ל"ג בָּעֹמֶר, ל"ג בָּעֹמֶר,

צְחוֹק וָלַעַג מִכָּל חֹמֶר.

הִזָּהֵר, כָּל עֵץ וָקֶרֶשׁ,

עֵץ הָמָן וְעֵץ שֶׁל זֶרֶשׁ.

כָּל אֲשֶׁר אֵינוֹ צוֹמֵחַ

יִדָּלֵק, יִהְיֶה שָׂמֵחַ!

בְּלִי לֵאוּת טוֹרֵחַ תֹּמֶר –

צָד עֵצִים לְל"ג בָּעֹמֶר:

בַּחֲצַר מִשְׁפַּחַת הֶסֶל

יֵשׁ בּוּל עֵץ יָפֶה כְּמוֹ פֶּסֶל.

"בּוּל עֵץ זֶה", חָשַׁב לוֹ תֹּמֶר,

"בּוּל מַתְאִים לְל"ג בָּעֹמֶר".

...פַּעַם לְמִשְׁפַּחַת הֶסֶל

עֵץ הָיָה, יָפֶה כְּמוֹ פֶּסֶל.

מֵהַגִּנָּה שֶׁל דּוֹדָה טוֹבָה

נֶעֶלְמוּ סֻלָּם וְכוֹבַע.

"כּוֹבַע קַשׁ, סֻלָּם לַגֹּבַהּ",

נֶאֱנַחַת דּוֹדָה טוֹבָה.

אֲחוֹתוֹ שֶׁל תֹּמֶר – וֶרֶד,

אֶת הָעֹמֶר הִיא סוֹפֶרֶת.