ג אדר א
רבינו הזקן אמר: מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו. וראה היום יום ט"ו כסלו.
אולי יש להעיר בדרך אפשר, דהנה מצינו בקידושין מא, א: "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה... ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך". נמצא שאהבת ישראל קשורה דוקא עם ראיה, הרי זה רק אהבת ישראל לפי המדידה של הטבע, בין איש לאשתו, שהיא אהבה טבעית, על יסודי התורה והמצוה. אבל מצוות אהבת ישראל , מצווה דייקא, היא ליליד עם ישראל שמעולם לא ראה אותו.
ואולי יש לומר שהרי חתן הוא מלשון נחות דרגא, וגם בענין אהבת ישראל להמשיך בפנימיות עד שזה יהיה טבעי.
ויש לומר שההמשכה בפנימיות מרומזת גם בלשון אדמו"ר הזקן: "ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו".
והנה בהיום יום של ט"ו כסלו מדבר על מסירות נפש על אהבת ישראל למי שלא ראה אותו. והנה מסירות נפש בכללה היא למעלה מהתורה, לכן לא מוזכר המילה מצווה. אבל גם שם יש את ההמשכה בפנימיות, שסיפר לבנו דייקא.