פירוש הפסוק תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, ע"פ משל שהכריז המלך ביום שמחתו כל מי שיבקש דבר מן המלך ימלאו לו בקשתו, ויש מי שביקש שררה וכבוד, ויש שביקש עושר, ונתנו לכ"א מבוקשו. והיה שם חכם א' שאמר ששאלתו ומבוקשו שידבר המלך בעצמו עמו ג' פעמים ביום, והוטב מאד בעיני המלך מאחר שדיבורו חביב עליו מן עושר וכבוד, לכן ימולא בקשתו שיתנו לו רשות ליכנס בהיכלו לדבר עמו ושם יפתחו לו האוצרות שיקח מן עושר וכבוד ג"כ. וז"ש תפלה לעני וגו' לפני ה' ישפוך שיחו, שזה מבוקשו. עכ"ל בכתר שם טוב. הובא בתוספת ביאור, במאור עינים, שלהי פ' כי תשא (מ, סע"ב), ושם לא הוזכר ג' פעמים, אלא שידבר למלך בכל עת.
אולי יש לאמר - בלשון הידוע - "מנא הני מילי", דהנה תפלה לדוד היא תפלת עני (ספר המאמרים מלוקט חלק ה, מאמר תפלה למשה סעיף ג בתחילתו), כי במזמור תפלה לדוד (פו א) נאמר "כי עני ואביון אני". (ראה שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז סעיף ה: דכיון שדוד הכיר במעלת "תפלה לעני" שמגעת למעלה יותר מ"תפלה לדוד", לכן הוסיף "כי עני ואביון אני", שעי"ז יגיע למעלה יותר מאשר ע"י "תפלה לדוד" מצד עצמו) . ושם פסוק ב: "כי אליך אקרא כל היום". מכאן שתפילת העני היא כל היום.
וראה אמרי בינה פתח השער סעיף ח"י: ומ"ש מפני מה צועקין ואינן נענין מפני שאין מכוונין וקוראים בשם היינו בשם המיוחד שבעצמותו דוקא כמ"ש אליו ולא למדותיו וכמובן בכל ס' תהלים בכל בקשת דוד להצילו מכל צרותיו הוא רק לה' לבדו דוקא כמו תפלה לדוד כו' חנני ה' כי אליך אקרא כל היום כו' ביום צרתי אקראך כי תענני כו' וכן תבא לפניך תפלתי לפניך דוקא וכן אליך ה' שועתי כו' וכה"ג רבים. עכ"ל. שאצל דוד דוקא (בעיקר, וממנו נלמד על כל אחד) רואים יותר את העניין של "אליו ולא למדותיו".