А. Фет

Учись у них — у дуба, у берёзы.

Кругом зима. Жестокая пора!

Напрасные на них застыли слёзы,

И треснула, сжимаяся, кора.

Всё злей метель и с каждою минутой

Сердито рвёт последние листы,

И за сердце хватает холод лютый;

Они стоят, молчат; молчи и ты!

Но верь весне. Её промчится гений,

Опять теплом и жизнию дыша.

Для ясных дней, для новых откровений

Переболит скорбящая душа.

31 декабря 1883

.צֵא לְמַד מֵהֶם – מִן הַלִּבְנִים בְּיַעַר

- הַחֹרֶף הָאַכְזָר בָּהֶם הִכָּה

בְּבֶכִי שָׁוְא קָפְאוּ דִּמְעוֹת הַצַּעַר

.וּקְלִפָּתָם כֻּוּצָה וְנִסְדְּקָה

שְׂרִידֵי עָלִים מִבְּלִי לָחוּס תּוֹלֶשֶׁת

,יַד סַעַר קְצַר אַפַּיִם וְנִזְעָם

,צִנַּת אֵימִים אֶל תּוֹךְ הַלֵּב פּוֹלֶשֶׁת

!וְהֵם עוֹמְדִים בְּלִי אֹמֶר. שְׁתֹק כְּמוֹתָם

אַךְ תַּאֲמִין – גְּאוֹן אָבִיב יוֹפִיעַ

,מֵפִיחַ חֹם, חַיִּים וְאַהֲבָה

לִימֵי אוֹרָה, שִׂמְחַת גִלּוּי מַפְתִּיעַ

.תַּבְרִיא אָז נַפְשְׁךָ הַדְּאֵבָה

31.12.1883