבה
תודה לבמאי רוני ניניו על הסיוע בהכנת הכתבה
ועוד:
ועוד:
חשאי בחמישי: היחידה הסודית שהביכה את המודיעין
חשאי בחמישי: היחידה הסודית שהביכה את המודיעין
יחידה 504 באמ"ן שלחה את מפקדיה להתראיין לתקשורת, לאחר שנים של ריחוק. הסיבה: מבוכות היחידה, שכוללות מכירת נשק למתכנן פיגוע והפעלת סוחר הסמים הגדול בלבנון
יחידה 504 באמ"ן שלחה את מפקדיה להתראיין לתקשורת, לאחר שנים של ריחוק. הסיבה: מבוכות היחידה, שכוללות מכירת נשק למתכנן פיגוע והפעלת סוחר הסמים הגדול בלבנון
יוסי מלמן
יוסי מלמן
יום חמישי, 06 בדצמבר 2012, 14:22
יום חמישי, 06 בדצמבר 2012, 14:22
Zaci Cohen אורי, אתה מביא כאן סיפור עצוב. הקטע של טיפול חשמלי מאד מקומם. מאידך הבחור, עמית, מודה שנעשו על ידו פשעים כל שהם שפעם היו מקובלים או היו על הגבול האפור. אני מבין שהיה באגוז ונפצע בקלחת 4.
Zaci Cohen אורי, אתה מביא כאן סיפור עצוב. הקטע של טיפול חשמלי מאד מקומם. מאידך הבחור, עמית, מודה שנעשו על ידו פשעים כל שהם שפעם היו מקובלים או היו על הגבול האפור. אני מבין שהיה באגוז ונפצע בקלחת 4.
Meir Amsalem אני הכרתי טוב את עמית יוסף. היה קמב״צ מצויין .אני זוכר פעם אחת נסענו מנצרת לחיפה עם אלון דנקנר... לאחר שנים שמעתי את הסיפור שלו. ידעתי שהוא ב-504 . בשנת 2003 או מוקדם יותר, הייתי מטייל המון בחוף הכרמל וראיתי וזיהיתי את עמית, קראתי לו מספר פעמים והוא לא ענה... כאילו לא היה מחובר לעולם הזה... היה לו בית יפה בשדרות או״ם/בן גוריון במושבה הגרמנית...
Meir Amsalem אני הכרתי טוב את עמית יוסף. היה קמב״צ מצויין .אני זוכר פעם אחת נסענו מנצרת לחיפה עם אלון דנקנר... לאחר שנים שמעתי את הסיפור שלו. ידעתי שהוא ב-504 . בשנת 2003 או מוקדם יותר, הייתי מטייל המון בחוף הכרמל וראיתי וזיהיתי את עמית, קראתי לו מספר פעמים והוא לא ענה... כאילו לא היה מחובר לעולם הזה... היה לו בית יפה בשדרות או״ם/בן גוריון במושבה הגרמנית...