הִגַּענוּ לְכָאן לִפְנֵי כִּשְּׁנָתַיִם,

מִי – בְּלִי לְהַסֵּס, מִי חָשְׁבָה פַּעֲמִַיִם,

שׁוֹנוֹת בְּדֵעוֹת, בְּגִילִים, בְּמוֹצָא –

כָּל אֵלֶּה שֶׁיְּהוּדִית מָצְאָה וְקִבְּצָה.

מָצָאנוּ כָּאן בַּיִת פָּתוּחַ וְחַם,

פַּיּטָן וְחָכָם כָּאן הִשְׁרוּ אֶת רוּחָם.

קִבַּלְנוּ כָּאן יֶדַע עָטוּף בְּעִדּוּד,

שָׁמַרְנוּ עַל כָּל טִפּוֹתָיו כְּבוֹר-סוּד,

הִכַּרְנוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל לָשׁוֹן –

נִדְבָּךְ עַל נִדְבָּךְ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן.

לְשׁוֹן חֲכָמִים אוֹתָנוּ הֶחְכִּימָה,

אוֹצָר הֶעָבָר הוֹבִילֵנוּ קָדִימָה.

הִלְכוֹת בֶנְדָוִד שִׁנַּנּוּ בְּלִי הֶרֶף,

כָּל לַעַז הָיָה לַבִּזּוּי וְלַטֶּרֶף.

לָמַדְנוּ אֶת שְׁבִיל הַזָּהָב לְנַתֵּב –

לִמְחֹק בְּלִי לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹד הַכּוֹתֵב.

כָּל טֶקְסְט לְהָבִין, קָצָר וְאָרֹךְ,

כִּי בְּלִי לְהָבִין אָסוּר לַעֲרֹךְ.

וְתוֹךְ כְּדֵי תִּרְגּוּל כְּלָלֵי עֲרִיכָה

לָמַדְנוּ הַכֹּל עַל חַיֵּי רַכִּיכָה.