ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה.
לכאורה צריך להבין, הרי מצינו מפלתן של רשעים לפני זה בפרק לז פסוק לה-ו: רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. ויש לומר בדרך אפשר שזה המקור לפתגם הבעש"ט על פסוק זה (כתר שם טוב, קה): "ראיתי רשע עריץ וגו' ויעבור והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא [וגו'], והק' [ואמר] למה יבקשהו לרשע שכבר איננו, וביאר, כי אחריו יקום רשע יותר גרוע ממנו, לכך יבקשהו לראשון", כי המצב ש"ורשעים עוד אינם" כלל זה רק בפרק קד (קג) בתהילים.
ויש לומר שזה גם הדיוק שבפרק לז נאמר רשע לשון יחיד "ואיננו" לשון יחיד. אבל שיהיה "יתמו חטאים" - לשון רבים, כל החטאים כולם; ו"רשעים עוד אינם" - כל הרשעים כולם, זה רק בפרק קד (קג).
ולהעיר שביום וא"ו תשרי, בשיעור החודשי אומרים פרק לז בתהילים ובאותו יום לפי המנהג המקובל מבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני לאמר שלושה פרקי תהילים החל מראש חדש אלול עד יום הכפורים אומרים גם את פרק קד, שבו נאמר "יתמו חטאים מן הארץ".