כז לח
ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי. הקשו המפרשים, הרי לעל מיניה בפסוק ל"ז פרש"י מה תועלת לך בברכה... מה שקנה עבד קנה רבו. ובגור אריה על התורה מסביר "אחת" עם יעקב, וה"ברכות" האלו (על חרבך תחיה, משמני הארץ) יעקב אינו חפץ בהם, ולכן לא יעברו אליו.
ויש להוסיף לזה שהמילה "אחת" מתייחסת ליחידה שבנפש, כמו שמובא בכמה מקומות בחסידות מהתוספות מנחות י"ח א'.
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/26/209
והרי עשו, גם אחרי הבירור שמבני בניו של המן הרשע למדו תורה ברבים, אינו שייך ליחידה שבנפש, כמו שמבואר בתורה אור ד"ה יביאו לבוש מלכות בעניין כתר מלכות, http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/92a
וכמו שמבואר בליקוטי תורה פרשת כי תצא, שהמן אינו שייך לחצר המלך הפנימית. ואסתר חפצה אך ורק בחצר הפנימית.
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/30/37a
ולכן "ברכות" כאלו אינם שייכים ליעקב. והגם שגם ביעקב נאמר "מטל השמים ומשמני הארץ", יש לומר שביעקב נאמר על זה "ויתן לך אלוקים", מה שאין כן אצל עשו, נאמר סתם "יהיה מושביך", בלי הרגשה שזה בא מ"ויתן לך אלוקים". ועוד נקודה בזה: אצל עשו נאמר "מושביך" - באופן של התיישבות, מה שאין כן אצל יעקב "כפרוזדור בפני עולם הבא". וכמו שיצחק הקדים לפני הברכות "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'". ופירש רש"י שהוא"ו של "ויתן" הוא בהמשך למה שנאמר "ראה ריח בני וגו'".
ויומתק עוד על פי פשוטו של מקרא על פי הפסוק "אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' כל ימי חיי" (תהילים כז ד), הנה "שבתי בבית ה'" שבאה מהבחינה של "אחת", אם כן אינו שייך ל"משמני הארץ יהיה מושבך", כמו שמצינו בהקשר לחמרא דפורגייתא ומייא דיומסוס שהשכיחו את התורה (שבת קמז ב). וגם עניין על חרבך תחיה, הרי הפסוק "אחת שאלתי מאת ה'" בא בהמשך למה שנאמר לפני זה "אם תחנה עלי מחנה.. אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח", ומפרש הצמח צדק בספרו יהל אור בשם המצ"ד: "אחת שאלתי. י"ל כי הגם על מלחמה הוא בטוח אבל רוצה במנוחה, שלא יצטרך כלל למלחמה"
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/yahel/1/22/100