בס"ד
איך יהיו ערי מקלט לעתיד לבוא? הרי אז לא יהיה שום רוע בעולם. ורש"י בפרשת מסעי מפרש שבארץ גלעד היה יותר ערי מקלט לפי משקל האוכלוסייה, בגלל שהיו שם יותר רוצחים, כי גם מכה נפש בשגגה בא כתוצאה מזה שיש אפשרות חס וחלילה לזדון. ולעתיד לבוא נצטווינו להוסיף עוד שלוש ערי מקלט ועל זה נאמר " כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ... לְאַהֲבָה אֶת ה' אלוקיך וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים..." (שופטים יט ט). ולכאורה במצב כזה, אדרבא היה צריך להיות פחות ערי מקלט או להתבטל לגמרי. ראה ליקוטי שיחות חלק כד שיחה ב לפרשת שופטים, שמביא דעות שונות בעניין זה, ובפשטות, שערי מקלט יהיו למי שבעבר לפני ביאת משיח היה בבחינת מכה נפש.
ובשיחת חג השבועות שנת תנש"א הסביר הרבי שערי מקלט שלעתיד לבוא יהיו ערים מיוחדים שבהם מתבטא העניין שלא רק שלא יהיה בפועל חלילה את העניין של "מכה נפש בשגגה", אלא גם שלא תהיה האפשרות על זה. עיין שם.
היות ויש שבעים פנים לתורה, ויש גם מקומות שמבואר שיש ששים רבוא פנים לתורה, נביא פה עוד הסבר, בתור קא סלקה דעתן על כל פנים. וכבר אמרו רבותינו ז"ל אע"פ שאש יורדת מלמעלה, מצווה להביא מן ההדיוט. ולכאורה כמו כן גם בתורה שהרי כה דברי כאש.
מובא רבות בדברי רבותינו ז"ל על הרבה עבירות שדומים בחומרתם לרצח, כמו המלבין פני חבירו ברבים, לשון הרע וכדומה. ואם כן אפשר להסביר לפי זה שלעתיד לבוא כאשר כל העולם יזדכך, ייתכן שיבקשו כפרה וגם ילכו בפועל לערי מקלט על דברים שכיום לא שמים לב, כמו אבק לשון הרע וכיוצא בזה.
אבל מלשון הכתוב "כי תשמור את כל המצוה.. וללכת בדרכיו כל הימים" משמע שזה עצם העניין של "ללכת בדרכיו", ולא רק שעל ידי ההזדככות גם דברים קלים נראים לחטא.
לכן יש לבאר על פי מאמר רבותינו ז"ל שלעתיד לבוא "כל צדיק נכווה מחופתו של חבירו", וראה היום יום יט ניסן: "הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכוה מחופתו של חברו". ואולי עוד יש להוסיף בדרך אפשר שלעתיד לבוא נאמר "נערים פני זקנים ילבינו", שאז ייוולדו נשמות חדשים, שכל הצדיקים והגדולים שהיו עד אז יתביישו מגודל מעלתם של הנערים שייוולדו לעתיד לבוא. ראה לקוטי תורה פרשת צו ד"ה ואכלתם אכול סעיף א. וראה עוד בענין נשמות חדשות לעומת הנשמות דעתה לקוטי תורה שיר השירים ד"ה כי כאשר השמים החדשים סעיף ד. והיות ומדובר ב" ילבינו", שזה דומה ל"מלבין פני חבירו", לכן יהיו ערי מקלט עבור זה.
וראה לקוטי שיחות לז שיחה ב לפ' אמור ע' 70 הערה 32: להעיר ממרז"ל (ירושלמי סוכה פ"ה ה"ו) "למה נקרא שמו נבל שהוא מלבין כמה מיני זמר" (מבייש כמה מיני זמר שזמירתו ערב ביותר לשומעים. קרבן העדה (ופני משה) שם), "שהוא מנבל כל מיני זמר" (מדרש תהלים פא, ג), הרי דכאשר ע"י מעלתו מבייש השאר, הרי הוא נקרא בשם זה "נבל". עיין שם.
והיות שבפשטות התכלית והמטרה של ערי מקלט היא שלא יצטרכו להם, כמו כל שאר ענייני סנהדרין, שסנהדרין שהייתה הורגת אחת לשבעים שנה נקראת קטלנית, לכן הפירוש שבשיחת חג השבועות מבטא את התכלית והמטרה האמיתית של ערי מקלט: שהם עצמם יהיו בבחינת שלא יצטרכו להם, והוא הפירוש להלכה למעשה.