באגרת הקודש סוף סימן כה:
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/25
"ואל יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז"ל להפשיטן מגשמיותן" וכמה שורות אחר כך כתוב בפירוש "רק שחדשים מקרוב באו לחקור בחקירה זו וא"א לקרב להם אל השכל אלא דוקא עפ"י הקדמות לקוחות מכאריז"ל מופשטות מגשמיותן וכפי ששמעתי מרבותי ". לכאורה זה נראה כתרתי דסתרי.
וכעין זה יש גם בהקדמה של התניא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49432&st=&pgnum=10&hilite=
שמקודם מבאר שלכתוב ספר עבור הרבה אנשים זה בלתי אפשרי כי "אין כל השכלים והדעות שוות". ומביא הוכחה ממה שנאמר אצל יהושע בן נון "איש אשר רוח בו, שיכול להלך לפי רוחו של כל אחד ואחד" ובסוף מבואר שזה עבור כל אנ"ש "ביודעי ומכירי".
וגם מה שמבואר ב"שיעורים לספר התניא הערה 5 שיש מציאות של חכם שיכול להלך לפי רוחו של כל אחד, זה לא לפי פשוטו כל כך: א. הרי פה באגרת הקודש הוא מזהיר "ואל יחשדני השומע שאני בעיני.." , אם כן קל וחומר שאי אפשר להגיד שכוונתו ש"יכול להלך לפי רוחו של כל אחד". ב. גם מי ש"יכול להלך נגד רוחו של כל אחד" לכאורה אין הפירוש שעם ספר אחד אפשרי לתת מענה לכל אחד, כי "אין שכל אדם זה מתפעל ממה שמתפעל שכל חבירו". אלא ביחידות בזה אחר זה וכדומה.
וביותר יוקשה על פי מה שמבואר ש"ביודעי ומכירי כאמינא" מיועד לכל הדורות לכל אחד ואחד שנהיה "יודעי ומכירי" של אדמו"ר הזקן. (לקוטי שיחות חלק כו ע' 38).
ויש לומר בדרך אפשר שהיות ואי אפשר אחרת כמו שכותב גם באגרת הקודש סימן כה וגם בהקדמה של התניא, לכן ניתנו כוחות מיוחדים מלמעלה.
וכמו שמצינו גם בהלכה בהתרת נדרים שאומרים בערב ראש השנה: " אך דעו נא רבותי כי רבים הם ואי אפשר לפורטם... על כן יהיו נא בעיניכם כאלו הייתי פורטם".
וגם בהקשר ליחידות גם זה אמר הרבי כמו כן שהיות ויש קהל רב שאי אפשר לקבל את כולם, זה עצמו הוראה שיש אפשרות שתהיה יחידות כללית וברכה על כל השנים כולם. (ראה שיחת ש"פ בראשית תשלה ועוד).
ובהקשר להקדמה של התניא, יש לומר בזה עוד ביאור, ונכתב שם במקומו באתר שלנו:
https://sites.google.com/site/chelkeynub/tanya/1-lka/-hakdomo
והרי יש אזהרה שלא לפרש פירושים עצמאיים בתניא, אבל אם יש מזה לימוד הוראה בעבודת ה' זה לא נורא. ואם כן אפשר ללמוד מזה הוראה אלינו:
בהשגחה פרטית זה העניין הראשון שנכתב באתר הזה. היות ואין אתר חידושי תורה של התמימים ואנ"ש שמה שכותבים שם רואים אותו מיידי בכל העולם, וגם מסודר בסדר מסודר לפי מדפי הספרים עם קישורים. יש אמנם את האתר הערות אהלי תורה, אבל שם (לעת עתה) זה רק צילום מחוברות שיוצא לאור כל שבוע. כאן בעזרת ה' יראו את החידושים מייד, וגם מסודר לפי הספרים עם קישורים.
ואם כן זו הוראה שניתנו לנו הכוחות לבצע את זה.
*
באגרת הקודש בעניין "להפשיטן מגשמיותן" אולי יש לבאר בפשטות יותר: על פי המבואר בלקוטי שיחות חלק כו ע' 123 (שיחה א, סעיף יג) שיש הפרש בין "לטייל בפרדס", שאין ראוי אלא למי "שנתמלא כרסו לחם ובשר" לבין ידיעות כלליות "כמר מדלי", "כטיפה מן הים". ועל דרך זה בענייננו. על אף שכתב באגרת הקודש "ואל יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז"ל להפשיטן מגשמיותן", זה דברי האריז"ל מתוך כתבי האריז"ל עצמם. אבל "הקדמות לקוחות מכאריז"ל", על זה לא קאי מה שכתב קודם "ואל יחשדני שומע", והם יכולים להיות "מופשטות מגשמיותן". ועוד הוספה בזה, שזה לא מכוח עצמו, אלא "וכפי ששמעתי מרבותי".