כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,

הַצְּרִיפִים נִצָּבִים כְּשֶׁלֶד –

מַחֲנֶה הַשְׁמָדָה לְפָנַיִךְ.

הַדְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת דֹּם בְּעֵיְנַיִךְ

וְהוֹפְכוֹת לִזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.

הַסְּחָבוֹת – כַּעֲלִים בַּסֵּפֶר:

סִפּוּרֵי חַיִּים בְּכָל תֶּפֶר,

וְאֵלַיִךְ זוֹעֶקֶת נַעַל,

גִּיל פְּסִיעָה בְּעוֹרָהּ, צְלִיל שַׁעַל

נַעֲרָה שֶׁהָפְכָה לְאֵפֶר.

כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,

הַחַיִּים הִתְקַשּׁוּ כְּמֶלֶט

וְהוֹמָה הַדְּמָמָה בְּלֹא רֹגַע.

לֹא תֶּחְדַּל נִשְׁמָתֵךְ לִתְמוֹהַּ:

הָא כֵּיצַד זֶה קָרָה בַּחֶלֶד?