Федор Тютчев

Ночное небо так угрюмо

Заволокло со всех сторон

То не угроза и не дума

То вялый, безотрадный сон

Одни зарницы огневые

Воспламеняясь чередой

Как демоны глухонемые

Ведут беседу меж собой

Как по условленному знаку

Вдруг неба вспыхнет полоса

И быстро выступят из мраку

Поля и дальние леса

И вот опять все потемнело

Все стихло в чуткой темноте

Как бы таинственное дело

Решалось там - на высоте

1865

,קַדְרוּת אֶת שְׁמֵי הַלַּיִל עוֹטֶפֶת

,הַכֹּל כֻּסָּה בַּעֲנָנִים

,זֶה לֹא אִיּוּם, לֹא הֲלָךְ נֶפֶשׁ

.זֶה מִין נִמְנוּם מַר, נִים לֹא נִים

,רַקְ לְבַדָּם בְּרָקִים, שְׁלִיחֵי אֵשׁ

מִתְלַהֲטִים בְּרוֹם מוּעָם

כְּדֶמוֹנִים אִלְּמִים שֶׁחֶרֶשׁ

.שָׂחִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם

כְּמוֹ בְּסִימָן מֻסְכָּם לְמַעֲלָה

מֻצָּת לְפֶתַע פַּס שְׁחָקִים

וּמִן הָאֹפֶל מִתְגַּלָּה לָהּ

.חֻרְשָׁה פְּרוּשָׂה לַמֶּרְחַקִּים

וּשׁוּב שָׁמַיִם הֶאֱפִילוּ

- בִּשְׁחוֹר קַשּׁוּב הַכֹּל יִדֹּם

עִנְיָן סוֹדִי, טָמִיר, כְּאִלּוּ

.נָדוֹן שָׁם, בְּגָבְהֵי מָרוֹם

1865