מאמר האחרון שהרבי הגיה לקראת יב תמוז, שנת תנש"א, שהיה באותה קביעות כמו בשנה זו, שבת פרשת חוקת-בלק (בחו"ל), ד"ה זאת חוקת התורה, מיוסד על מאמר תפלה למשה לרבי הרש"ב נ"ע שנת תר"ס, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה.
המאמר מדבר על תפלה למשה, תפילת עשיר. להעיר שהשנה 120 שנה משנת תר"ס, והרי משה רבינו חי מאה ועשרים שנה, לא-כהתה עינו ולא נס ליחו - עשירות באריכות ימים ובריאות הגוף.
באותה שנה, שנת תשכ"ו, הייתה התוועדות גם ביג תמוז ואז היה מאמר תפלה לדוד בהמשך לשבת, גם כן בעניין תפילת עשיר, הוגה על ידי הרבי ויצא לאור לקראת יא ניסן תנש"א. נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה.
יש המחפשים סגולה לעשירות, ובמיוחד שזה כולל גם ובעיקר עשירות ברוחניות, לכאורה זו הסגולה ללמוד מאמרי חסידות אלו. יש גם את המאמר פדה בשלום תשכו, המאמר האחרון שהרבי הגיה לקראת יט כסלו תשנב (נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ו), מדבר על דרגה עוד יותר נעלית "גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים". בנוסף למעלת המאמר עצמו שאין להעריך, לכאורה יש בזה גם הסגולה לעשירות.
וראה אגרת קודש יב אייר תשח:
ויה"ר שנרגיש בלב ובשר הגשמי את הכתוב בשיחת ל"ג בעומר שבקונטרס, שבין על הגלגל בין ח"ו תחתיו אין להתרגש ושעשירים אנו, חברי קהל עדת החסידים בפרט, בעשירות הנצחית.